החברה שנמצאה אחראית להטרדה מינית ברילוקיישן: "א.ר. פרויקטים חקלאות מים"

ביה"ד הארצי קיבל את בקשת ל"גלובס" לפרסם אם שם החברה שחויבה לשלם לעובדת שלה פיצוי בגובה 215 אלף שקל. זאת, לאחר שהעובדת הוטרדה מינית ע"י אדם זר בעת ששהתה מטעם החברה ברילוקיישן

נשיאת בית הדין לעבודה ורדה וירט לבנה/ צילום: שלומי יוסף
נשיאת בית הדין לעבודה ורדה וירט לבנה/ צילום: שלומי יוסף

המאבק של "גלובס" לחשיפת שמות של חברות שטיפלו באופן לקוי במקרים של הטרדה מינית אצלן, מתחיל לשאת פרי. בית הדין הארצי לעבודה התיר ל"גלובס" לפרסם כי "א.ר. פרויקטים חקלאות מים", העוסקת בתשתיות, היא החברה שחויבה לשלם לעובדת שלה פיצוי בגובה 215 אלף שקל. זאת, לאחר שהעובדת הוטרדה מינית על ידי איש עסקים זר שהיה בקשרים עסקיים עם החברה, בעת ששהתה מטעם החברה ברילוקיישן במדינה זרה. נדגיש כי טענות שהופנו באופן אישי נגד מנכ"ל החברה נדחו על ידי בתי המשפט.

החברה התנגדה לבקשת "גלובס" לפרסם את שמה, גם לאחר שפסק הדין נגדה הפך חלוט. אולם, נשיאת ביה"ד הארצי לעבודה, ורדה וירט-לבנה, השופטות לאה גליקסמן וחני אופק-גנדלר ונציגי הציבור, שרה זילברשטיין היפש ועצמון ליפשיץ, פסקו כי: "בתיק הנדון שבפנינו לא שוכנענו כי החברה הוכיחה שיקולי נגד כבדי משקל המצדיקים את מניעת פרסום שמה, תוך סטייה מעיקרון פומביות הדיון".

אחת מהטענות שהעלתה החברה נגד פרסום שמה היה שהדבר עלול להביא לפגיעה אפשרית בעסקיה. ביחס לכך כתבו השופטות: "אין פרסום שם החברה עלול לגרום לה לפגיעה חריגה שאינה ככל פגיעה הנגרמת באופן אינהרנטי מעצם פרסום שמו של כל בעל דין או כתובע או כנתבע".

טענה נוספת שהעלתה החברה הייתה שפרסום השם יביא בעקיפין גם לחשיפת זהותו של אחד ממנהלי החברה. בעניין זה קבע ביה"ד הארצי: "איננו מקלים ראש בכך, אלא שלא מצאנו כי יש בפגיעה זו כדי לגבור על עקרון פומביות הדיון בפרסום שם החברה והאינטרס הציבורי המגולם בו. זאת, משעסקינן בפגיעה עקיפה בלבד". לדברי ביה"ד הארצי , "אף אם ניתן יהיה לזהותו מתוך שמה של החברה, נזכיר כי הטענות שהופנו כלפיו נדחו. משכך, לא מצאנו כי יש בטעם זה בלבד כדי להצדיק סטייה מן הכלל של פומביות הדיון אל החריג, דבר אשר ייעשה במשורה; ודאי כנגד האינטרס הציבורי של שיקולי הרתעת הרבים עידוד הגשת תלונות".

ההליך המשפטי של העובדת נגד חברת "א.ר. פרויקטים חקלאות מים" התגלגל בין בתי הדין לעבודה ועד לבג"ץ במשך כמה שנים. הוא הגיע לסיומו ביוני 2020 כשבג"ץ פסק באופן סופי כי החברה צריכה לשלם לעובדת פיצוי בגובה 215 אלף שקל. בכך דחה בג"ץ את עתירת החברה לבטל את פסק הדין של ביה""ד הארצי בטענה כי נפלו בו טעויות מהותיות. בג"ץ פסק כי החברה לא נקטה אמצעים סבירים כדי למנוע את מעשי ההטרדה המינית בעובדת.

בא כוח החברה, עו"ד אילן סובל מסר: "אחריות חסרת תקדים למעשיו של תושב זר בחו"ל, שאינו עובד של החברה ואינו ממונה מטעמה, הוטלה על החברה המעסיקה, באופן שגוי ומנותק מן העובדות.  עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד ביה"ד הארצי לעבודה נדחתה, כי שופטי בג"ץ הנכבדים אטמו אזניהם וקבעו כי גם אם נפלה שגגה מהותית בתשתית העובדתית בפסק הדין של ביה"ד הארצי - אין בכך לשנות את התוצאה".

עוד מסר עו"ד סובל כי: "בסופו של דבר, דומה כי האווירה הציבורית, על רקע תנועת MeToo#, הביאה לתנודה מוגזמת בעליל של המטוטלת הנעה בין המקרים הנדונים בתחום של הטרדה מינית במקום העבודה. אם עד היום הכרנו פסיקה שלפיה תקרת הפיצויים הגיעה ל-300 אלף שקל במקרים קשים ויוצאי דופן בחומרתם ובמשך הזמן בו בוצעו (עד כדי גרימת נכות נפשית רפואית לקורבנות), הנה לפנינו, במקרה גבולי, נטייה של ביה"ד הארצי לקבוע רף חדש של פיצויים, הנוסק לשחקים".

העובדת יוצגה על ידי עוה"ד סיגל פעיל וזהר גיפס ממשרד סיגל פעיל;  "גלובס" יוצג ע"י עוה"ד אוריין אשכולי ויורם מושקט ממשרד יורם מושקט.

למה חשוב לנו לחשוף את שמות החברות שנמצא התרשלו או טייחו הטרדות מיניות שהתרחשו אצלן | חן מענית

את המאבק לחשיפת שמות של חברות וגופים אחרים שטיפלו באופן לקוי, או ממש טייחו מקרים של הטרדות מיניות, אנחנו מנהלים כבר שנים. לשיטתנו, כפי שחשוב לחשוף שמות של אנשים פרטיים שהטרידו מינית או שנטען כלפיהם שהטרידו מינית, וביתר שאת, יש לחשוף שמות של חברות שהפרו את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית.

הטרדות מיניות במקומות עבודה הן עדיין תופעה רווחת בישראל. אנחנו ב"גלובס" מאמינים שחשיפת החברות תסייע במלחמה בבעיית ההטרדות, תרתיע חברות אחרות מלנהוג באופן דומה, תעודד עובדים ועובדות בתוך אותן חברות ובחברות אחרות להתלונן על הטרדות ותגביר את המודעות לסוגיה. יתר על כן, אנחנו מאמינים שזהו אינטרס של החברות עצמן. זאת, כמובן, ללא חשיפת שמות המתלוננות והנפגעות.

חשוב להדגיש: אין לנו טענות נגד עצם קיום דיונים בתביעות בגין הטרדה מינית בדלתיים סגורות, כפי שנהוג. אבל הנוהג הזה נועד בעיקרו כדי להגן על המתלוננות והתובעות, והוא לא יכול לשמש חברות שנמצא שהן אחראיות להטרדה מינית ליהנות מההפקר, כדי למנוע את חשיפת זהותן.

לשיטתנו, במובן היותר רחב, האינטרס בפרסום שמות חברות הוא גם של החברות עצמן. כאשר נוצרה סביבת עבודה עוינת שמאפשרת פגיעה בעובדים ובעובדות, אפשר אולי להבין את הרצון של המנהלים ובעלי המניות לשמור את הדברים בסוד. אבל זה לא אינטרס שחברה צריכה להגן עליו, להיפך - דווקא חשיפת המידע יכולה לספק עוד תמריץ לתאגידים להקפיד על החוק למניעת הטרדה מינית ולהגן על העובדות והעובדים החלשים והמוחלשים. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988