כאוס המנהיגות הכלכלית: מה מסתתר בתוכניות החילוץ של האוצר, בנק ישראל וניר ברקת – ובמי נתניהו יבחר

משרד האוצר יציג לראש הממשלה את תוכנית הסיוע למשק לשנה הקרובה; בינתיים מתברר כי על תשומת ליבו של נתניהו מתחרות במקביל שתי תוכניות נוספות - אחת מהן של ניר ברקת יריבו המוצהר של שר האוצר, והשנייה של נגיד בנק ישראל

ישראל כ"ץ, ניר ברקת, אמיר ירון / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, גלובס
ישראל כ"ץ, ניר ברקת, אמיר ירון / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, גלובס

תוכנית האוצר: חל"ת גמיש, סיוע לנפגעים "קשה"

פרטי התוכנית שמכין האוצר עדיין לא נחשפו ובאוצר טוענים כי טרם סוכמו סופית. מדובר בתוכנית שמשלבת הצעות מכל האגפים באוצר בהובלת המנכ"לית קרן טרנר. נתניהו הקציב לאוצר 48 שעות להכנת התוכנית.

בתנאים כאלה אין לצפות מהאוצר לבשורות מהפכניות ורעיונות מחוץ לקופסה, אלא להארכת תוכנית הסיוע הנוכחית ("תוכנית ה-80 מיליארד שקל") בחצי שנה נוספת עד לאמצע 2021. במלים אחרות - התוכנית מבוססת על הארכת רשתות הביטחון לשכירים ועצמאים מובטלים ולעסקים שספגו פגיעה קשה במשבר.

שינוי מרכזי שעשוי להכנס לתוכנית בכל זאת הוא מתן אפשרות לחל"ת גמיש, כלומר לאפשר לעובדים שיצאו לחל"ת לחזור לעבודה חלקית מבלי שיאבדו את זכאותם לדמי אבטלה מהמדינה. הרעיון הזה מעורר הסתייגויות באוצר, בעיקר באגף התקציבים, שם חוששים שהחל"ת הגמיש ינוצל לרעה על-ידי מעסיקים שידרשו בפועל מהעובדים לעבוד במשרה מלאה.

מצד שני, גם במתכונת הנוכחית לא חסרות למעסיקים הזדמנויות לנצל לרעה את התמיכה הממשלתית. בעיה נוספת בתוכנית האוצר נוגעת לסיוע לעסקים. צריך לזכור כי הפגיעה בעסקים הפעם היא גם במימד של חוסר הודאות לגבי העתיד, עד למציאת חיסון למחלה. האינטרס העליון של העסקים הוא לצמצם הוצאות כדי לשרוד את "עמק המוות" עד למציאת החיסון למגפה. חוסר הוודאות מקטין מאוד את התיאבון של העסקים להשקיע בהרחבת הפעילות העסקית - כך שהפתרונות של תכניות אשראי לעסקים פחות רלבנטיים.

מה שבעייתי עוד יותר בתוכנית של האוצר היא הכוונה לתת סיוע רק לעסקים שספגו פגיעה קשה במחזור המכירות שלהם (נניח מעל 50%). עסקים רבים שפועלים בלאו הכי במתכונת חלקית, על רקע הנחיות משרד הבריאות, עלולים להפסיד את הסיוע הממשלתי אם יצליחו יותר מדי - כך שהממשלה מעודדת אותם בפועל שלא להצליח. 

תוכנית ברקת: המדינה תעודד צריכה

פיתרון אפשרי לבעיית התמריצים הכלכליים אפשר למצוא בתוכנית של ח"כ ברקת שהוצגה. הרעיון של ברקת הוא לעודד ביקושים באמצעות חבילות צריכה, או כרטיסי הטבות במימון ממשלתי ופרטי שיוחלקו לאזרחים ויעודדו אותם לצרוך מוצרים ושירותים.
ההשקעה הממשלתית בסעיף זה תעמוד לפי הצעת ברקת על 10 מיליארד שקל, וסכום דומה יתרום המגזר העסקי. בנוסף הוא מציע כי המדינה תסיט רכש בהיקף של 40 מיליארד שקל לשוק המקומי.

שני הסעיפים המרכזיים הנוספים בתוכנית של ברקת הם תמיכה ישירה בעסקים שספגו ירידה במחזור בסכום כולל של 28 מיליארד שקל עד סוף השנה, ותוכנית לאומית להסבות מקצועיות לכ-100 אלף עובדים בהשקעה של 10 מיליארד שקל נוספים.

להערכת ברקת, תמיכה ישירה בעסקים תאפשר לא רק להבטיח את קיומם של כ-60 אלף עסקים קטנים ובינוניים, אלא גם תבטיח משרות לכרבע מיליון מובטלים. ברקת מציע לפשט את מנגנון התמיכה בעסקים ולאפשר לרשות המסים לשלם ישירות לעסקים על-סמך הדיווחים החודשיים לשל העסקים למע"מ. מדובר במודל שהופעל בעבר.

ברקת מעריך כי ההשקעה הממשלתית בתוכנית, בהיקף כולל של 50 מיליארד שקל עד סוף 2020, תחזיר לשוק העבודה כחצי מיליון מובטלים. להערכתו, ההשקעה תחזיר את עצמה בתוך שנתיים בלבד, באמצעות תוספת של 10% לתוצר, חיסכון של 22 מיליארד שקל בהוצאות והגדלה של 52 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ממסים.

לצד הרעיונות היצירתיים שיש בה, נראה שהתוכנית של ברקת לוקה באופטימיות מופרזת על-רקע מיתון כלכלי עולמי וקשיי יישום, למשל ביכולת להקים בתוך זמן קצר מערך הכשרות מקצועיות ל-100 אלף עובדים.  

תוכנית בנק ישראל: השקעות בדיגיטציה

פרטי תוכנית בנק ישראל למשק טרם נחשפו באופן רשמי, אך נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון התייחס לכך במסגרת מסיבת העיתונאים על הריבית. ההמשך היה בפגישה שבה הוצגו פרטים נוספים של התוכנית - ושבה נכחו ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנגיד פרופ’ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ’ סטנלי פישר ודיקן בית הספר טיומקין למינהל עסקים ומכון אהרן במרכז הבינתחומי פרופ’ צבי אקשטיין.

התוכנית של הנגיד היא לשנים 2020-2021 ומחולקת למעשה לשלושה שלבים: עירוי, האצה וצמיחה. בשלב העירוי מציע בנק ישראל סיוע מיידי ומתן ודאות כלכלית למעסיקים ועובדים עד סוף השנה. בין היתר, נכללות בתוכנית הצעה להארכת הזכאות לדמי אבטלה כל עוד שיעור האבטלה במשק גבוה מ-10%, הצעה ברוח דומה לזו שהעלתה נגידת בנק ישראל לשעבר ד"ר קרנית פלוג.

במסגרת שלב ההאצה מציע בנק ישראל רעיונות להגברת הביקושים במשק, אלא שבשונה מתוכניתו של ברקת לא מדובר בהעברת כסף ישירות לאזרחים אלא בהגדלת ההוצאה הציבורית. בין היתר, מציע הנגיד האצת פרוייקטים בתחום תשתיות התקשורת, חיזוק מערך ההכשרות המקצועיות בדגש על מקצועות מבוקשים, דיגיטציה של מערכת החינוך והמגזר הממשלתי, שיפוץ בתי מלון והגדלת ההשקעות בתחבורה הציבורית.

במרכז השלב השלישי של התוכנית, העוסק כאמור בהגדלת הפריון, עומד יישום המלצות צוות 2030 בראשות פרופ’ אקשטיין, לרפורמה בתחום החינוך המקצועי וההכשרות.

אקשטיין, שנכח כאמור בפגישה עם הנגיד ופישר, קיבל את ברכתו של נתניהו לרכז את נושא יישום המלצות צוות 2030 בשוק העבודה.

צרו איתנו קשר *5988