ביום רביעי הקרוב יונח על שולחן הממשלה חוק ההסדרים, אותו מקווים במשרד האוצר לאשר במהירות לאחר הליך מזורז. בחוק ישנן רפורמות ושינויים מבניים רבים, והוא עובר בכנסת כמקשה אחת - באופן המקשה לעיתים על חברי הכנסת וכך גם על ארגונים חוץ פרלמנטרים להפנות תשומת לב יתרה לכל סעיף וסעיף. בין הרפורמות אותן דורש משרד האוצר לאשר, מצוי גם עניין המעורר מחלוקת בינו לבין משרד החקלאות, כאשר הראשון דורש להפקיד בידיו סמכויות הנוגעות לשירות להגנת הצומח והשדרה המקצועית במשרד החקלאות.
כיום, בכדי לייבא לישראל פירות, ירקות וצמחים שונים נדרש אישור של שירותי הגנת הצומח במשרד החקלאות, המופקדים על מניעת כניסת מזיקים לישראל, תוך ניהול סיכונים סביבתיים-בריאותיים. התהליך אותו עובר יזם המבקש לייבא לישראל פירות וירקות הינו ביורוקרטי, עשוי לקחת זמן בשל מורכבות הדברים, ולא תמיד יאשר השירות את הבאת המוצר המבוקש - כאשר מטרתו הינה הגנה על הצומח המקומי. בשל אורך התהליך והחסמים אותם הוא מציב בפני יבואנים, דורשים במשרד האוצר לקבל דריסת רגל בשירות הגנת הצומח, באופן שיאפשר בחינה בעין כלכלית של ההגבלות הסביבתיות.
את ההחלטה להפקיע את שירות הגנת הצומח ולהעבירו למשרד האוצר גילו אנשי משרד החקלאות בטיוטת החוק, ולא נעשתה התייעצות מוקדמת בנושא עמם. לאחר הטלת וטו מצידם, הטיוטה עברה שינויים כך ששירותי הגנת הצומח ייוותרו בידי משרד החקלאות, אך יוקם מעין מנגנון עוקף משרד; ההחלטות הנוגעות לאיסור, הגבלה או הסדרת ייבואם של צמחים - תהיה גם בידיו של שר האוצר, ולא רק של שר החקלאות. ככל שתתגלענה אי הסכמות בין השרים, יוכל כל אחד מהשרים להביאן להכרעת ועדת שרים עליה יוחלט בהמשך. בנוסף, יתקיים תהליך בינמשרדי, במסגרתו יגובשו עד לחודש דצמבר נהלים הקובעים לוחות זמנים לקבלת היתרי יבוא, ואימוץ תקינה שישנו חשש כי תהיה מקלה יותר מהמקובלת היום בנוגע לניהול סיכונים בנושא מזיקים בחקלאות.
הנושא מצוי כעת בדיונים בין המשרדים, וייתכן כי עד הגעת החוק לממשלה, הוא יעבור שינויים נוספים - אך לא ירד מהפרק. המטרה היא להגביר את הייבוא לישראל, כאשר תהליך ניהול הסיכונים ייקח בחשבון אפשרות של הכנסת מזיקים בשיעור גבוה יותר לישראל, באם התמורה הכלכלית עולה על התועלת הסביבתית הנראית לעין (הוספת שיקולים כלכליים לצד שיקולי הגנת הצומח).
ד״ר סיניה נתניהו, כלכלנית חקלאות ומשאבי טבע, מזהירה מפני השלכות צעד זה, ואומרת כי "משרד החקלאות חייב לשמר יכולות והחלטות מקצועיות ועצמאיות בתחום הערכת סיכונים של מזיקים ומחלות צמחים של ייבוא חקלאי. התרת הרסן בתחום הגנת הצומח תעמיד בסיכון את מערך החקלאות הצמחית בישראל. ההשלכות הן חקלאיות בהקשר של ביטחון מזון, שכן יהיו גידולים שיעמדו בסיכון. הסיכונים הם גם סביבתיים ובריאותיים שכן נמצא עצמנו הולכים לאחור ומגבירים שימוש בחומרי הדברה בכלל ובחומרים אגרסיביים בפרט ובכך נסכן את הסביבה והבריאות וגם נעמיד בסיכון גם את הייצוא החקלאי".
"שיקולי שר האוצר הם שיקולים כלכליים לגיטימיים אך קצרי טווח"
ייבוא ללא מערכת בקרה הדוקה, אם כן, עלול להכניס לישראל מינים פולשים של בעלי חיים וצמחים, שעלולים להתפשט ללא בקרה ולהסב נזק סביבתי וכלכלי לשדות חקלאיים ולשטחי טבע. "ההצעה עתידה לסרס את מעט הבדיקות הסביבתיות שעוד נעשות בישראל על ידי השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות לתוצרת חקלאית מיובאת, המהווה וקטור משמעותי להחדרת מינים פולשים", אומרת איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע. "שיקולי שר האוצר הם שיקולים כלכליים לגיטימיים אך קצרי טווח, ובמקרה זה אסור שיהיו חלק ממנגנון קבלת ההחלטות על תהליכי הבקרה של יבוא חומר צמחי, מאחר והמחירים הכלכליים, החברתיים, הבריאותיים והסביבתיים שישלמו כלל אזרחי ישראל בהווה ובעתיד יהיו כבדים".
לפי החברה להגנת הטבע, "עד היום חדרו לישראל מאות מינים פולשים, הנחשבים לאחד האיומים החמורים על הטבע ועל החקלאות, חלקם בייבוא ישיר אך הרוב כ'נוסעים סמויים' בסחורות שונות, עיקרן חקלאיות. דוגמאות בולטות הן נמלת האש האדומה, חדקונית הדקל והמאיינה ההודית, אך לצידן מאות מיני צמחים, חסרי חוליות ואף זוחלים ויונקים הגורמים לנזקים כלכליים וסביבתיים כבדים.
"גם כיום, מצב המניעה של פלישות ביולוגיות לישראל הוא גרוע. אין אף גורם ממשלתי המתכלל את ההיבטים הסביבתיים לפעילות המונעת חדירת מינים פולשים בגבולות, והפעילות המועטה שכן מתבצעת מבוצעת בשירותי הגנת הצומח במשרד החקלאות, ורק למזיקים חקלאיים, לא למזיקים לסביבה. לכך יש השלכות כלכליות, בריאותיות וסביבתיות", מסבירה האן.
כעת, קיים חשש כי אם יזוהה בכניסה לישראל מטען שיש אינדיקציות שיש בו סכנה למזיק חקלאי, או אפילו מזיק בריאותי או חיה וצמח בעלי פוטנציאל להזיק לטבע -השיקול הכלכלי קצר הטווח יגבר. לכך, עלולה להיות גם השלכה כלכלית ארוכת טווח; קיים חשש כי מדיניות מקלה של הכנסת סחורה חקלאית לישראל עשויה להביא ל'הדבקה' וזיהום ביולוגי של תוצרת חקלאית מקומית אחרת שנועדה לייצוא לשוק האירופי.
זאת, בזמן שבשנת 2014 נחקק באיחוד האירופי חוק למניעת וניהול פלישות ביולוגיות, ומחייב את כל מדינות האיחוד, וגם את ישראל (ראוי לציין כי החוק נחקק בתקופה שלאחר המשבר הכלכלי שפקד את האיחוד, על אף העלויות הגבוהות הכרוכות ביישום והאכיפה). לאיחוד האירופי תמריץ כלכלי משמעותי באכיפה כלפי מדינות מחוץ לאיחוד, שכן הוצאות האיחוד בגין פלישות ביולוגיות נאמדות בכ-12 ביליון יורו מידי שנה, ובאם המדיניות החדשה המסתמנת בישראל תוביל לכניסה של מזיקים - ייתכן כי גם היכולת לייצא תיפגע, בזמן שנתח נכבד מן הסקטור החקלאי בישראל נסמך על ייצוא לשוק האירופי.
גם בארגון "אדם טבע ודין" הביעו התנגדות למהלך אותו מקדם משרד האוצר, כאשר לדבריהם העובדה ששר החקלאות ושר האוצר יהיו באותו מעמד בקבלת החלטות בנושא, עשויה להיות בעייתית במיוחד, כאשר השיקול הסביבתי והבריאותי - הנדחק כיום לצד גם במשרד החקלאות בשל הרצון של המשרד להקל על החקלאים למרות המחיר הסביבתי-בריאותי - יוחלף לחלוטין בשיקולים כלכליים גרידא של האוצר".
פתרון אפשרי, לדעת הארגון הינו לקיים התייעצות של שר החקלאות והאוצר ולהותיר את ההחלטה בידי שר החקלאות, אך באותה נשימה להכניס למנגנון ההתייעצות באופן מלא גם שיקולי בריאות וסביבה, ולערב גורמים משני המשרדים הללו בשרשרת קבלת ההחלטות והדיונים.
"אנחנו מתנגדים לצעדים המוצעים, מכיוון שאינם מבטיחים שמירה על תוצרת בטוחה, איכותית ותקינה - לא מבחינת תוצרת מקומית ולא מבחינת תוצרת מיובאת, אלא מכפיפים הכל לשיקולי האוצר", אומרת עו"ד טלי גרנות, ראש תחום בריאות וסביבה באדם טבע ודין. "המשמעות היא שהמשקל הכלכלי יגבר באופן מהותי על שיקולי בריאות, הגנת הסביבה, ואפילו על שיקולי חקלאות ותמיכה ראויה ונדרשת בחקלאים ובצרכנים. הורדת מחירים היא לא הדבר היחידי שהצרכן צריך להיות מוטרד ממנו, אלא גם, ואולי אף עיקר- איכות התוצרת וביטחון תזונתי".
תנועת המושבים מזהירה גם היא מפני אפשרות שבה ניהול סיכונים הנוטה לבחינה בעין כלכלית על חשבון עין סביבתית את כניסתן לארץ של סחורות, יוביל לנזק לשטחים חקלאיים רחבים, בשל פלישת מזיקים. מזכ״ל תנועת המושבים עו״ד עמית יפרח אמר כי ״הנהגת החקלאים אינה שותפה לשום שיח במסגרתו הגנת הצומח נמצאת על שולחן המו״מ. רק לפני כשנתיים נתקלנו במצב שמדינת ישראל ייבאה עגבניות מטורקיה שהיו נגועים בווירוס, והמשטחים שלהם הדביקו את העגבניות הישראליות עד כמעט השמדה של התוצרת המקומית.
"להדבקת והשמדת התוצרת המקומית עלולות להיות השלכות הרות גורל על ענף הפירות והירקות. על ממשלת ישראל לחזק את החקלאות המקומית ולא להתעסק בהשמדתה, על ידי כותרת של כביכול הוזלה לצרכן״.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בהתאם למדיניות שר האוצר מקודמת בחוק ההסדרים רפורמה של מעבר לתמיכה ישירה בחקלאות חלף התמיכה העקיפה, בדומה למדיניות הנהוגה במדינות ה-OECD. התוכנית כוללת הפחתת מכסים והקלה ברגולציית היבוא, וצפויה להביא לפתיחת שוק הפירות הירקות לתחרות, זאת תוך חיזוק חוסנה של החקלאות ישראלית ועידוד החקלאות המקומית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.