ביומד | ראיון

היזמים דליה מגידו ואודי גלבוע חוזרים עם טיפול בהרעלת אופיאטים ומוצר לקורונה

אחרי שנסקו וירדו עם אלקוברה וביובלאסט בגל ההנפקות של החברות הישראליות בנאסד"ק, מגידו וגלבוע הקימו חברה חדשה - נאסוס פארמה, המפתחת מוצרים עם טכנולוגיית הולכה ייחודית דרך האף • המוצר למניעת הידבקות בווירוסים כבר נמצא על המדפים

ד"ר דליה מגידו ואודי גלבוע / צילום: איל יצהר, גלובס
ד"ר דליה מגידו ואודי גלבוע / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר דליה מגידו ואודי גלבוע היו בין היזמים הבולטים בגל ההנפקות בנאסד"ק, בשנים 2013-2016. חלון ההנפקות היה אז פתוח לרווחה לחברות ישראליות, והשניים הגיעו עם אלקוברה וביובלאסט. אלא שאחרי שהן נסקו והתנפצו - אלקוברה ברעש גדול וביובלאסט בקול ענות חלושה. במשך כמה שנים מגידו וגלבוע נעלמו מעין התקשורת.

כעת הם חוזרים, שוב יחד (למרות השמועות בשוק על קרע ביניהם), עם חברה חדשה בשם נאסבוס פארמה, המפתחת תרופה לטיפול בהרעלת אופיאטים בעזרת טכנולוגיה ייחודית להולכת תרופות דרך האף. בקרוב, היא צפויה להיכנס לשלב III של הניסויים הקליניים. בינתיים, כמו חברות ביומד אחרות, נאסוס פארמה גילתה שהמוצר שלה רלוונטי גם לימי קורונה, כמגן מפני הידבקות בווירוס. הוא לא עבר ניסוי בבני אדם, אלא במעבדה בלבד, אך כבר ניתן לרכוש אותו בבתי  המרקחת.  

"ההרפתקה הזאת החלה לפני שנה וחצי, אחרי שזמן רב חיפשנו מוצר לעבוד עליו יחד", מספרת מגידו. "התחלתי לעשות מנטורינג לחברה בשם פורמולקס שהוקמה על ידי גליה טמצין קרייז. בסופו של דבר, אודי ואני רכשנו את החברה, שעוסקת היום בתחום הפורמולציות לתרופות, ואפשר לומר שנאנוס היא ספין אוף שלה". 

תחליף למזרק

המוצר הראשון של החברה, נלוקסון לטיפול בהרעלת אופיאטים, אמור להיות חלק מהפתרון למלחמה בהתמכרות למשככי כאבים, אחת הבעיות הקשות בארה"ב. רק כדי לסבר את האוזן, מספר מקרי המוות כתוצאה משימוש בתרופות הממכרות עלה ב-2018 לכ-70 אלף איש בשנה, לעומת כ-8,000 בלבד בסוף שנות ה-90.  

יש כיום  בשוק מוצרים נוספים לטיפול בהרעלת אופיאטים - כמה מהם ניתנים בהזרקה ומוצר נוסף, Narcan, אושר ב-2016 למתן דרך האף, אבל החומר בו הוא נוזל ולא אבקה, כמו במוצר של נאסוס פארמה. 

ב-2019 המוצר הנוזלי כבר הפך גנרי, אך רגע לפני כן רשם ב-2018 הכנסות של קרוב ל-200 מיליון דולר, ואנליסטים בשוק צופים לכלל התחום צמיחה משמעותית. "בהשוואה לנוזל, אנחנו מצליחים להכניס פי שבעה יותר תרופה לדם ב-10 הדקות הראשונות ופי ארבעה לאחר מכן. הניסוי הזה נערך בבני אדם ונחשב לשלב II של הניסויים הקליניים. כעת אנחנו ערוכים לשלב III", אומרת מגידו.

"תרופות לאף נותנים כאשר רוצים שהן יפעלו מאוד מהר", אומר גלבוע. "ככל שמצליחים לגעת ביותר מפני השטח של חלל האף, כך הספיגה היא טובה יותר. ריסוס של נוזל לתוך האף אינו נקלט היטב, כי הוא נופל לחלק התחתון שלו, ואינו מגיע לכל הריריות של האף. לעומת זאת אבקה יכולה להיקלט היטב, אם היא בדיוק בגודל הנכון. החלקיקים צריכים להיות לא קטנים עד כדי כך שיוכלו להישאף לריאות, ולא גדולים עד כדי כך שישקעו לגרון".

כמו קוק.
מגידו: "אולי. בכל מקרה, המטרה היא להביא את התרופה במהירות למחזור הדם. בינתיים, חוץ מאיתנו רק חברה אחת הצליחה לעשות זאת - אלי לילי שפיתחה גלוקגון (תרופה לסוכרת) באבקה.

מוצר נוסף שנמצא על כוונת החברה הוא תחליף לאפינפרין, המזרק נגד אלרגיות. "במוצר זה אנחנו אמורים להתחיל בניסוי שלב II בארץ בקרוב, אחרי דחייה בגלל הקורונה", אומר גלבוע. שוק האפינפרין מגלגל היום כ-4 מיליארד דולר, ואין בו עדיין מוצר נשאף, אלא רק מוזרק.

"הטכנולוגיה מתאימה גם למוצר כמו אטרופין, שחוץ מהשימוש שלו כהגנה מפני לוחמה ביולוגית, משמש ברפואה השוטפת להחיאה במקרים של דופק נמוך בגלל מחלת לב. בקיצור, בכל מקרה שצריכים מנה מהירה מאוד של תרופה, והיום משתמשים בזריקה מהירה ואגרסיבית".

חומר חיטוי באף

ואיך כל זה מתקשר למגפה הנוכחית? "בתחילת מרץ ישבנו בישיבת צוות ואמרנו, 'מה נעשה לגבי הקורונה'", מספר גלבוע, ומגידו ממשיכה: "ואני בצחוק אמרתי, 'אולי נשפריץ חומר חיטוי לאף'. ואז מנהלת הניסויים הקליניים אמרה ששמעה שיש ניסיונות לצפות את האף בחומר מגן כדי למנוע כניסה של אלרגנים, ואולי ניתן לעשות את זה גם עבור הקורונה. וכך פיתחנו את המוצר בשם טאפיקס".

המוצר קצת דומה למסכת ההגנה התוך-אפית של חברת ביוצ'יינג' שכתבנו עליהן כאן לאחרונה, והמוצרים אף עשויים מחומרים דומים. המוצר של ביוג'יינג' עשוי מג'לטין ואילו טאפיקס של נאסוס עשוי מ-HPMC, נגזרת של צלולוז. עם זאת, אופן הפעולה הוא שונה. האבקה של נאסוס סופחת מים מרירית האף ומצפה את האף בג'לי, שלדברי החברה אינו מפריע לנשימה, אך חוסם 99% מהווירוס.

המוצר הזה הולך צעד אחד קדימה, ולצד ההגנה המכאנית הוא יוצר סביבה חומצית, הנחשבת עוינת לווירוס. "אמנם הווירוס יכול להיכנס לעיניים, אבל התאים הכי עשירים בקולטן ה-ACE, זה הקולטן לווירוס הקורונה, הם ברירית האף. כנראה שגם כאשר הווירוס נכנס לעין, הוא מדבק דרך זליגה לאף. לכן צריך לשמור על האף".

זה לא נשמע הכי נוח. 
גלבוע: "להיפך, אם חששנו שהמוצר עלול ליצור תחושת גודש באף, גילינו שהוא דווקא סופח את הנוזלים באף. עד שהוספנו קצת מנטול למוצר, בכלל לא הרגישו שהוא שם. הוספנו אותו כדי שאנשים לא יהיו בלחץ אם אכן המוצר בתוך האף או לא".

המולקולה נחשבת ידועה לרפואה והמוצר נשאר רק בסביבת האף ואינו נכנס למחזור הדם, לכן המוצר נחשב לתכשיר שאינו מחייב ניסויים קליניים. בניסויי מעבדה הראתה החברה על פילטר שצופה בטאפיקס כי וירוסי Sars-Cov2 ו-H1N1 (שפעת חזירים) נחסמים באופן אפקטיבי.

גלבוע: "משרד הבריאות הישראלי והאיחוד האירופי כבר אישרו את המוצר לשימוש, והוא משווק על ידי כצט. האישור בישראל הוא לא עבור התוויה של מניעת קורונה אלא הגנה מפני נגיפים באופן כללי. באירופה מותר לנו לומר שאנחנו מונעים קורונה".

ההשקה הרשמית באירופה צפויה באוגוסט הקרוב, ובימים אלה נערך מו"מ עם מפיצים. "אנחנו מקווים להגיע להכנסות של כמה מיליוני דולרים כבר השנה במקביל להשקעה בניסויים הקליניים למוצרי הנלוקסון והאפיפן", אומר גלבוע.

אנשים כנראה ישמחו להשתמש במוצר שלכם כתחליף למסכות. האם תערכו ניסוי קליני שיראה שהדברים הם שווי ערך?
גלבוע: "אלה לא התערבויות סותרות. מסכה מגינה על האדם שמולך, ואילו טאפיקס מגן עליך. אולי אם כולם היו משתמשים במסכות כל הזמן, לא היה לנו מה להוסיף. במצב הקיים יש לנו המון מה להוסיף".

איך אתם מחלקים את המשאבים בין המוצר לקורונה לבין המוצרים התרופתיים שלכם?
מגידו: "יש לנו צוות של המוצר המסחרי שאודי מנהל וצוות פיתוח שעובד בנפרד".

גלבוע: "מרגע שהתחלנו לפתח את המוצר הבנו שהוא גדול יותר מאשר רק ההשפעה על הקורונה. בסופו של דבר, מגפת הקורונה תדעך, אבל ההשפעות שלה יישארו איתנו, כמו שאירועי 9/11 שינו את עולם הביטחון בתעופה. יהיו כנראה עוד וירוסים, וטאפיקס אדיש לסוג הווירוס - כל עוד הוא אמור להיכנס דרך האף, טאפיקס נותן הגנה. הוא יכול להגן אפילו מפני צינון".

הבטחות הביומד שלא מומשו

חברת אלקוברה של מגידו וגלבוע הייתה אחת ההנפקות המרשימות בנאסד"ק ב-2013 ופתחה את התיאבון לשאר החברות הישראליות. היא הונפקה כמעט בלי כסף בכיס ובלי עובדים, אך עם טכנולוגיה מבטיחה לטיפול בהפרעות קשב, שעברה בהצלחה ניסוי ראשון בבני אדם, אך בסופו של דבר נכשלה בניסויי ההמשך הגדולים יותר.

עוד בתקופת ההצלחה של אלקוברה, אחרי שמינו למנכ"ל את ד"ר ירון דניאלי, החלו מגידו וגלבוע להתרחק בהדרגה מהחברה והקימו את ביובלאסט, שפיתחה שיטה חדשה לעריכה גנטית, שנועדה לטפל במחלות גנטיות נדירות אצל ילדים.

"הבאנו את ההנהלה הכי טובה לשתי החברות, ואז התרחקנו בהדרגה", אומרת מגידו. "צריך לסמוך על מנהלים מקצועיים שהם יודעים מה שהם עושים. באלקוברה הסיפור מוכר - המוצר לא עבר את הניסוי האחרון. בביובלאסט, בתחילת הדרך ההצלחה הייתה גדולה, ההנפקה בוצעה בשווי גבוה פי 10 מהיקף ההשקעה. הניסוי הראשון במוצר היה מדהים, אבל בגלל הבעיות התזרימיות, המוצר לא הגיע לניסוי הקובע".

גלבוע אומר שכשזה קרה, הוא כבר שנתיים לא היה בעל מניות בחברה, אבל כשנשאל מדוע, הוא מעדיף לא להיכנס לפרטים.

ביובלאסט נמכרה כשלד בורסאי לאנלייבקס הישראלית, המפתחת טיפולים לבקרה של המערכת החיסונית, ואילו הטכנולוגיה של ביובלאסט נמכרה לחברת Seelos הנסחרת בנאסד"ק. סילוס הצהירה כי תערוך את הניסוי המתוכנן במוצר, אולם שווייה היום הוא רק 40 מליון דולר, אז קשה לראות כיצד היא הופכת את המוצר להצלחה.

גלבוע: "הבאנו לשתי החברות את ההנהלה הכי טובה שאפשר. בביובלאסט זו הייתה הנהלה אמריקאית שפעלה בסטנדרטים אמריקאים מבחינת הוצאות, וזה לא ממש התאים לחברה בגודל הזה. בשלב הזה הייתי כבר בעל מניות קטן, ובמצב כזה קשה להשפיע. כך או כך, רוב משקיעי הסיד שלנו בחברות הקודמות הצטרפו גם לחברה הזו".

מגידו רשמה בחודש האחרון גם הצלחה אחת - חברת כיאזמה שבה השקיעה דרך קרנות הון הסיכון שהובילה - אינומד ו-7healthventures. מגידו מקבלת בשוק קרדיט על תרומה משמעותית להצלת החברה בשני המשברים שעברה, ולפני כמה שבועות דווח כי היא קיבלה סוף סוף אישור לתרופה לטיפול במחלת הענקות אקרומיאגליה. כיאזמה נסחרת היום לפי שווי של 236 מיליון דולר.

מה גרם לדעתך לירידה של מניית כיאזמה בכמעט 40% דווקא מאז שהגיעה להישג הגדול, אישור המוצר?
"השוק מחכה להסכם שיווק למוצר. אחרת החברה צריכה לבנות מערך שיווק בעצמה, וזה קשה".

צרו איתנו קשר *5988