הניו-דיל של נתניהו: לפני שמבקרים אותו, כדאי ללמוד מעט כלכלה

אפשר לבקר את נתניהו בתחומים רבים, אבל בכלכלה הוא מבין. למדתי את זה על בשרי אי שם ב-2003. באותם ימים הוביל נתניהו כשר האוצר את "התוכנית להבראת כלכלת ישראל". תוכנית ניאו שמרנית שבמרכזה היה קיצוץ תקציבי חריף שהחמיר את שחיקת השירותים החברתיים והביא להקטנת הקצבאות, ולצדו שורת שינויים מבניים שנועדו להעמיק את הפרטת המשק, להקטין את משקל המגזר הציבורי ולנטרל את כוחם של האיגודים המקצועיים.

נתניהו טען אז שתוכניתו היא הסיכוי האחרון להצלת המשק הישראלי מפני התדרדרות לתהום. הייתי חבר אז במטה הארגונים החברתיים שלחמו בתוכנית. הקמנו מאהל מחאה בשם "כיכר הלחם" בכיכר המדינה ומדי שישי הפגנו מול דירתו ברחוב עזה בירושלים בטענה שתוכניתו תפגע בציבור המוחלש ותוביל לאסון כלכלי.

טעינו. נתניהו צדק. הצעדים שלו הוכחו כנכונים כלכלית ואכן חילצו את המשק הישראלי מן המיצר. עדיין אני סבור שהמחיר החברתי הנילווה היה מיותר וכבד מדי, שהתוכנית בוצעה בלי הבנה בשירותים החברתיים ושעד היום אנו משלמים את מחיר הפרטת הנכסים הציבוריים במחירי חיסול לידיים פרטיות של טייקונים (מלווים בבכירי אוצר לשעבר), אבל את ההצלחה הכלכלית שנתניהו חולל לא ניתן להכחיש.

בין 2006 ל-2008, כשנתניהו התפנה באופוזיציה לכתוב ספר כלכלי (שבסוף לא יצא לאור משום מה) נפגשנו לכמה שיחות בנושא. הוא הפתיע אותי אז באמירתו שהוא כלל אינו מתנגד למדיניות כלכלית מרחיבה אבל שזו נכונה רק בעת חירום. כדוגמה הוא נתן את המשבר הכלכלי הגדול שארה"ב חוותה בשנות השלושים. לגישתו, במצב כזה יש באמת לנהוג לפי הניו-דיל של רוזוולט ולא לפי התוכנית הכלכלית של הנשיא הרברט הובר (מי שקדם לרוזוולט ודגל במינימום מעורבות ממשלתית ובמתן סיוע לעשירים שיטפטף דרכם לעניים ולמעמד הביניים).

הלכה למעשה, זה בדיוק מה שהכריז נתניהו אמש. בדומה לחקיקת הניו-דיל גם הוא הודיע על הוספת תקנים לשירותי הבריאות והרווחה לטובת הרחבתם הדרושה. כמו רווזלט גם הוא חילק מענקים ישירים לאזרחים. וכמו בשלב הראשון של הניו-דיל גם הוא העדיף מנגנון אוניברסלי מהיר ופשוט לביצוע במקום לעבוד על מנגנון סלקטיבי של חלוקת קצבאות שייקח זמן רב להקים. במיוחד לאחר הניסיון עם העברת הכספים לעצמאים שסוכלה ע"י פקידי האוצר שיצרו במתכוון בירוקרטיה מטורפת.

המטרה ברורה: לשחרר באופן מיידי הכנסה לאזרחים מתוך הבנה שהכנסה פנויה מסוג זה שמגיעה לידי מעמד הביניים ולשכבות המוחלשות תוצא מיד כשתגיע לרכישת מוצרים ושירותים - מה שיניע את גלגלי המשק המשותקים עתה וחוזר חלילה.

לרוזוולט זה אכן עבד ובסתיו 1937 חזרה האומה האמריקאית למצבה לפני המשבר הכלכלי הגדול. כלכלנים רבים מייחסים לתוכניתו האמיצה, על אף פגמים רבים שמצאו בה, את חילוץ האומה מהשפל ואת החזרה לפסים של צמיחה. בהנחה שאנו מתמודדים עם משבר כלכלי חברתי בסדר גודל דומה, זה עשוי לעבוד גם אצלנו.

אז לפני שממהרים לבקר את נתניהו ש"משחד את הציבור" ולטובת זאת "בוגד במשנתו הכלכלית האחראית", כדאי ללמוד מעט כלכלה. כי בזה, כמו שלמדנו על בשרנו, נתניהו בהחלט מבין.

הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו