אפידמיולוגים נגד ההגבלות החדשות: לא ברור מה ההגיון מאחוריהן

לפנות בוקר החליטה הממשלה על שורת הגבלות חדשות שיוטלו על הציבור בישראל, לאחר ימים רבים בהם מספר חולי הקורונה המאומתים מטפס, וכך גם מספר החולים במצב קשה והמונשמים. ההחלטות אינן מובילות את הציבור לסגר מוחלט, אך הן מצמצמות באופן משמעותי את פעילותם של ענפים במשק ואת מרקם החיים החברתי בישראל.

לאחר שההחלטה לסגור את המסעדות והברים לישיבה ולאפשר רק איסוף מזון מבית העסק נתקלה בביקורת קשה ונדחתה במספר ימים, כעת גם אפידמיולוגים וחוקרים יוצאים נגד החלטות הממשלה וטוענים: לקחי הגל הראשון לא נלמדו, ההחלטות מתקבלות באישון לילה, בלי נתונים ולא ברור מה ההיגיון העומד מאחוריהן.

"קשה לי להאמין שאנשי המקצוע במשרד הבריאות שותפים להמלצות של סגר בשבת, ושל איסור ללכת לים בסופי שבוע", אומרת פרופ' תמי שוחט, מומחית לאפידמיולוגיה, ומי שכיהנה עד לפני כשנה כראש המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות. "תכף יחליפו את הימים - כשיבינו שאנשים לוקחים חופש בחמישי כדי ללכת לים. הים הוא אחד המקומות הבטוחים ביותר. האוויר פתוח, אנשים יושבים בדרך כלל עם משפחות גרעיניות. מה ההיגיון מאחורי לסגור בריכות, אבל להשאיר בריכות במלונות? אם יש חשש מפני ההתקהלויות, אפשר היה להגביל את מספר האנשים".

בסופו של דבר, ההחלטה למנוע מהציבור לשהות בחופי הים בסופי השבוע, התקבלה על ידי הדרג הפוליטי, לאחר שנתניהו הסביר ביום חמישי כי "חייבים לסגור בסוף שבוע את הים, אריה דרעי אמר לי הבוקר שהים בסוף שבוע זה כמו קופסת סרדינים". זאת, למרות שאין עדויות או נתונים על מקרי הדבקה בחופי הים בישראל, ולמרות שהדרג המקצועי במשרד הבריאות כלל לא המליץ על כך, וכך גם השר יולי אדלשטיין, שבישיבת הממשלה דרש להותיר את הים פתוח ככל שאין סגר כללי.

עוד ראוי לציין כי אין עדויות לכך שהנגיף יכול לעבור במים, ולפי ה-CDC האמריקאי, הסבירות להידבק בבריכה או בים נמוכה. יתר על כן, קיימת בקרב מומחים סברה לפיה הכלור בבריכות הופך את הנגיף לבלתי פעיל. הסכנה העיקרית היא הדבקה בהתקהלויות, העלולות להתרחש מחוץ לבריכה או על חוף הים - אך מומחים סבורים כי מדובר בסיטואציות שניתן לשלוט בהן על ידי פיקוח על כמות האנשים במקום, או על ידי הגבלת מרחק בין מתרחצים בחופי הים, כשם שמתבצע במדינות אחרות.

לפי שוחט, אין ספק באשר לצורך לפעול כדי לבלום את התפשטות המחלה. התקהלויות מסכנות את הציבור, והמהוות כר נוח להתפשטות מהירה של הנגיף. אך לדבריה, ההחלטות שהתקבלו כעת לא מבטיחות כלל שלאחר צעדי סגר נוספים - לא נידרש בתוך זמן קצר לסגר שלישי, וכך הלאה. זאת כאשר ההחלטות על סגר שני מתקבלות כאשר אין מערך יעיל של חקירות אפידימיולוגיות, אין תוכנית סדורה להתמודדות עם גל התחלואה מצד המערכת, ולא ברור מה יהיה ההבדל בין היציאה הקודמת מהסגר, שבסופו של דבר הובילה לסגר נוסף.

"צריך היה לטפל בדברים האלו לפי סדרי עדיפויות", היא אומרת. "התקהלויות באולמות ובאירועים - כמובן שלא. אך לא ברור מה ההיגיון מאחורי סגירת המסעדות באופן מוחלט, במקום שינוי של ההוראות ואכיפתן. אפשר היה, למשל, לרווח יותר את השולחנות ולהגביל את מספר היושבים בשולחן. צריך לפקח ולהעביר כמה שיותר פעילות לאוויר את הפתוח. את הים, צריך היה לעזוב לחלוטין. ואם צריך סגר - תנו לאנשים להתארגן, אל תעשו את זה באישון לילה. אלו החלטות הרות גורל. ראינו את ההתנהלות הזו בגל הראשון, והדברים לא השתנו מאז למרות שצריך ואפשר היה להפיק לקחים. במצב שאמון הציבור נמצא בו כעת, צריך לדבר בנתונים, להסביר לציבור את ההיגיון שמאחורי ההגבלות".

"המגבלות מגיעות שבועיים מאוחר מדי"

בזמן הגל הראשון נמתחה ביקורת על כך שהממשלה לא מתנהלת באופן שקוף ומשתפת את הציבור במידע שהוביל אותה לקבל החלטה כזו או אחרת. עם זאת, הביקורת לא הביאה לשינוי בהתנהלות. גם כעת מתקבלות ההחלטות מבלי שהציבור שותף לסיבה שבגינה התקבלה החלטה מסוימת על פני אחרת.

"מה שמדאיג אותנו, זה שאין כרגע שום תוכנית מסודרת. מקפידים לא לספר לציבור הרבה, אבל ממה שאנחנו רואים - הכל מתבצע בהחלטות מעכשיו לעכשיו", אומרת אדוה לוטן, מנכ"לית עמותת מדעת הפועלת לקידום בריאות הציבור. "עוד במאי נקבעו מדדים שהם 'תמרור אזהרה'. מספר מאומתים מחוץ לאזורי התפשטות, מספר החולים במצב קשה, וקצב הכפלה. מזמן חצינו את המדד הראשון, כמעט בפי 20, ובזמן הזה הממשלה לא עשתה שום דבר. בקצב ההכפלה אנחנו נעים סביב הקו האדום, ולפי קצב העלייה - בקרוב נעבור את מספר החולים קשה. למרות כל זה, המגבלות מגיעות שבועיים מאוחר מדי, הן חלקיות ואין תוכנית ועבודה מסודרת. תסבירו מה אתם עושים עם ההתפרצות שכבר קיימת ועם המערך האפידימיולוגי שאנחנו מקבלים עליו שברירי מידע בלבד. איך פותחים את המשק ואיך מתמודדים עם מצבים כמו שאנחנו נתקלים בהם עכשיו, זה משהו שהיינו צריכים להחליט איך לעשות לפני חודשים".

החמרת המגבלות הנוכחית מתקבלת מבחינת משרד הבריאות במצב של "אין ברירה", לאחר עלייה קבועה במספר המאומתים, ועלייה במספר החולים באורח קשה - שעתידים עוד לעלות בשבועיים הקרובים. במשרד מסבירים שההיגיון האפידמיולוגי הוא למנוע התקהלויות ככל הניתן כדי לשטח את העקומה. משרד הבריאות לא המליץ על סגר אלא על סגירת מקומות העלולים להיות הומי אדם. כשהשר יזהר שי הציע לעשות סגר בסופי שבוע, הצעתו התקבלה מתוך רצון למזער התקהלויות ככל הניתן ובמקביל לצמצם את ההפסדים של העסקים, שיורשו מאידך להמשיך ולפעול במהלך השבוע במתכונת כזו או אחרת.

מבחינת משרד הבריאות, לא מדובר במצב אידאלי - שכן דרישתם לבצע צעדים דרסטיים יותר לא התקבלה לפני כשבועיים, וככל שעובר הזמן בלא מעש, בסופו של דבר הצעדים שיש לנקוט הופכים לחמורים יותר. בדיון הממשלה, הוחלט כי ההגבלות החדשות יחולו עד ה-31 באוגוסט, או עד שמספר החולים המאומתים היומי יעמוד על פחות מ-400 בני אדם. במקביל, הנחתה הממשלה את המל"ל לשקוד על תוכנית פעולה ל"שגרת קורונה" עם כל משרדי הממשלה, באופן שיאפשר פתיחה בטוחה יותר של המשק בהמשך, תוך היערכות לתחזית של גל שלישי בחורף - משולב עם שפעת. כעת, לא נותר אלא לקוות שבזמן הסגר החלקי או הרחב המושת על הציבור, תצליח הממשלה להיערך לשגרת קורונה שעלולה להימשך זמן רב, ודאי עד אשר ימצא חיסון.