התחיל בבירוקרטיה ונגמר בפוליטיקה: העמותות לא מקבלות כסף בזמן שהן הכי צריכות

קרן סיוע בסך 200 מיליון ש' לתמיכה במגזר השלישי, שהבטיח האוצר בימי גל התחלואה הראשון, לא הוקמה • בינתיים הוחלט לפצל את הכסף למסלולים שונים, אבל בימים האחרונים דרש כ"ץ להשהות את קרן המענקים המרכזית • הסיבה: לוודא שהכסף לא יגיע לעמותות "הנוגדות את ערכיה של ישראל"

פעילות סיוע בחלוקת מזון. בישראל פועלות 20 אלף עמותות סיוע / צילום: כדיה לוי, גלובס
פעילות סיוע בחלוקת מזון. בישראל פועלות 20 אלף עמותות סיוע / צילום: כדיה לוי, גלובס

באחד מימי חודש אפריל, בזמן שהציבור הישראלי הסתגר בביתו, שני בני נוער מצפון הארץ נעדרו מביתם. במשך 24 שעות, גורמי הרווחה שמכירים את המשפחות תרו אחר עקבותיהם בניסיון להשיבם לביתם. בסופו של דבר, בסיוע עמותת עלם, נמצאו הנערים כשהם מסתתרים במבנה נטוש, רעבים ובמצב נפשי קשה. בזמן הסגר, התא המשפחתי שלהם הפך סיר לחץ והאלימות בו גברה, והם הרגישו שלא נותרה להם ברירה. לאחר שנמצאו הם הועברו לקורת גג שיכולה לתת מענה הולם לצרכיהם.

במקרה אחר, נערה שלא הייתה מסוגלת לשאת עוד את הקושי בביתה, אמרה בשיחה עם רכזת בעמותה כי בלעה כמות נכבדת של כדורים וניסתה לשים קץ חייה. "מקרים כאלו היו הבוקר והערב טוב שלנו לאורך התקופה. כל מה שקרה בגל הראשון, קורה עכשיו ביתר שאת, הכל מגיע לפתחנו כמו צונאמי", אומרת ענבל דור-קרבל, מנכ"לית עלם. "אנו צופים שמצבי הסיכון אף יחמירו".

בעלם, המטפלים ביותר מ-20 אלף בני נוער בשנה, מדווחים על עלייה של פי ארבעה במצבים של דיכאון וחרדה, ועלייה של 5% בפניות החדשות בזמן המשבר. המצב הקשה בשטח אילץ אותה לשנות את פעילותה ולחלק אלפי סלי מזון, "כי משפחות ונוער הגיעו למצב של עוני ורעב. אנחנו לא עושים את זה בשגרה, אבל לא נותרה לנו ברירה".

למרות שהן מגישות סיוע לאוכלוסיות המוחלשות ביותר וממלאות את החלל שהותירה המדינה, הקורונה כלאה את העמותות במלכוד: הרבה יותר פניות בשל מצוקת האזרחים הגוברת, פחות כוח אדם, ירידה משמעותית בהכנסות, כללי קורונה קשוחים, פחות תורמים - וסיוע ממשלתי שבלתי קיים עבור חלקן.

בזמן הגל הראשון הובטח למנהיגות אזרחית, ארגון הגג של העמותות, כי תוקם קרן סיוע בגובה 200 מיליון שקל. הזמן עבר, הקרן לא קמה - והסכום המיועד פוצל בין מסלולי סיוע שונים, עמוסי בירוקרטיה, המציעים פתרונות חלקיים.

מסלול הסיוע היחיד הפעיל כעת הוא מענק זהה לזה הניתן לעסקים. עד כה, דרך רשות המסים הועבר סיוע רק לכ-290 עמותות, בסך כולל של 4 מיליון שקל, מתוך יותר מ-400 שהגישו בקשה. חלק מהעמותות כלל לא יכולות לגשת לסיוע דרך מסלול זה.

לאחר המתנה ממושכת נפתחה בשבוע שעבר קרן הסיוע העיקרית - קרן משותפת של הממשלה וארגונים פילנתרופיים, שתעניק תמיכה בסך 53 מיליון שקל לעמותות המעניקות שירות חברתי לאוכלוסייה הזקוקה לסיוע מטעמים שונים: מצב בריאותי או משפחתי, מוגבלות פיזית, נפשית, קוגניטיבית או שכלית-התפתחותית, מצב סוציו-אקונומי נמוך או מטעמים הומניטריים, ושעיסוקה הינו חינוך בלתי-פורמלי, שירות קהילתי, שירות סוציאלי או שירות טיפולי באחד מתחומי הרווחה, התעסוקה, החינוך, הבריאות או הקליטה.

העמותות יכולות להגיש בקשות לתמיכה עד 9 באוגוסט. בפועל הכסף לא צפוי להגיע אליהן לפני ספטמבר, במקרה הטוב.

העמותות חיכו עד עכשיו, ויחכו עוד קצת

אלא שברגע שנמצא פתרון לבעיה הבירוקרטית - צצה בעיה חדשה: הפוליטית. בסוף השבוע הורה שר האוצר ישראל כ"ץ להשהות את האישור לתיקון נוהל התמיכות, עד שיקבל החלטה בדבר שינוי או ביטול של הנוהל, בשל "חשש כי חלק מהעמותות להן עומד שר הרווחה להעניק סיוע מקיימות פעילות הנוגדת לחלוטין את ערכיה ומדיניותה של הממשלה".

למי הכוונה? גורמים המעורים בפרטים מסבירים ל"גלובס", כי בתחילה דרש כ"ץ לוודא כי כספי הקרן לא יוכלו להגיע לקרן החדשה לישראל. בהמשך, בשל לחץ פוליטי שהופעל עליו, דרש שר האוצר לוודא כי הכסף לא יעבור לעמותות המסייעות לפליטים. הלחץ הגיע מצד פעילים לגירוש מבקשי מקלט, ולאחר שיאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, צייץ בטוויטר: "עכשיו לא רק משלם המסים הגרמני יממן את הקרנות האנרכיסטיות להשמדת ישראל, אלא גם משלם המסים הישראלי".

כ"ץ העביר את הנושא לבחינת היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, ובמהלך השבוע צפויה להתקבל החלטה. בזמן הזה, יכולות עמותות להמשיך ולהגיש בקשות לקרן, אך המהמורה הפוליטית מובילה אותן למצב חוזר של חוסר יציבות, כשרבות מהן משוועות לתמיכה.

על כך אומרת ליאור פינקל-פרל, מנכ"לית מנהיגות אזרחית, כי "השבוע הוכרז על מסלול סיוע שהיינו זקוקים לו כמו אוויר לנשימה. משרד הרווחה נתן בשורה חיובית והכריז שהסיוע המדובר הוא רק פעימה ראשונה. אך עוד לא הספקנו לחגוג וכבר אנחנו שומעים שמשרד האוצר בוחן מחדש את הסיוע. אסור שמחלוקת בשל סעיף זה או אחר יגרמו להשהיית הנוהל ולעיכוב התמיכה בארגונים, המספקים שירותים חברתיים לאוכלוסיות המשוועות לסיוע. אנחנו מצפים ממשרד האוצר להושיט יד למגזר השלישי בימים אלו".

ליאור פינקל־פרל, מנכ"לית מנהיגות אזרחית / צילום: מנהיגות אזרחית
 ליאור פינקל־פרל, מנכ"לית מנהיגות אזרחית / צילום: מנהיגות אזרחית

יותר פניות ועבודה, פחות כסף

סקטור שאינו זכאי כלל לסיוע, הינו העמותות הגדולות - אלו שמחזורן גבוה מ-20 מיליון שקל בשנה. עלם היא אחת מהן. "קמפיין ההתרמה השנתי הכי גדול שלנו, שבשנה שעברה הצליח לגייס 2.3 מיליון שקל - לא התקיים. גם אירוע ההתרמה הבא ככל הנראה לא יתקיים. עסקים תורמים לנו פחות כי אין להם כסף עכשיו, וב-2021 יהיה הרבה יותר קשה לפי התחזיות. יש לנו אובדן הכנסות של לפחות 30%, כשההוצאות שלנו נותרו אותו הדבר וכוח האדם עובד הרבה יותר שעות", מספרת דור-קרבל.

"לא קיבלנו שקל וכמונו עוד הרבה עמותות שלא נכללות בקריטריונים. היו הרבה הבטחות, ובפועל עד כה כלום לא קרה. אנחנו פועלים על אדים, ועל סיוע של קרנות פילנתרופיות. זה עזר לנו בסבב הראשון באופן חלקי, אבל גם זה לא יימשך לנצח".
גם עמותת פתחון לב - המסייעת לנזקקים בסלי מזון, מיצוי זכויות, טיפולי שיניים ועוד - לא זכאית לסיוע. זאת בזמן שהעמותה מדווחת על עלייה של 1800% בפניות בחודש מאי לעומת אשתקד, ועל מחסור במתנדבים ותרומות. "המדינה כרגע בעיקר נותנת לנו עוד ועוד לקוחות פוטנציאליים", אומר אלי כהן, מנכ"ל העמותה. לפי כהן, העתיד מדאיג אף יותר. "אנחנו נערכים לירידה של עד 45% בהכנסות ב-2021. זו מציאות מטורפת. הפגיעה הכלכלית בעמותות היא לטווח הרחוק, גם אם מחר תיגמר הקורונה".

אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב / צילום: פתחון לב
 אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב / צילום: פתחון לב

גם עמותות קטנות יותר נופלות בין הכיסאות. לילך צור-בן משה, מנכ"לית עמותת הופכות את היוצרות המסייעת לשורדות זנות, מספרת על עלייה חדה בפניות מאז פרוץ המגפה. "בין מרץ למאי הייתה עלייה של 300% בפניות - לא רק בבקשה לסיוע לסל מזון וסיוע בשכר דירה, אלא גם לתוכניות להכשרה מקצועית. נשים נותרו בלי פרנסה".

לפי צור-בן משה, התרומות פחתו ומופנות כולן למילוי צרכיהן החומריים של הנשים, והעמותה לא מקבלת סיוע ממשלתי. "צריך להראות שבחודשים מסוימים לא היו הכנסות, ובגלל שקיבלנו תרומות עבור הנשים וכן המשכנו, אנחנו לא יכולות להראות את זה. רוב המלכ"רים שאני מכירה לא זכאים לסיוע, וגם ככה הסכומים מצחיקים. היינו רוצות שהכסף יגיע לא לפני תבחינים של הכנסות, אלא של עלייה בעבודה, בוודאי בתקופה כזו. כיום, אם אנחנו לא במסלול של עסקים, אנחנו לא נקבל דבר".

היערכות לסיוע פילנתרופי מינימלי

בזמן שהסיוע של המדינה מתמהמה, העמותות חוששות מפני החמרת המשבר הארוך בו הן שרויות. מסקר שביצע "מנהיגות אזרחית" בקרב 200 ארגונים בהמלך חודש יולי, עולה כי כ-40% מהארגונים מדווחים על פגיעה משמעותית ביכולת לתת שירותים חברתיים, כשליש מהם אף הפסיקו פעילות לחלוטין. כ-38% מהארגונים מעריכים כי קיים סיכוי שייאלצו להפסיק את פעילות הארגון באופן מוחלט בעקבות משבר הקורונה. כל זאת במקביל לפגיעה בכוח האדם - מהסקר עולה, כי 33% מהארגונים פיטרו עובדים בעקבות המשבר, ומעל 60% מהם הוציאו עובדים לחל"ת.

פינקל פרל מזהירה מפני קריסה של עמותות שבסופו של דבר תותיר אזרחים רבים ללא סיוע, באחת התקופות המאתגרות ביותר שידעה המדינה מבחינה כלכלית-חברתית. "ארבעה חודשים לתוך המשבר - והמגזר השלישי בישראל טובע, קורס וזקוק להנשמה. כשם שהממשלה מדברת על היערכות עד ליוני 2021, גם המגזר השלישי צריך להיערך. שנת 2021 תיפתח עם סיוע פילנתרופי מינימלי, אם בכלל, וללא שירותים קריטיים למאות אלפי ישראלים מהשכבות החלשות ביותר חברה, הנשענים על העמותות החשובות הפועלות במרחב הישראלי".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "התוכנית הכלכלית של משרד האוצר להתמודדות עם הקורונה שהוכרזה ב-30 במרץ 2020 כללה 200 מיליון שקל סיוע לעמותות. סכום זה הוקצה לשתי מטרות: 1. סיוע לעמותות המגזר השלישי בתחומי חינוך ורווחה באמצעות הקמת קרן בשיתוף הג’וינט; 2. סיוע ייעודי לטובת שימור רצף פעילות גופי התרבות המהווים את החלק הארי של העמותות הנתמכות על ידי המדינה. בנוסף, שר האוצר תיקן נוהל לעמותות הנתמכות על ידי המדינה וקבע שורה של הקלות רגולציה לטובת שימור היקפי התמיכה בשנת 2020".

"קרן הסיוע היא פלסטר; חלק מהעמותות לא יתאוששו"

המגזר השלישי מעסיק כ-14% מהמועסקים במשק, ופעילותו מהווה כ-5.4% מהתמ"ג. לפי הלמ"ס, ב-2016 נאמדו הכנסותיו בכ-146 מיליארד שקל. לדברי פרופ’ מיכל אלמוג-בר, ראש המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, המגזר השלישי התרחב ב-20 השנה האחרונות והוא תופס יותר ויותר את מקומה של המדינה בהספקת שירותים חברתיים.
"ישראל היא אחת המדינות המובילות מבחינת מספר העמותות החדשות המוקמות מדי שנה, ביחס למספר התושבים - כ-1,800. הפכנו להיות מדינת העמותות, יש כיום יותר מ-20 אלף עמותות פעילות, והן מהוות כוח כלכלי משמעותי, כשהן מעסיקות חצי מיליון עובדים ומייצרות שירותים עבור אוכלוסיות מוחלשות התלויות בהן, בעקבות הפרטת השירותים הממשלתיים".

לדברי אלמוג-בר, למרות חשיבותה, אין די בקרן החירום שהממשלה הקימה, "לא מבחינת היקף הסכומים שניתנים בה, ולא מבחינת ההסתכלות הכוללת על עומק המשבר.
"זה פלסטר שיעצור דימום קצר ונקודתי. זו זירה שגם לפני המשבר לא הייתה יציבה, ומצד שני, היקף השירותים שהיא מספקת הוא גדול בכל קנה מידה ובכל השוואה בינלאומית. קשה לדמיין היום את מה שנשאר ממדינת הרווחה הישראלית, בלי העמותות. ברור לנו שחלקן לא יוכלו להתאושש מהמשבר".

אלמוג-בר מדגישה שבמדינות אחרות באירופה למשל, המגזר השלישי זוכה לסיוע ממשלתי גבוה יותר, וגם נהנה מהיקף גדול יותר של פילנתרופיה שמקורו במדינה עצמה. בעוד שבישראל, מהווה הפילנתרופיה 15% מהכנסות הארגונים, רובה מחו"ל. כעת, הצפי הוא לירידה משמעותית בהכנסות גם בחזית הזו. "הממשלה תצטרך לסייע הרבה יותר ממה שהיא עשתה עד כה, לעמותות שעושות את העבודה עבורה. ראינו בזמן הקורונה פרץ של נתינה והתנדבות, בעיקר של צעירים. הרבה מאוד מהעשייה הזו הובלה ותואמה על ידי עמותות, אבל כדי לעשות את זה צריך תשתיות מתאימות".

צרו איתנו קשר *5988