בנק ישראל: "אי ודאות להמשך ההתפתחויות בענף הבנייה ושוק הדיור"

ניתוח שערך בנק ישראל במסגרת דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של השנה מסתכם בחוסר אפשרות להעריך מה יקרה הלאה • כלכלני הבנק מודים שחלק מהסיבה למה אין להם מושג, היא כי חלק גדול מהנתונים בתקופת הקורונה - טרם פורסמו

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

מה עתיד להתרחש בשוק הנדל"ן ובענף הבנייה בעתיד הקרוב? גורמים פרטיים מפזרים תחזיות על ימין ועל שמאל ואולם ניתוח שערך בנק ישראל במסגרת דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של השנה מסתכם בחוסר אפשרות להעריך מה יקרה הלאה.

הרקע להתפתחויות האחרונות בשוק הנדל"ן החלה ברבעון האחרון של שנת 2018, שבו נרשמה מגמת עלייה במספר העסקאות בדירות. המגמה התייצבה ברבעון הראשון של שנת 2019 ברמה של כ-8,000 עסקאות בחודש, כשגם תמהיל הרוכשים - זוגות צעירים, משפרי דיור ומשקיעים - רשם יציבות. ואולם בחודש אפריל האחרון נרשמה ירידה בהיקף העסקאות, במיוחד בקרב הזוגות הצעירים. קצב עליית המחירים עמד בחודש מרץ על 3.5% בשנה, ואילו קצב עליית שכר הדירה הגיע לרמות של כ-2.8%. באחרונה שני המדדים הללו התמתנו.

סימנים ראשוניים להתפתחויות בעקבות המשבר, מלבד הירידה בהיקף העסקאות בחודש אפריל, מתקבלים מנתוני המשכנתאות. בתקופה הנסקרת ועד להתפרצות נגיף קורונה, נמשכה העלייה בהיקף נטילת המשכנתאות. בחודש מרץ נרשם גידול בפעילות סביב המשכנתאות, כשהיקף נטילת המשכנתאות עלה מ-6.4 מיליארד שקל ל-7.9 מיליארד שקל בחודש, "ככל הנראה עקב לווים שבחרו למצות את שיעורי הריבית שהוסכמו עליהם בטרם המשבר", מעריכים הכותבים.

מנגד, בחודש אפריל, חלה ירידה חדה בביצועים בין היתר על רקע מגבלות התנועה והפעילות. בהסתכלות שנתית, ביצועי המשכנתאות מצביעים על רמה גבוהה ויציבה של היקף נטילת המשכנתאות כ-6 מיליארד שקל בחודש.

מה צופן העתיד? כלכלני הבנק מודים שכרגע אין להם מושג, בין היתר משום שחלק גדול מהנתונים בתקופת הקורונה - טרם פורסמו.

"בראייה קדימה, קיימת אי־ודאות לגבי המשך ההתפתחויות בענף הבנייה ושוק הדיור, בעיקר לנוכח ההשפעה של משבר נגיף קורונה", כותבים מחברי הדוח. "ייתכן כי בטווח הקצר תתרחש ירידה בהיצע הדירות בגלל עיכובים בהנפקת היתרים, קשיי מימון או בשל מחסור בכוח אדם ובחומרי גלם. מנגד, תיתכן ירידה בביקושים לנוכח העלייה באבטלה, אי־הוודאות התעסוקתית והציפיות להתמתנות בקצב עליית השכר או אף לירידתו".