שוק התרופות לאלצהיימר ידע הרבה כישלונות בשנים האחרונות, ובכל זאת רוב החברות שעובדות על פיתוח תרופה למחלה בוחרות לתקוף שוב ושוב אותם מנגנונים במוח. ד"ר אנדראה פייפר מחברת Ac Immune, שהתראיינה למדור זה לאחרונה, הסבירה שהמסלולים שבהם הלכו עשרות חברות אל הכישלון הכמעט צפוי מראש הם עדיין המסלולים הנכונים, ומה שצריך להשתנות אלה פרוטוקול הניסוי ובחירת קהל היעד. כך גם חושבות רוב החברות בשוק. אבל לחברת פרוטקט ת'רפיוטיקס (ProteKt Therapeutics) הישראלית יש רעיון למנגנון חדש.
החברה מתבססת על טכנולוגיה שפותחה על ידי פרופ' קובי רוזנבלום מאוניברסיטת חיפה, ומנהל אותה יותם ניסמבלט, נוירוביולוג שהחל את הקריירה שלו בחברת ביוליין - שם הוביל פיתוח תרופות למחלות נפש ומוח.
המנגנון שפרוטקט תוקפת נקרא PKR, חומר שמופרש במצבי עקה, כלומר כשהגוף מרגיש שמשהו לא בסדר, לדוגמה במקרה של מחלה וירלית. "כאשר החומר הזה מופרש, הוא גורם לשרשרת של תהליכים שמביאה בסופו של דבר לירידה בייצור החלבונים בתא. חשבנו שאם נתערב במנגנון הזה, אפשר יהיה להחזיר את ייצור החלבונים בתא למצב הרגיל", אומר ניסמבלט. "החלבונים האלה נחוצים לגמישות של המוח, כלומר ליצירה של זיכרונות חדשים וללמידה. כל זיכרון ארוך טווח שנוצר דורש ייצור של חלבון, ובמיוחד לתהליך הפיכת זיכרון לטווח קצר לזיכרון לטווח ארוך".
החברה ביצעה סריקה ממוחשבת כדי לתכנן תרופה המעכבת את פעילות ה-PKR, ולכן אמורה להחזיר את ייצור החלבונים בתא לרמות נורמליות. מדובר במולקולה חדשה שלא נמצאת בגוף, והיא מפעילה אותו בפוטנטיות גבוהה וסלקטיביות גבוהה, לעומת מולקולות קיימות הידועות בספרות המקצועית, שיכולות לתקוף אותו מנגנון, אבל היו להן תופעות לוואי רבות.
הוכחת ההיתכנות לרעיון הייתה כאשר ניתנו התרופות הקיימות, היעילות אך בעלות תופעות הלוואי, לחיות מעבדה, והן הצליחו יותר במבחני זיכרון. "גם כאשר גודלו עכברים שלא מבטאים PKR, הקוגניציה שלהם השתפרה", אומר ניסמבלט.
תמיד יש חשש שנסגור תהליך שהוא בעצם חיוני לגוף.
"התהליך התפתח בגוף כי בתנאים של עקה, הגוף סוגר תהליכים לא הכרחיים. אבל לא תמיד הוא צודק בהחלטה שלו לסגור את התהליכים האלה. אנחנו רוצים שהם כן יקרו ברמה מסוימת שתאפשר שיפור קוגניטיבי".
מה קרה לעכברים בלי PKR בכלל? הם לא הגיבו טוב למצבי סטרס?
"זה לא קרה, כי יש כפילויות בין מנגנונים שונים של הגוף. צריך כמובן עוד לחקור את זה, אבל על פניו החיות נראות נורמליות לחלוטין".
יעילות בטיפול מוקדם
בדיקות המעבדה והניסויים בבעלי חיים הראו שיפור בקוגניציה והפחתה בדלקתיות ובמוות של תאי מוח - שילוב שעשוי להוביל להאט התפתחו, אלצהיימר. "אנחנו חושבים שהמעכבים שלנו מונעים בסופו של דבר גם את ההצטברות של בטא עמילואיד וטאו, החומרים שעליהם פועלות התרופות של החברות האחרות".
המולקולות החדשות שהחברה פיתחה באופן ממוחשב הראו פעילות סלקטיבית במעבדה.
האם כמו חברות אחרות המציעות היום פתרונות לאלצהיימר, גם אתם מאמינים שהמוצר שלכם יהיה יעיל רק אם יינתן בשלב מוקדם, לפני שמופיעים רוב התסמינים?
"כן, השוק הולך לכיוון של טיפול מוקדם יותר, שמחייב אבחון מוקדם שעדיין לא קיים, אבל השוק גם מאמין שניתן להגיע להישגים כלשהם בטיפול מהיר בחולים שניתן לאבחן בשיטות שכבר קיימות. אנחנו עובדים במקביל על פיתוח בדיקה שתראה את התפתחות המחלה על בסיס מנגנון הפעולה שרלוונטי לנו. ראינו כי פעילות מוגברת של PKR אכן קיימת בחולי אלצהיימר. אם נבחר את המטופלים שבהם הוא מוגבר במיוחד, נוכל להגיע לניסויים הקליניים עם אוכלוסיית מטרה יותר מוגדרת, שנצפה לראות אצלה אפקט יותר חזק".
יש חברות נוספות המפתחות תרופות על בסיס המנגנון הזה?
"אנחנו מכירים רק פרויקטים מאוד מוקדמים בתחום הזה. יש קושי לגבי סוג החלבון הזה למצוא מעכבים באמת יעילים ובטוחים, אבל אנחנו הראינו שזה אפשרי".
מנגנן רלוונטי לא רק לאלצהיימר
בנובמבר האחרון גייסה החברה 3.6 מיליון דולר ממשקיעי חממת פיוצ'רקס - אורבימד, טקדה, ג'ונסון אנד ג'ונסון וקרן RMGP ובסה"כ גייסה עד כה יותר מ-7 מיליון דולר. בסיבוב האחרון הצטרפו שני משקיעים חדשים, Fonds de Solidarite, קרן מוסדית גדולה ממדינת קוויבק שבקנדה, ו-Bukwang Pharmaceutical, חברת פארמה מדרום קוריאה. גם חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת חיפה, כרמל, היא בעלת מניות בחברה.
לדברי ליאור טייטלבאום, המנהל העסקי של פיוצ'רקס, "מדובר בגופים גדולים שזו המעורבות הראשונה שלהם בישראל, ומעניין יהיה לראות מה עוד יעשו כאן. לבוקוואנג יש פעילות הון סיכון רבה והם משקיעים גם כהשקעה פיננסית וגם כהשקעה אסטרטגית במגוון סטארט-אפים באירופה".
טייטלבאום מוסיף כי גורמים שונים בתחום אמרו שהמנגנון שעליו פועלת החברה מעניין לא רק עבור אלצהיימר, אלא גם עבור מחלות נוספות שמאופיינות בניוון עצבי וגם בדלקת ובסרטן.
"פיוצ'רקס תמיד מחפשת את החברות שעובדות על מטרות חדשות. זה גם מה שקרנות הון סיכון המתאימות לשלבים מאוחרים יותר מחפשות אצל חברות ישראליות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.