"הקורונה היא אירוע לוגיסטי יותר מאשר רפואי"

"ההסברה לאוכלוסיה החרדית ולכלל האוכלוסיה לא הייתה יעילה בתחילת הדרך", אמרה מנכ"לית קופת החולים מאוחדת ד"ר סיגל רגב רוזנברג בשיחה עם כתבת "גלובס" הילה ויסברג בוועידת ישראל לבריאות של "גלובס". הוועידה מועברת בשידור חי באתר "גלובס" ובעמוד הפייסבוק.

התיאור של ד"ר רגב רוזנברג את מה שהתרחש באוכלוסייה החרדית, המיוצגת ביתר בקרב חברי הקופה, וכן תיאורה את מצוקת הקשישים המטופלים על ידי הקופה, מראה כמה מורכב הוא אירוע הקורונה, ומדוע כה חשוב הניהול שלו על ידי גורם מתכלל שיקשר בין כל הגורמים האמונים על הדאגה לאזרח במדינת ישראל. 

"נתנו לחרדים לחגוג את פורים ולהגיע לישראל במטוסים, אז הם חשבו שאנחנו לא רציניים. ובאמת הדבקנו שם את כולם", אומרת רגב רוזנברג. "ברגע שהם הבינו, הם הבינו. זו אוכלוסייה שיודעת לצרוך בריאות, אוכלוסייה ברמה גבוהה מבחינת היכולת שלה לקרוא, להבין, לקבל ידע ולהגיע לרופאים הכי טובים. אלא שאחרי שהתקנות הופנמו, מצאנו את עצמנו בבעיה שהיא יותר לוגיסטית. למשל, משפחות עם שני הורים חולים, עם חולשה וחום גבוה, והילדים ברובם בריאים. מה עושים עם זה? אי אפשר לקחת אותם למלונית. צריך לדאוג להם לאוכל בבית וניקיון. עבדנו עם הקהילה שהתגייסה מאוד לעזור להם. גם בתוך המלוניות, גייסנו את הנוער והצעירים לעזור למבוגרים החלשים יותר.

"גם בגל הראשון, 98-97 אחוזים מהחולים היו בקהילה ולא בבתי החולים. ולא רק באוכלוסייה החרדית, ראינו הרבה בעיות סוציאליות. למשל אם בתחילת המגפה איתרנו את הקשישים בסיכון הגבוה ביותר והרגענו אותם שהם לא צריכים לצאת, כי נגיע אליהם עם תרופות ועם רופא עד הבית ועם עובדת סוציאלית, פתאום גילינו שהם לא אוכלים. אולי היו רגילים לאכול במועדון לגמלאי או אצל קרוב משפחה. אז התחלנו להעביר להם חבילות מזון מעמותות, אך העמותות האלה לא רגילות להגיע עד הבית או לעבוד בתפוקות כאלה, אז עבדנו לחבר בין העמותות לבין מתנדבים, ובאמת הגיעו אלינו המון מתנדבים. קבוצה של אופנוענים שהתנדבו להביא תרופות ומזון למבוגרים ובני נוער שהתנדבו".

אולם, הפעילות של הקופה בניהול הקשרים בין הגורמים הללו נעשתה, כפי שנהוג לומר בצבא - נוסף על תפקידה. "זה אירוע שלא משרד הבריאות היה צריך לנהל", אומרת רגב רוזנברג. "זה מגה אירוע. הוא היה צריך להיות יותר מתוכלל".

ויסברג שאלה את רגב רוזנברג, האם קיבלה מימון עבור פעילויות התכלול שמצאה עצמה עוסקת בהן. "מתוך 11 מיליארד שקל שהקצתה המדינה למשבר, אנחנו קיבלנו 11 מיליון שקל", היא אמרה, "וההוצאה שלנו עומדת עד כה על 100 מיליון שקל. החלטנו לספוג בינתיים את ההוצאה, ומה שעזר לנו הוא שחלק מהניתוחים והאשפוזים בבתי החולים נדחו. אבל זה רחוק מלאזן את ההוצאה. החלטנו בכל זאת לתת את הטיפול הטוב ביותר שאנחנו יכולים".

רגב רוזנברג מודה כי אי הוודאות היא אחד האתגרים הגדולים מבחינתה. "אנחנו יודעים לנהל אירועים מאוד מורכבים, וחולים שהם ברובם יותר קשים, אבל אנחנו צריכים יציבות. מהבחינה הזו היה אפילו יותר קל בסגר". האתגר הגדול, היא אומרת, הוא הקשר עם המעבדות. רק חלק קטן מן הבדיקות נעשות בקופה, על פי החלטת משרד הבריאות על חלוקת מכשירי הבדיקה בין המעבדות. "אנחנו מקבלים תשובה תוך שלושה ימים בממוצע, לפעמים ארבעה או חמישה. המטופלים אחרי ארבע שעות כבר רוצים תשובה ומקריסים את המוקדים שלנו".

היא תולה תקוות בכניסה לפעולה של מעבדת מיי הריטג' לאחרונה ובאפשרות כי מעבדה זו אף תורחב. "אבל המכשירים במעבדה הזו נרכשו בפסח והיא הייתה אמורה להתחיל לפעול באפריל", היא מזכירה.

"היום נכנסו הנחיות חדשות שמאפשרות לשחרר אנשים מבידוד גם לאחר שאותרו כמאומתים לפי הזמן שעבר ולא רק לאחר רצף בדיקות שליליות. ישנה גם הפחתה בדרישות לגבי ניטור חולים קלים. זה יעזור לנו".

ומה הלאה? רגב רוזנברג לא בטוחה שנראה חיסון בקרוב. "לפעמים וירוסים נעלמים מעצמם. הלוואי שזה יקרה. אם לא, אני מקווה שנוכל להמשיך לשמור על הקשישים. זה חייב להיות מאמץ לאומי. לפחות ההסברה כלפיהם חלחלה והם מבינים את רמת הסיכון שבה הם נמצאים. אני מקווה שבמקביל הטיפול בחולים הקשים ימשיך להשתפר. להגיד לך שלחיות עם הקורונה זה פיקניק עם המסכה והזום והאטת המשק, זה לא דבר פשוט. ולצערי אנחנו לא שם בתפיסה של הישראלים, שלא מבינים כל כך שאנחנו אכן חיים עם המחלה".

וייסברג שאלה האם החורף מדאיג ורגב רוזנברג אמרה כי "כל העובדים שלנו מודאגים ממה שיהיה בחורף. כל מי שיהיה לו איזה מן סימפטום, יחשוב שיש לו קורונה. ההמונים יבואו לבדיקות אז יהיה צורך ב-60 אלף בדיקות ביום. לעניין השפעת כרגע יש מחסור בחיסונים שיכולים לעזור לנו ולבתי החולים. החיסון מוריד דרמטית את התחלואה וההסתבכויות. אנחנו מקווים שהחיסונים יגיעו בזמן. אנחנו זקוקים גם לחיסון לדלקת ריאות חיידקית, וגם בו יש מחסור".

רגב רוזנברג ציינה כי היא משגשגת במשברים באופן כללי, אך חוששת המחורף. "ביקשנו שיאמרו לנו כמה תקנים למיטות בבית יהיו לנו. היום יש לנו 6,000 חולים בקהילה, אבל הם לא באמת חולים. להיערך לאשפוז בית של חולה זה הרבה יותר מורכב מבחינת הניטור והציוד וכוח האדם הדרוש. אני מקווה שלא יגידו לי בנובמבר: עכשיו תקלטי מאות או אלפי חולים".