תן ביס | ראיון

נותנת ביס: היא התחילה כנציגת שירות לקוחות, היום היא כבר מנהלת חברה ששווה מאות מיליוני שקלים

היא התחילה לעבוד בחברה קטנטנה בתור נציגת שירות לקוחות - והיום היא מנהלת יותר מ-300 עובדים בחברה שנרכשה ע"י תאגיד בינלאומי בחצי מיליארד שקל • נורית שקד, המנכ"לית של תן ביס, בראיון ראשון: לא מתנצלת על העמלות, לא מפחדת מתחרות וחוששת לעתיד המסעדות בישראל

נורית שקד / צילום: יונתן בלום
נורית שקד / צילום: יונתן בלום

כשנורית שקד התחילה לעבוד בתן ביס הדבר האחרון שעלה בדעתה הוא שזה יהיה מקום העבודה שבו תבלה את שני העשורים הקרובים של חייה. "כבר מצאתי עבודה בתכנות שעמדה להתחיל בעוד חודש, וחיפשתי משהו זמני לחודש הזה", היא נזכרת. "ראיתי בעיתון מודעת דרושים של תן ביס, למוקד שירות הלקוחות, וצלצלתי".

החודש הזמני הפך ל-18 שנה, שקד הפכה למנכ"לית, החברה שהעסיקה אז שבעה עובדים מעסיקה כיום יותר מ-300. "זמן קצר אחרי שהצטרפתי לחברה חילקתי בתן ביס 12 הזמנות לחתונה שלי כי זה היה מספר עובדי החברה אז, והייתה נוכחות מלאה. תמיר (כרמל, מקים החברה) הצליח לשכנע אותי לוותר על המשך הקריירה בתכנות, והבטיח שהוא יכניס אותי לתחום - אני עדיין מחכה".

שליח של וולט ברחובות תל אביב / צילום: כדיה לוי
 שליח של וולט ברחובות תל אביב / צילום: כדיה לוי

כיום שקד, נורה כמו שהיא מכונה בחברה, היא המנכ"לית של אחד המותגים המוכרים ביותר בשוק הישראלי, ולמרות זאת סביר להניח שמעולם לא שמעתם את שמה. במשך שנים ארוכות, היא, כמו תמיר כרמל, היזם שהקים את חברת משלוחי האוכל, שמרו על שתיקה וסרבו להתראיין לתקשורת. לא היו להם יחסי ציבור, ואפילו לחלץ מהם תגובה לכתבה שנוגעת לעניינם הייתה משימה לא פשוטה.

כעת, שנתיים אחרי הרכישה על-ידי תאגיד בינלאומי בכחצי מיליארד שקל, היא סוף-סוף מתרצה להעניק ראיון ראשון רחב לתקשורת, מספקת תשובות לשאלות, ולביקורת שהופנתה לחברה לאורך השנים, ומדברת גם על הטלטלות האדירות בענף על רקע משבר הקורונה.

המגפה העולמית יצרה עבור תן ביס סיטואציה לא שגרתית שבה בזמן שהמסעדות שאיתן היא עובדת נתונות בקשיים שאיש לא היה יכול לדמיין, ורבות מהן קורסות או נאלצות לסגור את פעילותן, החברה עצמה דווקא נהנית מעלייה חריגה בביקוש למשלוחים. "אומנם הרבה פעמים תן ביס מצטיירת כדבר כוחני מול המסעדות, אבל בפועל זה לא באמת ככה ואנחנו עושים כל מה שאפשר", טוענת בהקשר זה שקד. "כל מסעדן שפונה מקבל את מלוא את תשומת הלב. האצנו את קצב ההתרחבות הגיאוגרפית שלנו כדי לאפשר משלוחים גם למי שאין לו משלוחים, הגדלנו צוותים כדי למקסם את התפריט ואת אזורי החלוקה, וכל מה שאנחנו יכולים לעשות כדי לתמוך.

"זו המציאות החדשה, זה הנורמלי החדש ואנחנו מבינים שזה ילווה אותנו לתקופה לא קצרה. להמון מסעדות ובעלי רשתות יש את הנייד שלי ואני עונה תמיד באופן אישי לכל מי שרוצה להתייעץ. אני מקבלת המון פניות של מסעדנים שמתייעצים ושואלים איך אפשר למכור יותר, ויש גם אנשים שנמצאים במצוקות כספיות שאני לא רוצה לפרט. עם הגל הנוסף אנחנו רואים שזה לא פוסח על אף אחד, המעגלים הולכים ומתרחבים. זה מגיע לכולם".

ובכל זאת, למרות המון הפניות והשיחות, יש רגע אחד שהיה הקשה ביותר עבור שקד - ההודעה של רותי ברודו, בעלי הבראסרי, על סגירתה של המסעדה המיתולוגית באבן גבירול, הפתוחה מאז 2002. "עשרות עובדי בראסרי קיבלו איכון מהשב"כ והתבקשו להיכנס לבידוד", דווח לתקשורת, "אין לנו יכולת להפעיל את המסעדה בלעדיהם ואין לנו יכולת לשלם עבור ימי הבידוד. אנחנו סוגרים. נפתח כשהמדינה תיתן לנשום", סיימה ברודו את הודעתה.

"לראות את סגירת הבראסרי היה מאוד מטלטל, זה מוסד תל אביבי. הקורונה השפיעה באופן דרמטי על שוק המסעדות ובתי הקפה, וגבתה מחיר גם ממוסדות מיתולוגיים וזו תחושה מאוד לא נעימה. אבל כל יום יש אתגר טרי. האחרון היה לראות את הכותרת שעומדים לסגור את המסעדות בשישי שעבר. זה היה נראה לי בלתי הגיוני בעליל לעשות דבר כזה בצורה כזו אימפולסיבית".

רותי ברודו / צילום: עידית בן עוליאל
 רותי ברודו / צילום: עידית בן עוליאל

מה באמת דעתך על הזיגזג הזה של הממשלה עם הוראות הפתיחה והסגירה?
"התקנות והשינויים לא פשוטים לא למסעדות ולא לנו. זה לא הגיוני להגיד בבוקר למסעדה תסגרו בחמש אחרי שהם מילאו את כל המקררים ואת המלאי. אני נוטה להאמין שלא יסגרו אותן פעם נוספת לגמרי".

יחד עם זאת, לפי דבריה, לא בטוח שאנחנו כבר בתחתית. "אני מאוד מקווה שהמסעדות יצליחו להרים את הראש וכן לחזור לפעילות, אבל עדיין נסגרו פחות מסעדות ממה שאני חשבתי שיסגרו, זה לא באחוז שציפיתי שיהיה. אני מניחה שבחודשים הקרובים נהיה יותר חכמים ונוכל לראות מי יוכל להחזיק לאורך זמן אחרי המגבלות".

אז הרע עוד לפנינו?
"אין ספק שענף ההסעדה חטף מכה משמעותית, אבל במספרים אין עדיין כמות חריגה דרמטית של מסעדות שנסגרות בפועל. זה תחום מאתגר, ככה שיש באופן קבוע אחוז של מסעדות שנסגרות. ובמקביל אני רואה גם מגמה של מסעדות חדשות שנפתחות, שפונות אלינו כדי להצטרף. אנחנו עוקבים מאוד מקרוב - עדיין לא ראיתי משהו חריג, ואני מקווה שגם לא אראה".

"בתוך הטירוף האוכל נתפס כמנחם"

אז הענף כולו נאנק תחת משבר חסר תקדים, אבל עבור תן ביס זאת דווקא תקופה מצוינת, לפחות בכל מה שנוגע לפעילות המשלוחים שלה. "אנחנו עובדים במאה אחוז כל הזמן", היא מספרת. "מבחינתי מה-15 במרץ אנחנו ביום אחד ארוך. ראינו תוספת של 50% במשתמשים חדשים במרץ לעומת פברואר, וזה נמשך. כדי להתמודד עם העלייה בביקוש גייסנו 400-500 שליחים כדי לתמוך בהתפתחות המהירה ולתת מענה".

הרבה מאוד חברות במשק הוציאו עובדים לחל"ת בתקופה הזו. יצא שקלטתם מפוטרים גם מתעשיות שאתם בדרך כלל לא פוגשים בגיוסים שלכם?
"קלטנו מחברות הייטק, מנהלי שיווק, תעשיית האירוח, בתי מלון, גם מתעשיית הבידור קלטנו עובדים. ואגב, הצענו גם למסעדות לשמר את העובדים שלהן - הצענו להם להפנות אותם אלינו כדי שנקלוט אותם לתקופה הזו כך שהן לא יאבדו את העובדים. לפעמים אתה רוצה לשמר את הצוות שלך, ואין לך יכולת כלכלית לעשות זאת, ורצינו לתת לזה פתרון. גם תרמנו 300 אלף אירו לבתי חולים שמטפלים בקורונה להזמנה מתן ביס, כדי לתמוך במטרה טובה וגם להזרים כסף למסעדות".

ואתם מבני המזל שרק נהנו מהמשבר, או שגם אתם נפגעתם?
"גם אנחנו חשנו את המשבר. זה לא סוד שעיקר העבודה שלנו היא מחברות ושם יש כאלה שעצרו פעילות ויצאו לחל"ת. בסגר 100% מהפעילות הפכה להיות משלוחים עד החזרה לטייק אוואי ולישיבה במקום. גדלנו בעשרות אחוזים במשלוחים, אבל במקביל ירדנו בעשרות אחוזים (בשאר התחומים). הגידול חיפה רק על מחצית מהפער".

מצד שני, היא מספרת, "חלק לא קטן מהחברות פתח אפשרות להזמין הביתה ולקוחות הזמינו יותר ממה שהיו מזמינים למשרד. גם צברנו לקוחות חדשים שהזמינו גם כיחידים. עבדנו סביב השעון כדי למקסם את הפעילות ולאפשר לכמה שיותר מסעדות לספק משלוחים. אנחנו גם רואים קהלים שלא חשבנו שיזמינו אונליין כמו אוכלוסיות מבוגרות או ילדים צעירים שהתחילו להזמין בשיא הסגר, וממשיכים להזמין גם אחרי סגר.

"הקורונה נתנה בוסט רציני למודעות להזמנות. זה הפך להיות צורך חיוני אחרי שסופרמרקטים לא הצליחו לספק הזמנות בפרק זמן סביר. אנשים גם התחילו להזמין אוכל לאחרים כדי לפנק אותם, חברות פינקו את העובדים שלהן בשוברים למשלוחים, זה הפך להיות חלק מהוייב של התקופה הזו, במיוחד כשהאוכל מתקשר למשהו רגשי ומנחם שנתן מקום נוח יותר בתוך הטירוף הזה".

יש גם שינוי במה שמזמינים?
"פחות מזמינים אוכל ביתי וסלטים, ועברו להזמנות של יותר מוצרים מפנקים כמו פיצות, המבורגר, גלידה. דבר נוסף שהשתנה הוא שעברו לאכול יותר מאוחר - פעם היו מזמינים ארוחת צהריים באחת, והיום עברו לשתיים שלוש. גם ארוחת הערב עברה לשעה מאוחרת יותר.

"עוד שינוי שראינו בשיא הסגר הוא החגים: בעבר בערב חג הווליום של ההזמנות היה יותר נמוך, והשנה עבדנו גם בערב ליל הסדר, אנשים הזמינו אוכל למשפחות ולבודדים. בנוסף, ראינו גם המון מסעדות שלא חשבו בעבר על משלוחים כאופציה, כי חשבו שזה פחות מתאים להן, וכעת הצטרפו למשלוחים. נכנסנו לשיתוף פעולה עם לא מעט קבוצות בוטיק כמו R2M (הקבוצה של רותי ומתי ברודו)".

"לא נגבה דמי משלוח"

שקד, 48, היא בת להורים גרושים והעבירה חצי מהילדות בקריית אונו, וחצי בראשון לציון. החיבור שלה לתחום האוכל התחיל כבר בבית. "גדלתי בבית מאוד קולינרי, היינו עושים ארוחות מיוחדות עם חלזונות ואסקרגו, ולאחי יש מסעדה (הוא שותף בקבוצה שמחזיקה במסעדת טורקיז בתל אביב)".

היום המשרדים של תן ביס נמצאים במגדל מידטאון בתל אביב בקומה ה-32, והחברה מעסיקה 320 עובדים, אבל עד לא מזמן היא הייתה קטנה בהרבה. השבוע ימלאו בדיוק שנתיים לאירוע ששינה את החברה: לעסקת הענק שבמסגרתה היא נקנתה ע"י חברת טייק אוואי ההולנדית, שהדהימה את השוק המקומי כששילמה עבור תן ביס יותר מחצי מיליארד שקל (135 מיליון אירו). בכך למעשה הפכה תן ביס מסוג של סטארט-אפ לחלק מתאגיד ציבורי.

מספרים תן ביס
 מספרים תן ביס

מה השתנה אצלכם מאז שנרכשתם על-ידי תאגיד בינלאומי?
"ה-DNA נשאר אותו דבר, אבל כמות האנשים הכפילה את עצמה, בעיקר במחלקת הפיתוח. יש גם כיף בלהיות חלק מחברה גלובלית - יש חופשות סקי ודברים מיוחדים לעובדים".

היתרון של סטארט-אפ הוא הגמישות הרבה. את לא מרגישה שאיבדת כאן משהו?
"אנחנו לא עוד רכישה. תן ביס מאז ומתמיד הייתה חברה שהטכנולוגיה הובילה אותה ולא עשינו דברים דרך צד שלישי. גם היום אני מנהלת את כל צד הביזנס של החברה, ומבחינתי עדיין אין שינוי, יש לי מנדט לעשות את זה. זה הוכיח את עצמו לאורך שנים והם רוצים לשמר את זה. נכון שדברים הפכו למובְנים יותר, ויש יותר שיחות. אנחנו לומדים מהם כל מיני שיטות, אבל זה לא פוגע בגמישות ובקצב שלנו".

אבל העסקה עם טייק אוואי הייתה דרמטית לא רק עבור תן ביס עצמה. הסכום האדיר ששולם עבורה הצביע על הפוטנציאל הלא ממומש שקיים בשוק הישראלי עבור תעשיית חברות משלוחי האוכל, שבשנים האחרונות הפכה לחלק בסיסי מהתרבות בבירות רבות בעולם באמצעות ענקיות בינלאומיות דוגמת אובר איטס (Uber Eats), דור דאש (Doordash), ג'אסט איט (Just eat) ורבות אחרות.

הפוטנציאל הזה הצליח לשכנע גם את חברת משלוחי האוכל הפינית וולט (Wolt), שעד לפני שנתיים איש לא הכיר את שמה בישראל, להגיע לכאן. היום קשה למצוא מישהו שלא שמע על השליחים במדים הכחולים ועל אפליקציית האוכל הפופולרית שהפכה למנוע חיפוש מקומי למשלוחים.

הכניסה של וולט לישראל יצרה לראשונה זירת תחרות חדשה מול תן ביס, ודחפה אותה להיכנס לתחום פעילות שלא הייתה בו - להפוך לחברת משלוחים בעצמה, תחום שהחברה האם שלה מתפעלת ב-91 ערים בעולם. וכך, כחצי שנה אחרי העסקה, כשהשליחים של וולט כבר התחילו להתפרס במרכז תל אביב, תן ביס הצטרפה עם שליחים משלה, במדים כתומים.

הכניסה של וולט לישראל בעצם אילצה אתכם להיכנס לתחום המשלוחים?
"בין אם היו קונים אותנו ובין אם לאו, היה לנו ברור שנפתח חברת שליחויות, כי זה הפך לטרנד בעולם ואנחנו רוצים לתת את הפתרון המלא ללקוח. השירות שלנו הושק בדצמבר 2018, והמקפצה הייתה סופר מהירה - יש לנו תהליך המתנה של מסעדות שמחכות בתור. היום אנחנו נמצאים ב-21 ערים - שבע מתוכן נפתחו בתקופת הקורונה, ועד סוף השנה אנחנו מתכוונים להיות ב-25 ערים, כשהמשמעות היא פריסה גיאוגרפית רחבה, יחד עם הייחודיות של תן ביס - העובדה שאנחנו לא גובים דמי משלוח".

ואכן, בניגוד לוולט, שעדיין נתפסת כחברה תל אביבית שפועלת בעיקר במרכז הארץ, תן ביס שולחת זרועות גם לפריפריה: "בקריית שמונה, למשל, אנחנו עובדים עם עשרות מסעדות, יש פוטנציאל בכל מקום", אומרת שקד. "כל חודשיים פותחים עוד אזור, בספטמבר ניכנס גם לירושלים. אנחנו מכניסים מסעדות שלא חשבו בכלל על האופציה של משלוח, וזה עולה להן פחות מאשר להקים מערך שליחויות עצמאי".

כפי שהזכירה שקד, אחד ההבדלים הבולטים בין שתי החברות, הוא שתן ביס אינה גובה דמי משלוח כלל, בעוד שוולט גובה דמי משלוח שמשתנים גם בהתאם למרחק מהמסעדה ונעים בין 10 ל-15 שקלים למשלוח.

איך זה בכלל רווחי עבורכם לספק שליחויות בחינם?
"זה עניין של החלטה. אם אתה פותח חברת שליחויות, אתה רוצה לשים את הלקוח במרכז. לא פתחנו את זה למטרות רווח, פתחנו את זה כדי להיות בפרונט. זו חלק מהאסטרטגיה שלנו".

אז זו הטבה זמנית?
"זה המודל שיישאר. נכון להיום באף מדינה שבה הקבוצה מספקת משלוחים ממסעדות אין דמי משלוח".

אז איפה זה מתקזז?
"תן ביס היא חברה רווחית כי היא משלבת את זה עם יתר הפעילויות שלה. אנחנו מפסידים כסף בכל משלוח שאנחנו מבצעים, אבל כלל הפעילות שלנו היא פעילות רווחית".

ובכל זאת, וולט הפכה למאוד דומיננטית בישראל - עד כמה היא מאיימת עליכם?
"וולט לא נגסו לנו בפעילות. יש פוטנציאל גדול ואני מאמינה שיש מקום לתחרות, ויש מקום לכולם. אני בעד תחרות, ואני לא פרנואידית, אבל אני אוהבת להיות עם היד על הדופק. ההבדל בינינו לבין המתחרים זה שתמיד יהיו לנו עוד כמה דברים בפיתוח בקנה".

וזה ההבדל היחיד?
"וולט מתחרה בנו בצד של הלוגיסטיקה. המגוון אצלנו הרבה יותר רחב. וולט עדיין מאוד מקומית, לנו יש מגוון בכל עיר בארץ, ואנחנו גדלים בצורה משמעותית ובכל חודש.

מאז שוולט נכנסה לישראל נשמעה ביקורת רבה על מודל ההעסקה שלה, במסגרתו העובדים שלה לא מועסקים כשכירים, ובהתאם אינם זכאים לחלק ניכר מהזכויות הסוציאליות שמגיעות לעובד שכיר. "אצלנו כל השליחים הם עובדים שכירים בחברה, עם ביטוחים, חופשות, ותנאים סוציאליים מלאים", אומרת שקד. "יש לנו מודל של בונוסים שנותנים מעבר לשכר השעתי, והם אפילו מקבלים כרטיס תן ביס. זו הוצאה גדולה, אבל אנחנו לא רוצים לקחת אחריות אם משהו יקרה. אנחנו לא עובדים עם חברת קבלן".

ולדעתך המודל של המתחרים הוא בעייתי?
"יש בזה סיכון, ברגע שקורה משהו ואין אמא ואבא שיכולים לשלם לך, ואז צצות הבעיות. יש על זה שיח במדינות באירופה, וזו אחת הסיבות שבטייק אוואי לא רצו שזה יקרה. בסופו של יום אנחנו מעסיקים אנשים וצריך שהם יהיו מכוסים מכל כיוון".

אחד הדברים שקשה שלא לשים לב אליהם הוא המהירות שבה נוסעים השליחים של שתי החברות. תרבות הקורקינטים והאופניים החשמליים לצד הלחץ להגיע בזמן עם המשלוח הופכים לעיתים את ההסתובבות על המדרכות למפחידה.
"מפחיד אותי כתושבת ישראל שהכבישים לא מותאמים לדבר הזה ואין התאמה לאכיפה. אנחנו עושים הדרכות בטיחות, ויש לנו קפטנים שמסתובבים בשעות השיא לוודא שהשליחים נוסעים כמו שצריך. נכנס בי קורקינט השבוע כשהלכתי לפגישה ברגל, זו תרבות הנהיגה באופן כללי".

בשנים האחרונות תן ביס הפכה שם נרדף לתנאים מפנקים בתעשיית ההייטק. זה משהו שכיוונתם אליו?
"יש תפיסה כזו, אבל יש לנו מאות אלפי אנשים שמזמינים בצורה ספונטנית. אבל זה כיף להיות שם נרדף כזה, כשאומרים בארץ נהדרת שביבי ניצל את התן ביס שלו - זה נחמד ומצחיק".

את מאמינה ששחקן בינלאומי נוסף ייכנס לישראל?
"השוק פה מאוד גדול, אם יבוא מישהו? אין לדעת".

יכול להיות שבעתיד המסעדות יוותרו לגמרי על המשלוחים שלהן ויעברו להשתמש רק בחברות שליחויות?
"לא. אני חושבת שיש מסעדות שתמיד ירצו לשלוט ב-100% בשליחויות שלהן, זה תמיד ישאר מודל משולב. יש מותגים שלא רוצים צד ג'".

אחת הסוגיות שקצת נדחקו הצידה על רקע משבר הקורונה הוא כמות הפלסטיק האינסופית שמייצרים משלוחי האוכל שמספקות תן ביס והמתחרות שלה.

איפה אתם נמצאים מבחינת הדאגה לסביבה?
"קודם כול, אנחנו מסמנים מסעדות עם כלים מתכלים ונותנים אפשרות להזמין משלוח ללא סכו"ם. אנחנו גם מקיימים שיתופי פעולה כדי לקדם הטבות על הזמנות ללא בשר, אבל מצד שני אנחנו גם לא רוצים לפגוע במסעדות שלא מייצרות חלופות כאלה".

"אנשים לא אוהבים לשלם עמלות"

אבל המתחרה הגדולה באמת של תן ביס היא דווקא לא וולט. מדובר על חברת ההסעדה סיבוס, שנרכשה גם היא על-ידי תאגיד צרפתי בינלאומי בשם סודקסו. בדומה לתן ביס, גם סיבוס היא חברה המספקת פתרונות הסעדה לארגונים וחברות גדולות. שתי החברות החלו את דרכן לפני כשני עשורים, והיו אלו שביצעו את המעבר משוברי נייר שאותם קיבלו עובדים במקומות העבודה שלהם לכרטיסי הסעדה. "תן ביס מובילה את השוק הזה, יש לנו הצעת ערך עדיפה וטובה יותר לדעתי, ואנחנו ממשיכים לפתח את המוצר", אומרת שקד על המתחרה הגדולה.

לפני כשלוש שנים נאלצה תן ביס לצאת מאזור הנוחות שלה, ולוותר על הפרופיל הנמוך שעליו הקפידה לשמור עד אז. זה קרה לאחר שעלתה בעל כורחה לכותרות כשספגה ביקורת חריפה מצד מסעדות ורשתות על גובה העמלות שהיא דורשת. כך, למשל, בעלי פיצה האט בישראל, הכריזו חרם על הרשת והודיעו על הפסקת ההתקשרות איתה בעקבות "העמלות המופקעות שהיא דורשת".

ניב זילברשטיין, מבעלי פיצה האט בישראל אמר אז ל"גלובס" כי תן ביס "גובים עד 10% עמלה עבור משלוח. הם מתנהגים כאילו הם מונופול ואם אתה לא איתם אתה מפסיד את הכסף". גם רשת המסעדות האסייתית ג'פניקה הצטרפה לחרם, והיא לא הייתה היחידה.

"למיטב זכרוני זה היה בווליום יחסית נמוך", טוענת כיום שקד. "מסעדה אחת בלבד הפסיקה לעבוד איתנו. עם ג'פניקה העניינים לובנו. היו חברות שירדו ממשלוחים והמשיכו לעבוד בישיבה. לגבי פיצה האט היו כותרות גדולות על זה שהוא הפסיק לעבוד איתנו, אבל לא היו כותרות על זה שהוא חזר. אם אני אראה כותרת על מסעדה עם בעיה אני ישר ארים טלפון. גם אם מישהו כועס, כולנו רוצים לתמוך ולעזור".

העמלות שלכם לא השתנו בעקבות הביקורת?
"השוק בער אז, וייתכן שהיו מי שניסו לשפר עמדות. לא הייתה לזה שום תוצאה. ההתנהלות שלנו לא השתנתה, אנחנו עובדים עם אותו מודל עמלות משנת 2000. שינינו אותו בינואר 2016, ולא מצאנו לנכון לשנות אותו מאז בצורה קיצונית".

אז הסערה הקודמת לגבי העמלות חלפה - גם בדיקה שערכו בנושא ברשות התחרות גוועה ללא תוצאות - אך אז הגיעה הקורונה וגל הביקורות על העמלות הגבוהות קיבל משנה תוקף.

מסעדות קורסות, עסקים במשבר - איפה אתם?
"אין ספק שכולם חווים תקופה לא פשוטה. אבל לאורך השנים תמיד פתרנו נקודתית מול המסעדות ותמכנו ועזרנו למסעדות. הביקורת היא לא חדשה, אנשים מטיבם לא אוהבים לשלם עמלות, וגם אם יש הנחה תמיד טבע האדם ירצה יותר. צריך גם לזכור שאנחנו נותנים מעבר לשליחות פלטפורמה שיווקית משמעותית, ומקדמים את המסעדות שלנו".

כשחושבים על "תן ביס" כיום האסוציאציה הראשונה שעולה בדרך כלל היא עבודה מפנקת בהייטק עם ההטבות שמגיעות לצידה. אבל בתחילת שנות האלפיים המציאות של תחום הסעדת העובדים הייתה שונה לחלוטין. "כבר אז זה היה שוק גדול, אבל כולם עבדו עם תלושים", נזכרת שקד. "היה אז סופר מאתגר להסביר למסעדות למה כדאי להן לעבור משוברי נייר לכרטיסים. לעובדים לא היה אפילו אינטרנט. בחודשים הראשונים הניצחון שלנו היה שחברות התחילו לפנות אלינו ולא אנחנו אליהם, שהתחילו להכיר אותנו. אחרי שנתיים-שלוש כל השוק עבר לשם".

דמיינת שתגיעי למקום שאת נמצאת בו?
"החלומות היו קצרי טווח, כל פעם לעבור לשלב הבא. מדי פעם את מסתכלת לאחור ואומרת 'וואו, איך הזמן עבר, ומה נהיה מהדבר הזה'. זה מדהים וזה גאווה אבל עדיין יש בי את התשוקה להמשיך ולתמוך בביזנס ולחשוב על דברים חדשים. זו הרבה מאוד השקעה, ולעיתים זה גם כרוך בוויתורים בחיים האישיים כדי להיות כאן לא במאה אחוז אלא במאתיים".

מה זה ויתורים בחיים האישיים?
"את יודעת, יש לי שלושה ילדים, לעבוד במשרה מלאה מאוד תובענית - זה לפעמים גורם לך לוותר על חלק מהדברים - על זמן עם הילדים, על להשתתף בכל מיני דברים שעוברים להם בחיים, בסוף לכל דבר יש מחיר".

יש תחושה שהחברה הפכה לחלק מה־DNA שלך.
"תן ביס הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, וזה אומר להיות כאן 18 שנה וכל הזמן לחשוב תן ביס, לנשום תן ביס. הילדים שלי כבר שולחים לידים לחיבורים חדשים עם מסעדות, הטבות, כתבות. אנחנו חיים את זה גם בבית".

את נשמעת מאוד פתוחה בראיון הזה, איך זה שהיית מאחורי הקלעים במשך כל-כך הרבה שנים ותמיד סירבת לדבר?
"נכון שהיו הרבה פניות ולא התראיינתי כל השנים. תמיר הוא בן אדם מאוד פרטי. אנחנו מאוד מאמינים בלעשות ולא רק לדבר".

איך הייתה העבודה איתו?
"הוא גאון. זה מהאנשים שיושבים בבית על הספה, ואומרים 'יש לי רעיון', ועושים. עוד לא עשינו חצי מהדברים שהוא הגה ורצה. הוא והמייסד של טייק אוואי שהקים את החברה בגיל 22 - קורצו מאותו חומר".

למרות כל השינוים שחלו בחברה, עדיין נדיר לראות בישראל נשים מנכ"ליות. את מרגישה שהיית צריכה להילחם על המקום שלך?
"בשנים עברו לרוב הייתי מוצאת את עצמי בפגישות כאישה בין גברים. אבל אם את יודעת מה את רוצה ולמה את מכוונת - אין לזה שום משמעות. לא צריך לבוא מעמדת נחיתות אלא כשווה בין שווים ולדעת מה את רוצה, ולהילחם על זה, ולהגיד מה את חושבת - לא משנה אם עומד מולך גבר או אישה. עברנו דרך מאוד ארוכה כנשים בתוך העולם העסקי, והיום יש לא מעט נשים בעמדות מפתח, אבל לצערי פחות מגברים".

ועל המקום שלך כמנכ"לית בתן ביס היית צריכה להיאבק?
"עד היום תמיר צוחק עליי, ופעם בחודש הוא דואג להזכיר את זה - את זוכרת שבאת לחודש? ברגע שהכרתי אותו ואת המוצר שלו ולאן הוא מכוון היה לי ברור שאני הולכת איתו, ושהוא הולך איתי, והבנתי שהעתיד שלי נמצא שם".

המיזוג שיביא את הטכנולוגיה של תן ביס לעולם

בחודש שעבר עדכנה החברה האם של תן ביס כי היא נמצאת בדרך לקפיצת מדרגה אדירה בהיקף הפריסה העולמית שלה. בניסיון להפוך לשחקן הגלובלי השולט בתחום משלוחי האוכל, חתמה חברת Just Eat takeaway.com האירופית, שמחזיקה בין היתר בחברת תן ביס הישראלית, על עסקה למיזוג עם חברת Grubhub האמריקאית. החברה הממוזגת תהפוך לחברת משלוחי האוכל אונליין הגדולה בעולם מחוץ לסין, כששווייה בעסקה נאמד בכ-7.3 מיליארד דולר.

הצעד הזה מאפשר לראשונה לחברה האירופית ליצור דריסת רגל בארה"ב, והוא מתרחש בהמשך למיזוג שהתרחש לאחרונה בין טייק אוויי ההולנדית, שכזכור היא זאת שרכשה את תן ביס, לבין Just Eat, אשר בבעלות גם החברה הקנדית SkipTheDishes.

"ההצטרפות של הקבוצה תאפשר לשירות שאנחנו מפתחים בישראל ויצא לאירופה - 'טייק אוואי פיי' - להתרחב גם לארה"ב, זו גאווה מבחינתנו", היא אומרת. מהו טייק אוואי פיי? שקד מסבירה כי מדובר במוצר שמאפשר לחברות באירופה לנהל את מערך העובדים ולתת להם תקציבים להזמנת אוכל, בדומה לפעילות המסורתית של תן ביס בישראל.

המוצר, היא מספרת, עדיין נמצא כיום בחיתוליו. "הושקה הגרסה הראשונה ויש כבר מאה חברות שמשתמשות בו בפיילוט בהולנד, גרמניה ובלגיה, אבל זה יהיה בכל המדינות. הרעיון הוא שהפיתוח שלנו יגדיל להן את הפעילות בצורה משמעותית. בממוצע השנתי, לקוח בארגון מזמין פי עשרה מאשר לקוח פרטי".

צרו איתנו קשר *5988