מבחן דרכים | ניתוח

ירוקה ועצבנית: המיני se החשמלית טורפת עליות תלולות

הגרסה החשמלית של ה"מיני" שומרת על העיצוב האייקוני של המותג ועל חדוות הנהיגה ומוסיפה להן עלות שוטפת אפסית וידידותיות לסביבה • עם זאת, מגבלות של טווח ומחיר יקשו עליה לחרוג מסטטוס של רכב נישה

מיני קופר / צילום: יח"צ
מיני קופר / צילום: יח"צ

סוכנות רויטרס פרסמה השבוע מאמר נרחב שהוקדש לניתוח "תופעת טסלה". הכותבים ניסו להבין מדוע שווי החברה עולה כיום פי כמה על השווי של יצרניות ממוסדות דוגמת דיימלר וטויוטה והמסקנה העיקרית הייתה, שסוד ההצלחה שלה היא הגישה האסטרטגית "חדשנות מעל הכול". כלומר, בנכונותה לקחת סיכון ולהוציא לשוק טכנולוגיות שעדיין אינן בשלות דיין, מתוך כוונה לשפר אותן לאורך הדרך. זאת, לעומת הגישה של תעשיית הרכב המסורתית, שדוגלת בפיתוח יסודי ושימוש בטכנולוגיות מנוסות, אמינות ובשלות.

אין ויכוח שהגישה של טסלה מועדפת על שוק ההון, ולראייה שווי של מעל 300 מיליארד דולר אליו הגיעה השבוע טסלה. אבל אם לשפוט על פי הסקר השנתי של חברת J.D POWER , שהעניק בחודש שעבר לטסלה את המקום האחרון בדירוג האיכות של כל המותגים הנמכרים בארצות הברית, לגישה הזו יש גם מחיר. בינתיים רוב הלקוחות מוכנים לשלם את המחיר כדי להיות חלק מה"באזז", אך לא ברור עד מתי הסובלנות תימשך.

גם ב.מ.וו ניסתה את הגישה של "שיבוש השוק באמצעות טכנולוגיה" כשהשיקה את ה- i3 החשמלית הקומפקטית שלה ב-2013 עם תכנון הנדסי מהפכני, גוף מפלסטיק בר-מיחזור, מפעל ייצור "ירוק" וכדומה. אבל ה-i3 מעולם לא כיסתה את ההשקעה בה וכיום היא מתפוגגת לאיטה בין דפי ההיסטוריה. היורשת הרוחנית שלה, המיני החשמלית החדשה, מאמצת גישה הרבה יותר מעשית: עיצוב/מיתוג מוכר ואהוד, שלדה ומרכב שמיוצרים בייצור המוני ותמחור נגיש, יחסית.

חיצונית המיני החשמלית נראית כמו שאר אחיותה למותג למעט חישוקים ייחודיים, פנסי LED מתוחכמים בחזית וכמה סטיקרים גדולים. המכונית מעט גבוהה יותר מהמיני הרגילה, כדי להכיל את הסוללה, אבל סך הכול זה אותו עיצוב "רטרו אופנתי" וחביב שמושך חיוכים ברחוב, עם או בלי חשמל.

רכב
 רכב

הטבת מס גם למערכת הסאונד

תא הנוסעים משמר את המראה המוכר של המיני שלוש דלתות (כרגע הגרסה החשמלית לא מוצעת עם מרכב 5 דלתות), כולל מסך מגע עגול וגדול במרכז הקונסול. את מקום לוח המחוונים המסורתי והמצועצע מחליף מסך LCD אליפטי ודקיק, שנראה קצת כמו סמארטפון שמונח על צידו. פרט לכך נשמרו מתגי הרטרו החביבים, ידיות דלתות עגולות וכו'. החשמלית מגיעה גם עם חבילת אבזור עשירה במיוחד כסטנדרט, שכוללת ריפוד עור דקורטיבי, גג שמש חשמלי, מצלמה לנסיעה לאחור, מערכת קול משודרגת וכו'. זו חבילה של עשרות אלפי שקלים אצל המותג אבל בשל יתרון המס של החשמליות היא נספגת בעלות הכוללת.

"החישמול" לא גובה מחיר באגף השימושיות ומרווח הפנים של החשמלית זהה לזה של המיני הרגילה. זה אומר מרחב ברכיים וכתפיים די מוגבל לצמד מבוגרים מאחור וסף כניסה נמוך, שיכול להכביד על נטולי גמישות. באופן מפתיע נפח המטען מאחור זהה לזה של גרסת הבנזין. בשורה התחתונה, מבפנים ומבחוץ קשה לדעת שמדובר בחשמלית.

ההתנעה כבר לוקחת את הרכב בהילוך מהיר לעתיד עם אפקט צליל חללי ,שנועד לבשר לנהג שהרכב אכן מותנע. למרות הממדים הקומפקטיים והייעוד העירוני ב.מ.וו לא ביצעה קיצורי דרך וציידה את החשמלית החדשה במנוע היי-טק רציני, שמייצר 185 כ"ס ומומנט של 27 קג"מ שזמין מיידית. אם מוסיפים לכך משקל עצמי מתון יחסית לחשמליות - רק כ-120 קילו יותר ממיני קופר S בנזין - ותיבה ישירה עם תכנות די אגרסיבי מקבלים רכב, שמתוכנן לספק הנאה ולא רק הנעה.

במצב התכנות הספורטיבי המכונית צוברת מהירות בצורה שקטה ולינארית אבל בקצב די מסחרר. עם תאוצה מאפס ל-100 ב-7.3 שניות היא אחת זריזה יותר מכל אופציה חשמלית אחרת בקבוצת המחיר הזו. היא טורפת עליות תלולות כמו מכונית טורבו-בנזין עצבנית ומעפילה בלי להסס לסביבות המהירות המרבית, שמוגבלת אלקטרונית ל-150 קמ"ש. כמו בחשמליות ספורטיביות רציניות הנהג לא מקבל כמעט שום אינדיקציה לגבי קצב התנועה האמיתי למעט התגברות ריש הרוח וכמובן המכוניות האחרות על הכביש, שנשארות הרחק מאחור. מטבע הדברים שימוש נמרץ כזה לא מיטיב עם טווח הנסיעה של הסוללה הקטנה, יחסית (כ-34 קילוואט-שעה), ומי שמתכנן נסיעות ארוכות טווח יצטרך לבחור במצב התכנות הרגיל או במצב "ירוק", שמגדיל את הטווח במחיר של תגובת מייגעת ללחיצה על הדוושה.

3.5 שעות טעינה ל-200 ק"מ

ואם כבר בטווח עסקינן, טעינה מלאה של הסוללה - שאורכת כשלוש וחצי שעות בחיבור למטען קיר ייעודי - אמורה לספק טווח של כ-234 ק"מ על פי תקן WLTP. בפועל עליות תכופות, נסיעות אגרסיביות ומזגן פועל במרץ מסביב לשעון כמתחייב בקיץ הישראלי יקזזו ריאלית בסביבות 20% מהטווח הנקוב. יש כיום בשוק אופציות שמציעות טווח הרבה יותר גדול, אם כי הפער יהיה משני אם, וכאשר, תרושת ישראל סוף סוף בכמות סבירה של עמדות טעינה מהירות.

כמתבקש, המיני החשמלית היא גם מכונית שתוכננה לשמור על היכולות הדינמיות מרוממות הרוח של בנות משפחתה. אמנם המומנט המאסיבי והמיידי עלול לעיתים להפתיע את הנהג עם "לחימת הגה" ומצב הספורטיבי ההיגוי די עצבני. אבל המכונית מרגישה מוצקה, נטועה היטב על הכביש תודות למרכז הכובד הנמוך ומהנה מאד לנהיגה כהלכתה על כבישים מתפתלים, מה שאי אפשר להגיג להגיע על רוב החשמליות העממיות, שנהיגה בהם מזכירה סימולציה. נוחות הנסיעה די נוקשה על כבישים משובשים, אבל לא יותר משאר בנות משפחת המיני.

המיני החשמלית היא לא מכונית זולה גם בחו"ל, אם כי באירופה מקבלים רוכשיה זיכוי שיכול להגיע ל-5,000 אירו. אצלנו היא נהנית ממס קניה של 10% ועדיין היא עולה כאן כ-239 אלף שקל, כשלושים אלף שקל יותר ממיני קופר S טורבו-בנזין האגרסיבית, בקיזוז האבזור העודף של החשמלית מחירן די דומה. היא אמנם זולה משמעותית מה-I3, אבל במחיר הזה ניתן להניח שהיא תישאר מכונית נישה ועל כך חבל: זו אחת החשמליות הבודדות כיום בשוק שיכולות להעביר אפילו חובבי רכב ונהיגה הארד קור אל "הצד הירוק". 

קיה E-NIRO

בקיה בוחנים לייבא בחודשים הקרובים את הגרסה החשמלית החזקה של רכב הפנאי נירו. המנוע הוא בהספק 204 כ"ס והוא מאיץ את הרכב מאפס ל-100 קמ"ש ב-7.8 שניות למרות משקל עצמי נכבד של 1.7 טון. סוללה בקיבולת 64 קילוואט אמורה לספק טווח של כ-455 ק"מ. המחיר המשוער בסביבות 200 אלף שקל

יונדאי קונה אלקטריק

לגרסה החשמלית הבכירה של יונדאי קונה יש מערכת הנעה דומה לזו של הנירו עם מנוע 204 כ"ס וסוללה גדולה עם טווח של כ-450 קילומטר בתקן האירופאי. היא מאיצה מאפס ל-100 ב-7.6 שניות ומצוידת בתא נוסעים דיגיטלי ובמערך בטיחותי מתקדם. גם כאן המחיר המשוער ינוע סביב 200 אלף

DS3 E-TENSE

הקרוס-אובר הקומפקטי החשמלי של מותג הפרמיום הצרפתי DS מכוון לקהל הלקוחות האופנתי של המיני. יש לו עיצוב בעל נוכחות, תא נוסעים שימושי עם חמש דלתות וישיבה גבוהה. הספק המנוע הוא 136 כ"ס, התאוצה ל-100 9 שניות וסוללה של 50 קילוואט-שעה מספקת טווח של 320 ק"מ. המחיר באירופה מקביל לגרסאות המיני המאובזרות

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988