מי ישלם עבור ימי הבידוד? השאלה שנותרה פתוחה

בג"ץ צעד היום (ב') צעד ענק לטובת המעסיקים במשק הקורסים תחת נטל הקורונה הכלכלית,כאשר ביטל את תעודות המחלה הגורפות שהוציא משרד הבריאות לעובדים השוהים בבידוד כפוי. מימי הבידוד הראשונים זעקו המעסיקים "למה הנטל הכלכלי עבור ימי הבידוד נופל על כתפינו?", ובית המשפט שמע את זעקתם.

מדובר בהחלטה אמיצה, אם כי גם מתבקשת לאור לשון חוק דמי מחלה, המאפשר הוצאת תעודת מחלה רק במקרים של "מחלה" (כמה מהפכני) ולא בכל מיני גרסאות של מציאות-הבידוד והריחוק החברתי שכפה עלינו נגיף הקורונה.

כבר בדיון שנערך בבג"ץ בשבוע שעבר בעתירות נגד תעודות המחלה הגורפות, היה ברור לאן מנשבות רוחות בג"ץ. השופטים הקשו על המדינה ושאלו את נציגי המדינה (במילים אחרות, ובסגנונם היצירתי) "איך אתם יכולים לומר שחשש למחלה זה מחלה?", ובסופו של דבר דחו את הפרשנות המרחיבה שסיפקה המדינה ללשון החוק ותכליתו. השופטים אמרו בלשון ברורה, כי למנכ"לית משרד הבריאות היוצאת, פרופ' סיגל סדצקי, לא הייתה סמכות לכופף את החוק כדי שיתאים למצב החריג שנוצר.

המעסיקים נאנחו אנחת רווחה, ואימצו את פסק הדין אל ליבם, אבל מהר מאוד התברר כי מעל הפסיקה הפרו-עסקים שניתנה מרחפת כוכבית עצומה עבור העובדים: השאלה מי ישלם להם עבור ימי הבידוד הכפויים - אם המעסיק לא חייב לשלם - נותרה ללא מענה.

השופטים החליטו להכריז על בטלות תעודות המחלה הגורפות ב"הכרזה פרוספקטיבית" - צופה פני עתיד - אשר תיכנס לתוקף ב-30 בספטמבר. כלומר: לא יבוטלו רטרואקטיבית תעודת המחלה שהוצאו עד כה, אשר הטילו את הנטל על המעבידים. ההכרעה הזאת מולידה עוד שאלה, הפעם מהצד של המעסיקים: מי ישפה אותם עבור ימי המחלה שכבר שילמו לעובדים ששהו בבידוד?

בהקשר זה הסבירו השופטים, כי מטעמי "הגנה על אינטרס ההסתמכות" של עובד שכיר, אשר זקוק לשכר למחייתו ולמחייתם של בני ביתו, וכן משיקולי רווחה, הם לא יוציא צו אשר ישלול מעובדים שכירים על לא עוול בכפם את דמי המחלה שכבר שולמו, ויחייבם בהחזר כספים שאלה הוציאו בתום-לב לקיום צרכיהם הבסיסיים בתקופה של דכדוך חברתי ושפל כלכלי.

הסיבה השנייה לביטול העתידי קשור למדיניות הכלכלית בה נוקטת הממשלה בימים אלה, שבמסגרתה "מוענקת תמיכה מאסיבית לחברות ולגופים אחרים שמעסיקים עובדים", כלשון השופט אלכס שטיין שמסביר, כי "תמיכה זו באה מכיסם של משלמי המסים, ויהא זה סביר להניח כי היא מחושבת בשים לב לכך שהמעסיקים אולצו לשלם דמי מחלה לעובדים רבים אשר מצאו את עצמם בבידוד מכוח צו הבידוד". שיקול זה מנע מהשופטים "מלהיכנס להתחשבנות ההטבות שבין משרד האוצר למעסיקים הפרטיים; מה גם שעשיית התחשבנויות כאלה לשם מתן סעדים כספיים אינה ממנהגו של בית משפט זה.

הטעם השלישי והאחרון שהעניקו השופטים להימנעות מביטול רטרואקטיבי או מכאן ואילך של תעודות המחלה הגורפות הוא הצורך להעמיד לרשויות המדינה הנוגעות בדבר זמן סביר להתארגנות ולהתוויית מדיניות חדשה למצב שלאחר ביטול התעודה הגורפת.

וכאן עובר תפוח האדמה הלוהט בחזרה לידיים של המדינה. האם המדינה תרים את הכפפה ותודיע כי החל מה-30 לספטמבר היא תישא בנטל הכלכלי עבור ימי הבידוד? כל תרחיש אחר נדמה כבלתי סביר בעליל, ויוביל משבר כלכלי עמוק הרבה יותר ממה שהמדינה חווה עד כה.

ומה עם המעסיקים? האם הם ימשיכו להילחם גם על ימי הבידוד שעליהם הם כבר שילמו? מתגובות חלק מארגוני המעסיקים עולה כי הם מתכוננים למלחמה על ימי הבידוד ששולמו עד כה, אך לאור הערות השופטים בפסק הדין בהקשר זה (על התמיכה "המאסיבית" שקיבלו מהמדינה. וגם אם לא כולם מסכימים עם ההגדרה הזאת) סיכוייהם לצלוח את המאבק הזה לא גבוהים.