אחרי אישור התוספת לביטחון: הבור התקציבי יעמיק ל-18 מיליארד שקל

במסגרת ההיערכות לדחייה באישור התקציב בשל המחלוקת בין הליכוד לכחול לבן, הוקפאה העברת 1.5 מיליארד שקל לחינוך - מה שמעמיד בספק את פתיחת שנת הלימודים • אישור תוספת של 3.3 מיליארד שקל לביטחון מעמידה את הבור התקציבי על 18 מיליארד שקל

רוני חזקיהו, ישראל כ"ץ / צילום: איל יצהר, אמיל סלמן-הארץ
רוני חזקיהו, ישראל כ"ץ / צילום: איל יצהר, אמיל סלמן-הארץ

האוצר יאלץ להפחית מהחודש הבא כ-2.5 מיליארד שקלים מהתקציבים שהוא מעביר בכל חודש למשרדי הממשלה, אם לא יאושר תקציב מדינה ל-2020, כך עולה מהערכות שנעשו במשרד האוצר, על רקע העיכובים באישור תקציב המדינה.

במסגרת ההיערכות לדחייה באישור התקציב כבר הוקפאה העברת כ-1.5 מיליארד שקלים למשרד החינוך. מדובר בתקציב הנחוץ לפתיחת שנת הלימודים ונועד לממן את פעילותם של קרן קרב החברה למתנ"סים והאגף לחינוך מבוגרים. אי העברת הסכום עלולה להביא לפיטוריהם של אלפי עובדים המועסקים בתוכניות אלה. כבר כעת ברור כי אם לא יאושר תקציב מדינה צפויים צעדים כואבים נוספים בחודשים הקרובים, שיביאו לגידול משמעותי באבטלה, הנמצאת כבר היום ברמות שיא.

באוצר קשרו בין הודעתו של החשב הכללי רוני חזקיהו על רצונו לסיים את תפקידו לכל המאוחר בחודש אוקטובר הקרוב ובין הסכמת הדרג הפוליטי להגדיל את תקציב הביטחון ב-3.3 מיליארד שקלים נוספים.

מבחינתו של חזקיהו התוספת לביטחון מגדילה את הבור שנוצר בהוצאות הממשלה עד סוף השנה ל-18 מיליארד שקל, סכום שלאוצר אין כיום מושג כיצד ניתן לסגור אותו. ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לאוצר ברביעי שעבר למצוא את הדרך שתאפשר להעביר תוספת של 3.3 מיליארד שקל למערכת הביטחון השנה. באוצר מתקשים להבין כיצד ניתן לבצע את הנחייתו של נתניהו, שלא נקב במקור תקציבי לתוספת הדרושה. לאוצר אין גם אפשרות לבצע קיצוץ רוחבי משום שלא ניתן לבצע קיצוץ כזה בתקציב המשכי.

האפשרות האחרונה שנותרה בפני האוצר היא להעביר את הסכום במסגרת קופסה חוץ-תקציבית - במתכונת דומה לקופסאות שהוקמו עבור תוכניות החילוץ למשק ממשבר הקורונה. ואולם קופסה תקציבית לביטחון מעלה קשיים פיסקליים ומשפטיים מאחר שלא מדובר באירוע חד-פעמי אקסוגני אלא בתוספת למימון פעילות שוטפת. בדרג המקצועי באוצר טוענים כי יצירת קופסה נוספת עבור הביטחון מהווה פריצת גזר במדיניות ניהול התקציב.

ואולם גם ללא התוספת לביטחון לא ברור כיצד יצליח האוצר לסגור את הבור שנפער בין הוצאות המדינה והסכום שמותר לה להוציא לפי החוק. לפי החוק רשאי החשב הכללי להוציא במהלך 2020 לא יותר מהסכום התקציבי שאושר ב-2019 העומד על כ-400 מיליארד שקלים. הבעיה שהוצאות המדינה גדלות משנה לשנה עקב גידול טבעי של האוכלוסיה, הצמדות שכר, התקשרויות ו"טייסים אוטומטיים" נוספים. בסך הכול מתכוננות השנה הוצאות בהיקף של 415 מיליארד שקלים.

באגף החשב הכללי סמכו על כך שתקציב מדינה חדש יאושר במהלך הקיץ ויפתור את מגבלות ההוצאה בתקציב. הצעת תקציב 2020 שהוכנה באגף התקציבים מאפשרת לאוצר להגדיל את ההוצאה השוטפת ל-412.2 מיליארד שקלים, מה שמאפשר לסגור את הבור התקציבי בקלות יחסית לאחר ביצוע "התאמות" בהיקף של 2.8 מיליארד שקלים.

ואולם הדיונים על אישור תקציב נקלעו למבוי סתום בשל מחלוקת פוליטית בין הליכוד, הדורש לאשר תקציב חד-שנתי ל-2020 לבין כחול-לבן הדבקה בהסכם הקואליציוני הקובע כי יאושר תקציב לשנים 2020-2021. חזקיהו והממונה על התקציבים שאול מרידור הציגו לממשלה חוות דעת הקובעות כי יש עדיפות לאישור תקציב חד-שנתי בממשלה לא יאוחר מיום 9 ביולי. נכון להיום אין כל פעילות בממשלה לקראת אישור תקציב מדינה - כך שחוות הדעת של חזקיהו ומרידור הפכו לא-רלוונטיות.

על פי חוק יסוד משק המדינה הכנסת תתפזר אם תקציב המדינה לא יאושר בקריאה שנייה ושלישית בתוך 100 יום ממועד השבעת הממשלה, כלומר עד 25 לאוגוסט. תאריך זה צפוי להידחות אם תושג הסכמה בין השותפים, דוגמת דחייה ב-100 יום נוספים,שמציעה סיעת "דרך ארץ" בהצעת החוק שהגישה.