צ'ק אין | ראיון

"לטוס למקום שאין בו היסטריה סביב הקורונה עשה לנו טוב"

בשנה וחצי האחרונות, בני הזוג טל וירון בין עובדים וחיים במקומות שונים בעולם • מגפת הקורונה קטעה את החלום בבת אחת, עד שהחליטו כי החשש הקיומי מנגיף הקורונה התגמד לעומת הצורך לנסוע • עם שמיים סגורים, מיעוט טיסות וחובת בידוד הם מצאו את המדינה היחידה שהסכימה לקבל אותם

בלגרד בימי קורונה / צילום: טל וירון בין
בלגרד בימי קורונה / צילום: טל וירון בין

גם אתם מאוד רוצים לנסוע כבר לחו"ל? יש כאלה שכבר לא מסתפקים רק בלרצות ולקטר על כמה בא להם לטוס, ארזו את עצמם וכבר גילו שהעולם שם בחוץ מתפקד, ואפילו היטב, עם שגרת חיים לא היסטרית ומבולבלת לצד המגפה ששינתה את העולם.

קחו למשל את בני הזוג טל וירון בין, שבשנה וחצי האחרונות עובדים וחיים במקומות שונים בעולם. הם טסו מישראל לפני כחודש לבלגרד, וכעת הם משתפים את החוויה.

בלגרד בימי קורונה / צילום: טל וירון בין
 בלגרד בימי קורונה / צילום: טל וירון בין

בני הזוג בין הם מה שמוגדר "נוודים דיגיטליים". אנשים שהעיסוק שלהם שהוא אינטרנטי בעיקרו, וכך הוא מאפשר להם לעבוד מכל מקום על הפלנטה.

"בתחילת השנה התגוררנו בקייפטאון, ובאמצע מרץ תכננו להמשיך לפורטוגל", מספרים השניים. "אבל ימים ספורים לפני הטיסה מצב הקורונה באירופה החריף ונאלצנו לעשות הערכה מחדש. שינינו את כל התכניות ברגע האחרון". השינוי בתכניות כלל חזרה לישראל. "ההחלטה לבטל את התכניות ולחזור לארץ לא הייתה קלה, אבל הרגשנו שזו ההחלטה הנכונה - להעביר את תקופת הקורונה במקום המוכר והמוגן. אבל מה שחשבנו שיהיה תקופה זמנית, התארך ליותר משלושה חודשים בישראל. זו אמנם הייתה הזדמנות מצוינת להתאחד עם המשפחות והחברים בארץ, אבל בשלב מסוים הדחף להמשיך במסע שלנו בעולם התגבר. החשש הקיומי מנגיף הקורונה התגמד לעומת הצורך שלנו לנסוע".

הצורך שלהם לנסוע פגש בעיקר גבולות סגורים ולוח טיסות דל מנתב"ג. "עקבנו באדיקות אחר מצב הטיסות וחיכינו בקוצר רוח להודעה על פתיחת השמים ב-1 ליולי. התאכזבנו לגלות שלאור העלייה במספר הנדבקים בישראל, המדינות אליהן תכננו לנסוע סגרנו את שעריהן לבעלי דרכון ישראלי. בשלב הזה הבנו שאנחנו לא יכולים להיות בררנים וחיפשנו אילו מדינות יסכימו לקבל אותנו. מצאנו מדינה אחת שפתחה בפנינו את שעריה, ללא צורך בבידוד, ובלי בדיקות קורונה - סרביה".

טל וירון בין. יכולים לעבוד מכל מקום בעולם, בחרו להעביר את תקופת מגפת הקורונה בבלגרד / צילום: טל וירון בין
 טל וירון בין. יכולים לעבוד מכל מקום בעולם, בחרו להעביר את תקופת מגפת הקורונה בבלגרד / צילום: טל וירון בין

אחרי שנבחר היעד יצאו השניים למסע. "מבירור קצר באינטרנט ובקבוצות של נוודים דיגיטליים בפייסבוק, הבנו שבלגרד יכולה להיות יעד אטרקטיבי עבורנו, ושנוכל לחיות שם תקופה, כל עוד נצלח את המסע בשדות התעופה ולא יחזירו אותנו לאחור. חיפשנו עיר נעימה למגורים, עם היצע דירות טוב, קירבה לפארק, חדר כושר וכמה בתי קפה נחמדים, ובלגרד עונה בדיוק על זה. אחרי הכול אנחנו עובדים מהאינטרנט ואין לנו מגבלה ליעד ספציפי. כך, מהיום למחר, הזמנו את הטיסה הקרובה לבלגרד דרך אתונה. הבנו שכל יום הוא קריטי, כי המדיניות יכולה להשתנות בכל רגע. ידענו גם שקיים סיכוי שניתקל בסירוב מחברת התעופה או שאחת הטיסות תתבטל, ולכן עד שלא יצאנו מהשדה בבלגרד, לא היינו בטוחים".

ביקור בנמל תעופה בימים אלה היא חוויה שאינה דומה למה שהיינו מורגלים אליו עד לפרוץ המשבר. החנויות ברובן סגורות וגם כך המסעדות ובתי הקפה. המרחבים מיותמים מאדם. גם בני הזוג בין מספרים ש"שדות התעופה ריקים, אין תורים והטיסות לא מלאות", כך שהם מגדירים את חווית הטיסה כ"מעולה. התנאים אפילו טובים יותר מאשר בימים רגילים. החיסרון היחיד היה שלא יכולנו להרים כוסית בשדה לפני הטיסה, כמיטב המסורת שלנו, כי הכול סגור".

וכך, לפני חודש, השניים נחתו בבלגרד. "אנחנו מתגוררים בדירת Airbnb בשכונת דורצ'ול, קרוב למצודת בלגרד ולמדרחוב המרכזי. עלות המחייה פה היא כמעט כמו בתאילנד, כוס קפה עולה כשבעה שקלים ובירה במסעדה עולה כ-10 שקלים. דירה לזוג במיקום טוב עולה כ-800 יורו לחודש". ועלות המחיה? "הקניות בסופר הן כחצי מחיר לאותו סל קניות בישראל".

בלגרד בימי קורונה / צילום: טל וירון בין
 בלגרד בימי קורונה / צילום: טל וירון בין

בבלגרד הם לא מוטרדים מכך שהממשלה מתקשה למצוא פרויקטור, מהזיג זג בהנחיות או אפילו מסגר נוסף שמרחף באוויר. "אחרי שלושה שבועות בבלגרד אנחנו מברכים על ההחלטה. ההגעה למקום שאין בו היסטריה סביב הקורונה עשתה לנו טוב. אמנם יש כאן מודעות, חובה לשים מסכות במקומות סגורים, יש עמדות חיטוי בכל מקום ואין התקהלויות, אבל לצד זאת החיים ממשיכים.

"אנשים נמצאים בפארקים, מבלים בבתי הקפה הרבים בעיר, הולכים לחדרי הכושר, גם החנויות והמוזיאונים פתוחים. הגישה פה לקורונה הרבה יותר מתאימה לנו - ההבנה שחשוב להקפיד על כללי היגיינה מסוימים אבל גם שהזמן יקר והחיים צריכים להמשיך. נראה שאנחנו בין התיירים הבודדים פה, אבל אין לנו שום בעיה עם זה, משום שממילא אורח החיים שלנו נראה יותר כמו של מקומי מאשר של תייר; אנחנו עובדים מהבית או מבית קפה, מתאמנים, עושים הליכות בפארק ונהנים מחיי היומיום בעיר. לפני כשבועיים דובר על סגר בבלגרד רק לסוף שבוע אחד, אבל התושבים יצאו להפגין מול בניין הסנאט והסגר בוטל".

בלגרד בימי קורונה / צילום: טל וירון בין
 בלגרד בימי קורונה / צילום: טל וירון בין

ומה הלאה?

"כל עוד אין סגר אנחנו מתכוונים להישאר בבלגרד, להמשיך לערים נוספות בסרביה ובהמשך אולי גם לדלג למדינות שכנות כמו מונטנגרו וקרואטיה, כמובן שהכול תלוי במצב הגבולות. וכמו כולם, גם אנחנו מקווים שהקורונה כבר תסתיים ועוד מדינות יפתחו בפנינו את שעריהן".

ומה לגבי חובת הבידוד שתידרש מכם עם החזרה לישראל?

"אנחנו לא חוששים מהבידוד בחזרה לישראל כי אנחנו מתכננים להיות מחוץ לישראל לפחות עד אוקטובר. אנחנו לוקחים בחשבון שיתכן ובאוקטובר נצטרך להיכנס לבידוד, אבל כבר עשינו את זה כשחזרנו מדרום אפריקה וזו לא בעיה, אפילו למדנו ליהנות מזה".

צרו איתנו קשר *5988