"בהשקעה בתשתיות, משדרוג האינטרנט עד ערים חדשות, המדינה לא יכולה לטעות"

באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il

"להקל עם העסקים בכל עניין החובות האבודים"

טלי ירון אלדר, עורכת דין, שותפה מנהלת במשרד ירון אלדר פלר ושות', נציבת מס הכנסה בשנים 2002-2004

 טלי ירון אלדר / צלם: תמר מצפי

1. הקלות בהכרה בחובות אבודים

"יש להכיר הרבה יותר בקלות בחובות אבודים לעסקים. המדינה צריכה להכיר בזה שאנשים לא משלמים את החובות הרבה יותר מאשר בשנים רגילות, ולמנוע מצב שחברות ישלמו סתם מס.

"כדי שהמדינה תכיר בחוב אבוד אתה צריך להוכיח שעשית הכל והפעלת את כל אפשרויות הגבייה. נניח שיש לך שוכר שלא שילם השנה, ואתה יודע גם שלא ישלם. למה להכניס את העסקים להגיש תביעה ולמצות עמו את כל ההליכים?

"השנה צריך להקל עם העסקים בכל עניין החובות האבודים ולא למסות אותם בגינם. ואם הם יצליחו לגבות בשנה הבאה - הם ישלמו את המס אז".

2. הרחבת חוק עידוד השקעות הון

"חוק עידוד השקעות הון משיג, באמצעות הפחתת מס, השקעה גדולה יותר והעסקת עובדים גדולה יותר והיום צריך להרחיבו.

"צריך לקבוע שיטה, שמי שישקיע השנה בעסק שלו בישראל, ויעודד את הכלכלה המקומית, יהיו לו הטבות מס בשנים הבאות. אני חושבת שזה יעודד השקעה בעסקים. נכון שחלק גדול מהעסקים נמצאים במצב של הישרדות אבל לא כולם. ענף המשלוחים למשל, או תחום המזון. נניח שנבוא אליהם ונאמר להם שאם הם ישקיעו השנה, הם יזכו להטבות בשנים הבאות - הם ישקיעו יותר. זה שקול למתן מענק להחזרת עובדים לעבודה. נכון שזה יינתן רק לעסקים שיכולים להתפתח בתקופה הזו, אבל דרך זה אתה מעודד יותר תעסוקה גם לעסקים לאחרים".

3. מיסוי קרנות השתלמות

"יש במערכת המס פרה קדושה אחת שלא נגעו בה - מיסוי הפרשות לקרנות ההשתלמות. זה הפטור הגדול ביותר שיש היום במערכת המס, והוא שקול למעשה להטבת שכר. אני לא מדברת על העבר, אלא על הצורך להפריש מהיום ואילך. אין סיבה שהפרשה לקרן השתלמות לא תחויב לפחות במס חלקי, וזה יוסיף מיליארדים לקופת המדינה. הבעיות הגדולות עם ההסדר הזה הן הסכמי העבודה וגם הפוליטיקאים, שיחששו מלטפל בנושא, אבל אני לא פוליטיקאית אז מותר לי להעלות את הנושא".

4.  פחות העברות יותר תשתיות

"ברגע שמשקיעים מיליארדים בפרויקטים של תשתיות, מעסיקים קבלנים, שמעסיקים קבלני משנה ומתכננים וזה הולך הלאה, וזה משתלם בסופו של דבר בדרך של תוספת מקומות עבודה. להשקעה בתשתיות יש השפעה ישירה וגם השפעה עקיפה. התשלום למי שזוכה במכרז מועבר חלקו לנותני שירותים וקבלני משנה וכן הלאה. כלומר לכל השקעה כזו יש השפעה גדולה הרבה יותר מהסכום המושקע".

"צו השעה הוא מכרזים ממשלתיים בסכומים גדולים"

דרור שטרום, מנכ"ל המכון לתכנון כלכלי, לשעבר ראש הרשות להגבלים עסקיים

 דרור שטרום, מנכ"ל המכון לתכנון כלכלי / צילום: איל יצהר, גלובס

1. לשנות את הנרטיב - משלילי לחיובי

"תוכנית המענקים היא 'קדימון' ומה שחסר כרגע הוא האומץ לצאת במהלך העיקרי: השקעה ממשלתית מסיבית בתשתיות שתניע צמיחה. האופטימיות שמניעה את הכלכלה והיזמות התחלפה ולממשלה יש תפקיד חשוב ביותר, להפוך את הנרטיב. לגרום לקהילה העסקית להבין, שהולכת להיות פה השקעה דרמטית בתשתיות חיוניות, שממילא ישראל חייבת אותה. במדד התחרותיות הכולל ישראל מקבלת את הציון הגרוע ביותר בתחום התשתיות. צו השעה הוא להוציא מכרזים ממשלתיים בסכומים גדולים. מה שיפה בהשקעה בתשתיות - מערים חדשות, בתי חולים, ושדרוג מהותי הנדרש בתשתית האינטרנט המפגרת שלנו - הוא שבכל השקעה שהמדינה תשקיע - היא לא יכולה לטעות".

2. להשקיע בדחיפות בתשתיות האינטרנט ובערים חדשות

"הקורונה העבירה אותנו לעבוד מהבית, לקיים ישיבות ושיעורים בזום, והיא מאיצה מהפכה של שינוי שוק ומתכונת העבודה. גילינו שאנחנו לא באמת ערוכים למהפכה הזו. האינטרנט ב'מדינת ההייטק' איטי, לא אמין, התשתיות ירודות וכשאתה עובר לפעמים חדר - המצב מחמיר. עד עכשיו יכולנו לחיות עם זה, אבל הקורונה מחייבת שינוי גישה והשקעה מסיבית בשדרוג התשתית כולה. אם תשתית האינטרנט פה לא תהיה מתקדמת ביותר נאבד יתרון. מוצדק מאד להשקיע בזה וסכומים גדולים.

"ההשקעות בדיור מתרכזות שנים בהרחבת הדיור בערים הגדולות הקיימות והן שגיאה אסטרטגית. זה מעמיס המון על התשתיות הקיימות. המהלך הנדרש מזמן הוא הקמת שתי ערים חדשות. זה לא שאין מרחבים לזה ולא שאין תכנונים לכך. הקמת ערים חדשות בפאתי המרכז היא מהלך השקעה מסיבי בעתיד, הרחבת בסיס הצמיחה הלאומי וספק תעסוקה אדיר למשק. זה גם נותן סיגנל חיוני מהותי, ולא עוד חלוקת סוכריות של מענק לחודשיים שלושה".

3. לפתוח יבוא ולהוריד את יוקר המחיה

"לאנשים בטווח הקצר של השנה-שנה וחצי הקרובה, יהיה פחות כסף בכיס והם צריכים לחיות ולהיות מסוגלים לרכוש בזול את המוצרים הבסיסיים. הוזלה של 10-15% היא קריטית - מדובר באלפי שקלים חיוניים בטווח הקצר. כבר ערב המשבר היינו יקרים ב-25% מה-OECD במזון וטואלטיקה. פתיחה ליבוא הכרחית להורדת יוקר המחיה ולא תביא לאבטלה: המונופולים יורידו מחיר כי לא יוותרו על נתח השוק. עובדה שהמבחר שאתה נתקל בו בסופרמרקט היום, הרבה יותר גדול מלפני 15-20 שנה, כי כבר כיום נפתח חלק ליבוא ולמרות זאת תאגידי המזון הישראלים כל הזמן גדלים. כל מה שקרה הוא שבתחומים שנפתחו ליבוא ירדו המחירים. אני מעריך שלשר האוצר הנוכחי יש את האומץ לעשות מהלך מנהיגותי כזה.

"סעיף אחר ביוקר המחיה נובע ממיסוי גבוה מאוד בכל מה קשור בתחבורה. מיסוי על דלקים ומיסוי על מכוניות. אמנם, אנו שואפים לעבור לתחבורה ציבורית, שגם היא לא זולה במיוחד בארץ, אבל ניתן לעשות הוראת שעה ולהוזיל את המיסוי על דלקים, כדי להוזיל את עלויות התנועה של האנשים".

4. לשנות את מדיניות המס

"המדינה נמצאת במצב שאין לה תמונה מלאה על נישומים. לא על עצמאים ולא על שכירים. אין לנו את חובת הדיווח הכללית שקיימת בארה"ב, שאז המדינה יודעת בדיוק מה מצבו של כל אחד, ובהתאם גם מכירים לו בהוצאות. הדבר חשוב במיוחד בימים האלה, שיש חוסר בהירות לגבי עצמאים, וזכאותם למענקים שונים. יש כאן עיוותים גדולים שקשורים מפטורים ממס לכל מיני קרנות וקופות, שמישהו צריך לעשות שם סדר; חובת הדיווח הכללית תתרום במיוחד לצמצום ההון השחור במדינה".