גידול בכסף הרדום בבנקים: 6.8 מיליארד שקל בחשבונות ופיקדונות ללא תנועה

בנק ישראל קובע נהלים חדשים לאיתור בעלי חשבונות ופיקדונות "ללא תנועה" • בסוף 2019 היו 6.6 מיליארד שקל בחשבונות ובפיקדונות רדומים, כאשר בספטמבר 2017 דובר על 5.2 מיליארד שקל בלבד • בספטמבר 2016, עם השקת "הר הכסף 2" היו במערכת 9 מיליארד שקל "רדומים"

יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ
יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

ההיקף הכספי של מאות אלפי החשבונות והפיקדונות הרדומים בבנקים בישראל לא מצטמק בחצי השנה האחרונה, ואף נמצא במגמת גידול בשנתיים וחצי האחרונות. בסוף יוני 2020 היו במערכת הבנקאית כ-539 אלף חשבונות בנק ופיקדונות רדומים, "ללא תנועה של יחידים" לתקופה של לפחות 10 חודשים, ובהם הוחזקו בסך הכל נכסי ציבור בהיקף כולל של כ-6.8 מיליארד שקל. כך מגלה היום הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל שמפרט כי רבע מתוך הסכום האמור, סך של 1.7 מיליארד שקל, נמצא בכ-90 אלף חשבונות בנק של נפטרים.

בספטמבר האחרון גילה הבנק המרכזי כי נכון לאותו מועד היו במערכת הבנקאית כ-528 חשבונות בנק ופיקדונות ללא תנועה של יחידים, בסך מצטבר של כ-6.5 מיליארד שקל, כשמתוך זה היו כ-86 אלף חשבונות בנק של נפטרים שבהם היו אז כ-1.6 מיליארד שקל. בסוף 2019 היו חשבונות ופיקדונות בנקים רדומים בהיקף כולל של כ-6.6 מיליארד שקל. אגב, בספטמבר האחרון גם שיתף הבנק המרכזי כי באותם ימים התברר לו כי חלק מהמידע באתר הר הכסף היה לא מעודכן בשל "תקלה טכנית בתהליך העברת הנתונים על ידי בנק ישראל וקליטתם באתר".

עם זאת, עם השקת "הר הכסף 2", בשלהי 2016, דובר על כך שבכ-480 אלף חשבונות רדומים היו אז כ-9 מיליארד שקל. הירידה בכספים הרדומים שאצל הבנקים ושבעליהם ניתקו עמם קשר, קרתה בעיקר בשנה הראשונה ל"הר הכסף 2", כששנה לאחר השקתו, בספטמבר 2017, כבר דווח על כך שבבנקים היו כספים רדומים בהיקף של "רק" 5.2 מיליארד שקל. כלומר, מאז שלהי 2017 ועד היום יש גידול בהיבט זה.

אגב, גם בבחינת היקף החשבונות של נפטרים עולה כי בעוד שכיום מדובר בסך של כ-1.7 מיליארד שקל ששוכב בחשבונות אלה, הרי שבסוף 2019 היה מדובר על סך של 1.3 מיליארד שקל. הן בספטמבר 2017 והן בספטמבר 2016 היה מדובר על סך של 1.3 מיליארד שקל בכל אחד מהם.

הנתונים העדכניים נמסרו היום על ידי הפיקוח על הבנקים אגב הודעתו כי פרסם טיוטת הוראה לגבי אופן הטיפול בפיקדונות ללא תנועה ובחשבונות שבעליהם נפטרו, ו"זאת באמצעות הרחבת חובות האיתור של בעלי פיקדונות וחשבונות אלו". בין היתר מצפה בנק ישראל מהבנקים כי לא יסתפקו רק ברישומים שקיימים בבנק אלא גם יפנו למרשם האוכלוסין וזאת על מנת לאתר את כתובתו של לקוח שכזה, כמו גם להגדיר בעלי תפקידים שזה יהיה בתחום אחריותם. אגב, הבנק המרכזי קובע כי אין חובת איתור מורחבת לגבי פיקדונות ללא תנועה בהיקף של פחות מ-5,000 שקל או שווה ערך במט"ח.

המפקח על הבנקים יאיר אבידן מסר היום בהקשר זה כי "ההוראה החדשה מדגישה את חשיבות הטיפול של הבנקים בפיקדונות ללא תנועה וחשבונות של נפטרים, ומאפשרת שימוש במגוון כלים לאיתור הלקוחות, במטרה לסייע בהשבת כספים אבודים לבעליהם", כשהוא קורה לציבור לבחון האם יש לו כספים רדומים וזאת דרך אתר האינטרנט "הר הכסף 2".

צרו איתנו קשר *5988