גנץ: "נאפשר כניסת פועלים מהרצועה אם יוחזרו השבויים והנעדרים"

את הדברים אמר בישיבת ועדת החוץ והביטחון • עוד התייחס לחוק הגיוס ולאיראן • יו"ר הוועדה האוזר התריע מסכנה ביטחונית אם נלך לבחירות

בני גנץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ
בני גנץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

שר הביטחון ורה"מ החליפי בני גנץ התייחס הבוקר בעקיפין בלבד למשבר התקציב עם הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו. בפתח ישיבת ועדת החוץ והביטחון שבה התארח אמר גנץ כי ישראל צריכה להקפיד על קשר עם מדינות האזור ומעצמות העולם ולהבטיח שבעידן כזה של אי יציבות, אנחנו לא נכנסים לסחרור אלא נשארים יציבים וחסונים.

הוא הוסיף כי יש לקוות שהיציבות הפוליטית תאפשר להביא את התוכנית הרב שנתית של צה"ל לקבינט. "צה"ל ערוך במדרגות למימוש התר"ש. אי אישור של תר"ש לצה"ל זה חוסר יעילות נפשע. ברגע שיש תקציב יציב, המערכת מסוגלת להיות יעילה בתפקוד שלה".

עוד התייחסות הייתה בהקשר של חוק הגיוס. "אני מקווה שנעביר את חוק הגיוס כפי שהסכמנו עליו עם השותפים הקואליציוניים. אם לא תהיה כנסת ולא תהיה ממשלה לא יהיה גם חוק גיוס. חבל לפספס את ההזדמנות שלפנינו".

לגבי רצועת עזה הבהיר כי ישראל תתיר יציאת פועלים מהרצועה לישראל, אם יוחזרו האזרחים הישראלים המוחזקים שם וגופות החללים: "יש לנו אפס אינטרסים בעזה זולת שקט מוחלט והשבת הבנים. אנחנו נשמח לראות את עזה פורחת, אני אשמח לראות גם פועלים יוצאים מרצועת עזה. זה יכול לקרות בתנאי אחד - שהבנים ישובו הביתה. כשנראה את זה קורה נוכל לפתח את רצועת עזה".

יו"ר הוועדה, ח"כ צבי האוזר, שהגיש את הצעת החוק לדחיית הגשת התקציב (ההצעה שקיבלה אמש את הסכמת נתניהו וגנץ ובפועל דוחה את המשבר) דווקא הרחיב בנושא והזהיר כי חוסר היציבות הפוליטית פוגע בביטחון ישראל. לאחר שבירך את גנץ על תמיכתו בהצעת החוק לדחיית הגשת התקציב, אמר: "בשלושת החודשים האחרונים מאז הופקדה בידיי האחריות לעמוד בראש ועדה זו למדתי שגם אתגרי הביטחון, ואולי בראש ובראשונה אתגרי הביטחון, מחייבים בעת הזו יציבות פוליטית ואחדות.

"בעוד אנו היינו עסוקים בשלושה סבבי בחירות עקובים מדם ובמשבר כלכלי ובריאותי, איראן וגרורותיה, חיזבאללה והחמאס, לא נכנסו לשנת חורף. אויבנו משוועים לחוסר יציבות, חמינאי מייחל לעוד סבב בחירות, נסראללה מייחל ללבנוניזציה ישראלית. אם לא נתעשת מיד, ניתן להם את כל מבוקשם על מגש של כסף. בניין הכוח הישראלי אינו יכול להתבסס במידה הנחוצה וההכרחית כאשר אין בישראל יציבות פוליטית ויציבות כלכלית. אין לנו אופציה לפזר את הכנסת ולשקוע במערכת בחירות רביעית. הטכנולוגיה ואתגרי הביטחון מולם אנו מתמודדים משתנים בקצב שאינו מאפשר לנו להדרש לתקציב פעם בשלוש שנים כתוצאה מחוסר יציבות פוליטית כרונית. זוהי אזעקת אמת. אלה מחירים שחוסנה של ישראל אינו יכול להם.

"אני אומר זאת כאן בתוקף תפקידי כמתריע לאומי שזה אחד מן התפקידים המופקדים בידיה של ועדה זו. מיניתם לאחרונה פרוייקטור לקורונה והקמתם מפקדה לקורונה. אני מבקש ממך ומראש הממשלה לנוכח הערכת המצב שנשמע כאן היום - למנות פרוייקטור ליציבות. מפקדת הוודאות. אלה הם אדני הביטחון לאומי במובן הרחב בתקופה הזו".

גנץ שמר על פנים חתומות במהלך נאום האוזר, ובדבריו שלו הרחיב על הסכנות הביטחוניות. "אנחנו חייבים לפעול ביחד עם מדינות העולם בכדי לפגוע באיראן. איראן ממשיכה לחתור לגרעין. יש לה שלוחים במדינות רבות בעולם ובאזור. אסור לנו להתעלם מהסכנה הזו. המשך הלחץ על איראן ופעולה נחושה שלנו להמשך האמברגו עליה הוא יעד ראשון במעלה. איראן מעוניינת לפתוח סניף טרור בסוריה ועלינו למנוע זאת. אנחנו פועלים מול ההתבססות האיראנית בסוריה ובמקומות נוספים באזור בכל מיני שיטות".

גנץ התייחס גם לאסון בלבנון, אך לא קישר ישירות בינו לבין חיזבאללה: "בעוד שנסראללה הוא האויב הגדול שלנו מצפון, הוא הבעיה הגדולה ביותר של לבנון בלבנון. אנחנו רואים איזה אסון קרה בלבנון. מדינת ישראל הציעה עזרה וסיוע. חישבו מה יקרה אם זה ישוכפל מנשק איראני בכפרים הלבנונים. בלבנון יש חדר אורחים וחדר טילים באותו הבית. וכשהטיל הזה יתפוצץ, חדר האורחים לא יישאר שלם והחברה האזרחית בלבנון תשלם מחירים קשים. כמערכת ביטחונית אנחנו פועלים מול אויבים שמחזיקים אמל"ח ופועלים בתוך סביבה אזרחית. אם לנו לא תהיה ברירה אלא להילחם, זה עשוי להיות בעל משמעות קשה".

שר הביטחון הדגיש את הצורך ברפורמה בסוגיית כוח האדם בצה"ל.  "האופן שבו שירתנו את צה"ל ב-70 שנה האחרונות היה נכון ואינו מתאים לשנים קדימה. בפועל, מקרב האוכלוסייה הישראלית, יש בערך מחצית משרתים. הדבר הזה איננו קביל עוד, ואנחנו חייבים ללכת ברפורמה מקיפה עם שלושה דברים - טיפול בקיצור השירות שיאפשר לטפל בבור שיש לצה"ל, בחוק הגיוס כפי שמתחייב לפי בג"ץ והחשוב ביותר - לרפורמה, משירות צבאי לשירות העם והמדינה. צה"ל היה ויישאר חשוב ביותר, בצידו צריך שירות ביטחוני נוסף של מוסדות חירום כמו כיבוי אש, משטרה, ומוסדות סיוע קהילתי".

המשפטים הללו מתייחסים לפתרון סוגיית גיוס החרדים באמצעות השירות האזרחי - האמור להתרחב לפי התוכניות גם לחברה הערבית.

צרו איתנו קשר *5988