השמיים סגורים: מתי המלונות יחזרו לעצמם ומה תפקיד המדינה כשאין תיירים

מגפת הקורונה מטלטלת את חיינו ויש לה גם השפעה משמעותית על תחום הנדל"ן. הממשלה עשתה מאמץ גדול כדי לאפשר לקבלנים להמשיך לעבוד גם בימי הסגר, מתוך ידיעה שמדובר בענף עתיר כוח אדם ומתוך הבנה שעצירת הבנייה בימים אלה תצמצם את היצע הדירות בטווח הבינוני. למרות זאת המגפה השפיעה ועוד תשפיע גם על הענף.

השבוע נפרסם ב"גלובס" סדרת כתבות שתבדוק חמישה סגמנטים בתחום הנדל"ן. בכל יום נשוחח עם שלושה מומחים שינתחו את מצבו של הענף וינסו להעריך מה הממשלה צריכה לעשות בתקופה זו. והיום, התחום שהפסיק לפעול כמעט לחלוטין בימי הסגר ועדיין סובל ממדיניות השמיים הסגורים - תחום המלונאות.

"גם למלון סגור יש הוצאות. מתווה של סיוע יכול לכלול הקלות במסים"

אביה מזרחי מגן, מנכ"לית רשת מלונות פתאל

 אביה מזרחי מגן / צילום: אילן בשור

1. להגדיל את תוכנית הסיוע

מתווה תוכנית הסיוע לעסקים נעצר במחזור של 400 מיליון שקל, והשאיר בחוץ עסקים גדולים כמו פתאל. אנחנו חברה עם 200 בתי מלון בארץ ובעולם, שמביאה את כל הרווחים שלה לישראל יחד עם המסים שאנחנו משלמים, ובסוף בגלל הגודל אנחנו לא נכנסים למתווה ולא נקבל תמיכה.

מתווה של סיוע יכול לכלול גם הקלות בתשלומי חובה כמו מסים, ארנונה ואגרות. עד היום יש לנו מלונות סגורים בתל אביב, בירושלים ובנצרת, ואף אחד לא פוטר אותנו מארנונה מעבר לפטור שניתן עד לחודש יוני.

הסיוע צריך גם לייצר איזון בין השוכרים, המשכירים והבנקים, באמצעות מענקים או הלוואות מדינה (לא הלוואות בערבות מדינה), דחיית תשלומים, הגדלת מסגרת אשראי והחזר מקורות מימון מגוונים לעסקים. צריך להבין שגם למלון סגור יש הוצאות קבועות אדירות. זה לא שקושרים את האופניים לגדר והולכים.

2. להפחית רגולציה מיותרת

רגולציה מכבידה קושרת לכולנו את הידיים ואת הרגליים. זה הזמן לפשט ולמחוק רגולציות לא נדרשות בענף המלונאות. למשל, בהליך חידוש רישיון עסק צריך להיות עיקרון קבוע. צריך לשנות את ההתייחסות לבית מלון כאל מפעל ולא כאל בניין מגורים, אפשר להגמיש את דרישות האבטחה, את הטיפול באגרות הביוב ועוד. רגולציה מיותרת לא רק מסרבלת, אלא גם עולה מאות אלפי שקלים בחודש לכל עסק כזה.

3. לעודד תעסוקה במקום אבטלה

צריך לגבש תוכנית הקלות למעסיקים הגדולים, במטרה להבטיח מקומות עבודה דרך סבסוד קבוע ומתמשך לשכר, כפי שקיים גם בחו"ל, ולא להסתפק במענק חד פעמי על החזרת עובדים. במקביל, יש לעודד אנשים לפנות להסבות מקצועיות דרך מענקים, ולתמוך ביציאה לעבודה מכל סוג. באופן הזה ניתן לייצר גמישות תעסוקתית, ולאפשר לגייס עובדים ישראלים לתפקידים שאנחנו מתקשים למצוא להם עובדים (תחזוקה וניקיון), למרות שמשולם שכר טוב ויש מענקי התמדה.

נקודה נוספת היא שצריך להפנות את כוח הקנייה של המדינה אל השוק כקרש הצלה לענף - לשווק נופש כחול לבן לעובדי המדינה, להמיר את תשלום דמי ההבראה לחופשות בפועל. במקביל, לגבש מתווה של פתיחת שמיים, ולהמשיך במדיניות של תמריצים לחברות תעופה ממדינות מסוימות, שיוכלו להביא תיירים. החזרת המשק לפעילות היא תרופה בסיסית שעומדת לרשות המדינה, יחד עם החזרת כמה שיותר עובדים למעגל העבודה. זה יניע מחדש את הצריכה ויפעיל את הכלכלה. כל אדם עובד הוא פחות אדם נתמך, והוא גם צרכן.

"מלונאים אומרים למשכירים: תתבעו אותנו או שתפנו אותנו"

ליאור רביב, מנכ"ל מלונות ישרוטל

1. ליצור מודל מענקים

למרות שבחלק מהאזורים בארץ ובבתי המלון האקסקלוסיביים רואים ביקוש יפה, בגלל שעם ישראל לא יוצא לחו"ל ובגלל שזו תקופת הקיץ, עדיין הפגיעה בענף היא אנושה. הביקוש הזה רחוק מלייצר תוצאות שקרובות למה שהיה קודם. בשעה שאין תיירות נכנסת, ההפסדים של 2020 לרשתות ולמלונאים הקטנים נאמדים במיליארדי שקלים, בעיקר במלונות בירושלים ובתל אביב שנפגעו משמעותית. כדי לשמור על התעשייה הזו, המדינה חייבת ליצור מודל מענקים בדומה למודלים שקיימים במדינות אחרות.

ישרוטל מנהלת מלון בפאלם ביץ' שבפלורידה, ושם קיבלו מענק של 4.5 מיליון דולר בפעימה הראשונה, ויקבלו עוד 2 מיליון דולר. באירופה הענף זוכה לתמיכה מסיבית מהממשלות, שלא רוצות לראות בתי מלון נסגרים. אילת לא משקפת את המצב בענף שנמצא בקרב הישרדות, ולא רואים את הסוף שלו. הקצאה של 300 מיליון שקל לענף זה טיפה בים. עד היום התאחדות המלונות בדיון עם האוצר איך לחלק את הסכום הזה.

2. להסדיר את שכר הדירה

בהרבה אזורים בארץ נוצר מצב בעייתי שההכנסה היא אפס, ושכר הדירה הוא מלא. נדרש מהלך שיסדיר את הנושא לטובת המלונאים, תוך התחשבות בבעלי הנכסים. צריך להגיע למודל של הפחתת גובה השכירות, לפריסה ולדחייה של תשלומים לתקופות ארוכות במודל של מענקים או הלוואות מהמדינה לתשלומי שכר דירה.

הגענו למצב שבו מלונאים או מפעילי בתי מלון אומרים למשכירים 'אין לנו מאיפה לשלם, תתבעו אותנו או שתפנו אותנו'. מבחינת המשכירים החלופה היא לפנות ולהביא מלון אחר, אבל גם הוא לא יוכל לשלם. זה לא שאחד עובד ואחד לא, כולם לא עובדים.

3. לשנות את מודל החל"ת

במקום שהמדינה תחלק את הכסף לעובדים, היא צריכה לתת את הכסף למעסיקים ולייצר להם תמריץ לשמור על העובדים. במצב היום, הביטוח הלאומי הפך להיות המעסיק הגדול במדינה. החל"ת מעודד אבטלה בקרב אלו שהתאהבו בו, ולא רוצים לחזור לעבוד.

האפשרות הזו גם יצרה תחלואות כמו עבודה ב'שחור' או מעסיקים שמוציאים עובדים לחל"ת, ומשלימים להם הכנסה.

אם היו נותנים למעסיק את התשלום והוא היה מחויב להעסיק את העובדים, היינו רואים ירידה בכמות המובטלים. שר הכלכלה עמיר פרץ מנסה לקדם יוזמה כזו, כי גם הוא מבין שאם זה עובד לגרמנים ולעוד מדינות באירופה, זה יכול לעבוד גם פה.

"המדינה יכולה לעזור עם קמפיינים לעידוד תיירות פנים, ולא רק באילת"

רונן ניסנבאום, מנכ"ל מלונות דן

1. לייצר מנגנון גמיש לחל"ת

העזרה המיידית והיחידה שהגיעה למלונאים הייתה בהנחה בארנונה לחודשים אפריל עד יוני. זו הקלה בתזרים המזומנים, אבל היא הסתיימה והמשבר עדיין לא. המהלך השני שהמדינה עשתה היה מימון פתרון החל"ת, וההארכה שלו עד ליוני 2021. זה איפשר לנו להרוויח זמן כדי להחזיק מעמד, אבל זה לא מספיק.

ייקח לנו לפחות חצי שנה ואפילו שנתיים לפני שנתרומם על הרגליים. החל"ת צריך להיות במנגנון גמיש, למשל לאפשר לנו להחזיר עובדים לסופי שבוע, כשיש ביקוש בתל אביב. אנחנו חברה גדולה ונוכל להחזיק מעמד, אבל יש מלונות שאין להם אוויר.

2. לפשט את הבירוקרטיה

בחודש מאי הממשלה דיברה על תמריץ למעסיקים שיחזירו עובדים מחל"ת, מענק שנע בין 3,750 שקל ל-7,500 שקל. אנחנו החזרנו למערכת 3,500 עובדים, אבל את המענק נקבל רק בספטמבר או באוקטובר. האיטיות שבה הדברים זזים היא קריטית לעסקים. בארה"ב תוך חודש לכולם היה כסף בחשבון, גרמניה אמרה למעסיקים תשלמו לעובדים ואנחנו נחזיר לכם 70% מהעלות. פה יש פחד לתת כסף מחשש שינוצל לרעה, ולכן מבקשים מלא ביטחונות. זה עולה לאנשים בדם.

הממשלה צריכה למלא את הוואקום, להציב לעצמה דד ליין ולעמוד בו. לפי הדד ליין הזה העוסקים בענף שלנו וגם בענפים אחרים יידעו בוודאות מה מגיע להם, ועל סמך זה יוכלו לתכנן קדימה - האם לפתוח, מה לפתוח, כמה עובדים להחזיר מחל"ת.

אני יודע שכל משרד בממשלה מושך לכיוונו ושמנסים להגיע להסכמות, אבל צריך לקבל הכרעה. קיבלנו הקצאה של 300 מיליון שקל לסיוע לענף, זה מתווה שמדברים עליו מאז חודש אפריל, ועד עכשיו לא סיכמו איך מפצים את המלונות בתקציב הזה, שמגיע דרך משרד התיירות. הבירוקרטיה והאדמיניסטרציה והאיטיות של קבלת ההחלטות לא יאפשרו לרבים מהמלונאים להתרומם על הרגליים.

3. לעשות קמפיינים לעידוד תיירות פנים

כדי למלא את המלונות שפתחנו ולתמרץ את הישראלים לבוא, הורדנו מחירים. יצאנו גם בתוכנית קולינרית עם שפים מובילים, וכעת אנחנו פונים לקהל יעד אחר. במלון המלך דוד, שהאורחים בו היו 99% זרים, הנופשים כיום הם רק ישראלים.

המדינה יכולה לעזור עם קמפיינים לעידוד תיירות פנים. זה נעשה, אבל אפשר יותר ולא רק באילת. צריך לתת למלונאים תמריצים להמציא את עצמם מחדש, ולעודד חברות תעופה להגביר את הטיסות לאילת.