פערי השכר בין גברים לנשים: חייבים לפעול לפני שיהיה מאוחר מדי

המאמצים שבשימור הנשים בחוק העבודה כיום פחותים מהמאמצים שידרשו בעוד מספר שנים לטובת החזרתן לשוק העבודה • לכן, קידום החקיקה לטובת צמצום פערי השכר המגדריים חשוב דווקא בתקופה זו, בה הכדאיות הכלכלית של היציאה לעבודה של מועסקות רבות מוטלת בספק

העולם נלחם בפערי שכר מגדריים / צילום: shutterstock
העולם נלחם בפערי שכר מגדריים / צילום: shutterstock

התפשטות נגיף הקורונה הובילה למשבר כלכלי חמור, לפגיעה בתוצר, במעסיקים, במועסקים, ובייחוד במועסקות. כ-60% מהמוצאות לחל"ת הינן נשים, חרף העובדה ששיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב נשים נמוך מזה של הגברים. זאת בנוסף לדוח שפרסם הפורום הכלכלי העולמי שהזהיר כי מגפת הקורונה צפויה להגדיל את פערי השכר המגדריים כתוצאה מקיצוצי עובדים במשרה חלקית ובשכר נמוך - משרות המאפיינות בעיקר נשים. הדוח מציין כי השהות הממושכת בבית בצירוף הקיצוץ במשכורות העלה את הסיכוי שנשים יעדיפו להישאר בבית, שכן עיקר נטל הבית מושת עליהן.

בהיעדר טיפול הולם בנושא, פערי השכר בין גברים לנשים צפויים להתרחב בתקופה הקרובה, דבר אשר יוביל לפגיעה הן בנשים העובדות והן בתוצר הלאומי. הדמיה שערך משרד האוצר בשנת 2016 בחנה את השפעותיו של צמצום פוטנציאלי בפערי השכר בין גברים ונשים, וזיהתה כי צמצום שכזה יוביל לעלייה בתוצר בשיעור של 7% בהשוואה לתרחיש בו הפערים לא יצטמצמו. העלייה הנוכחית בפערי השכר בין נשים לגברים חושפת את מדינת ישראל לפגיעה נוספת בתוצר, מעבר לפגיעה המוסרית החמורה, ולכן אין זה אלא הזמן הראוי לפעול לצמצום פערי השכר בין גברים לנשים, ויפה שעה אחת קודם.

בישראל 2020 נשים מרוויחות כ-22% פחות מגברים, נתון זה מציב את ישראל במקום השלישי בפערי שכר מגדריים בקרב מדינות ה-OECD. בנוסף, השכר הממוצע של עובדות שכירות בישראל עמד בשנים האחרונות על 69% בלבד מזה של השכירים בישראל, והשכר השעתי הממוצע של עובדות שכירות עמד על 84% מזה של השכירים. לפי דוח של הכלכלן הראשי (2015), בניכוי פערים הנובעים מהשתייכות ענפית והיקף התעסוקה, קיים פער של כ-10% בין שכר הגברים במשק לשכר הנשים המהווה שארית שאינה מוסברת על ידי משתנים שאינם מגדריים.

חוק ׳שכר שווה׳ מ-1996 קובע כי עובד ועובדת המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה זכאים לשכר שווה בעד אותה העבודה. עשרים וארבע שנים עברו מאז, אך פערי השכר המגדריים רחוקים מלהיעלם. כל עוד אין שקיפות בנוגע לנתוני השכר במשק, לא ניתן לאכוף חוק זה. בשנת 2014 קודם בישראל צעד ראשון להרחבת חובת הדיווח אודות פערי שכר מגדריים - תיקון לחוק השכר השווה קובע כי גופים שחלה עליהם חובה לפרסם מידע או לדווח על שכר (גופים ציבוריים, חברות ממשלתיות ועמותות) יחויבו לפרסם נתוני שכר בחלוקה מגדרית. ב-2 באוגוסט 2020, ועדת העבודה הרווחה והבריאות אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ אתי עטייה מהליכוד הקוראת לכלול בחובת דיווח זו כל מעסיק פרטי עם מאה עובדים ומעלה לדווח על שכר המועסקים תוך התייחסות מגדרית. הצעה זו מבוססת על החוק הבריטי שחוקק ב-2017 הדורש ממעסיקים המעסיקים 250 עובדים או יותר, לפרסם נתוני שכר שנתיים תוך התייחסות לפערים מגדריים.

בנימוק הצעת החוק של ח"כ עטייה נטען שחובת הדיווח תוביל להגברת השקיפות ולנגישות המידע למועסקים, דבר אשר יאפשר להם לפתוח בהליך משפטי במקרים בהם מופר החוק. טרם הוחלט על רמת הפירוט של הדיווח אך נקבע כי יילקחו בחשבון שיקולים לטובת שקיפות השכר לצד שיקולים לצמצום נטל הדיווח על המעסיקים. בהצעת החוק לא נכללה סנקציה שתוטל על המעסיק המפלה, מתוך הנחה כי הפרסום, אשר יאפשר "פיקוח המונים", יהווה כלי הרתעה מספק. הנחת היסוד העומדת בבסיס הצעת החוק היא כי הגברת השקיפות תתמרץ את המעסיקים להימנע מקביעת שכר על בסיס מגדר, אלא על בסיס שיקולים רלוונטיים כגון שנות ניסיון ותפוקה.

גישה זו מגבירה מחד את השקיפות ובכך גם מצמצמת את כדאיות האפליה, אך מאידך מהווה נטל כלכלי על המעסיקים הנאלצים כעת להוסיף לפרסום נתוני השכר ניתוח מגדרי. בתוך כך, עו"ד וקסמן חילי מהתאחדות התעשיינים טענה שהנזקים למעסיקים כתוצאה מפרסום פערי השכר גבוהים ודורשים פירוט דקדקני על כל גמול לעובד לצד דיווח קפדני על איכויות העובד, מה שמהווה משימה מסובכת הדורשת משאבים רבים.

על מנת להקל על המעסיקים בתקופת משבר הקורונה, הוחלט בבריטניה לוותר בשנה הקרובה על חובת דיווח פערי השכר המגדריים. מטריד להיווכח כי דווקא בתקופה זו, בה פערי השכר המגדריים מאיימים להתרחב והתוצר יורד, בחרה בריטניה לוותר על חובת הדיווח. הזנחת תחום זה לטובת הצלת המעסיקים השרויים במצוקה היא בבחינת טמינת הראש בחול. מקבלי ההחלטות יתעוררו לאחר המשבר ויגלו כי נשים רבות נאלצו בעל כורחן להישאר בבית ולשאת בנטל המשפחתי מפני שלא נותרה להן חלופה ראויה.

המאמצים שבשימור הנשים בחוק העבודה כיום פחותים מהמאמצים שידרשו בעוד מספר שנים לטובת החזרתן לשוק העבודה. לכן, קידום החקיקה לטובת צמצום פערי השכר המגדריים חשוב דווקא בתקופה זו, בה הכדאיות הכלכלית של היציאה לעבודה של מועסקות רבות מוטלת בספק. להערכתי הימנעות מהעיסוק בפערים אלו רק תחריף את המצב ותוביל לנסיגה בהתקדמות בתחום בשנים האחרונות. נבחרי הציבור נדרשים דווקא עכשיו לפעול לצמצום פערי השכר המגדריים, צעד אשר יטיב עימנו הן ברמה הערכית והן ברמה הכלכלית. 

הכותבת היא סטודנטית לפכ"מ באוניברסיטה העברית בירושלים ובוגרת תוכנית 'מסעות דעת' של מכון ון ליר בירושלים

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988