כלכלה, פוליטיקה וחברה: 6 דברים שכדאי לדעת על איחוד האמירויות

מי ה"פאוור-קפל" של האיחוד, כמה גדולים באמת מצבורי הנפט, ומה היחס לנשים שם? • "גלובס" מציג בקצרה את השותפה החדשה של ישראל

דובאי, העיר הגדולה והתיירותית ביותר באיחוד האמירויות / צילום: שאטרסטוק
דובאי, העיר הגדולה והתיירותית ביותר באיחוד האמירויות / צילום: שאטרסטוק

היסטוריה קצרה - אמירויות נפט שחברו יחדיו

איחוד האמירויות הערביות הוקמה כפדרציה של אמירויות שונות ב-1971, כאשר מה שמאחד את השבטים הבדואים השונים שהתעשרו עם גילוי מרבצי הנפט האדירים - מקום 7 ברזרבות הנפט בעולם - הוא הרצון לנצל אותם באופן רווחי ויציב ולהגן עליהם לאורך זמן מהשתלטות עוינת. עג'מאן, פוג'יירה, ראס אל-ח'ימה, שארג'ה, אום אל-קיוין, דובאי ואבו-דאבי מרכיבות כיום את איחוד האמירויות. בעוד אבו-דאבי היא הטריטוריה הגדולה ביותר מבחינה גיאוגרפית, דובאי היא מוקד התיירות והעסקים הגדול ביותר (כשני-שלישים מהמבקרים באיחוד האמירויות שוהים בה).

תפקיד מרכזי בשמירת האיחוד, ובמניעת התפרקות בגלל אינטרסים שונים ולחצים מבחוץ ומבפנים מילא הנשיא הראשון זאיד (ששמו המלא זאיד בן סולטאן אאל נהיאן), ששלט ברציפות משנת הקמת איחוד האמירויות ועד למותו ב-2004. בנו, בין-זאיד (ששמו המלא ח'ליפה בן זָאיִד אָאל נַהְיָאן), שנולד ב-1948 נבחר על ידי שבע האמירויות לתפקיד הנשיא אחרי מותו של אביו, אולם בשל מצבו הבריאותי הרעוע, מי שמקבל את ההחלטות בפועל באיחוד האמירויות הוא נסיך הכתר מוחמד בין-זאיד (ששמו המלא מוחמד בן זאיד אאל נהיאן). הוא נולד ב-1961, טופח כיורש ונשלח במיטב המסורת ללימודים באקדמיה הצבאית סאנדהרסט באנגליה, שם הוכשר כטייס.

פוליטיקה - בין-סלאמן ובין-זאיד הם ה"פאוור קאפל" של חצי האי ערב

הנסיך בין-זאיד אחראי, לדברי מומחים, לשינוי משמעותי ביחסי החוץ של איחוד האמירויות ובפעילות הפנימית נגד האופוזיציה במדינה, ובמיוחד נגד "האחים המוסלמים". בעוד בעבר היתה ידועה איחוד האמירויות כמקום נייטרלי יחסית, בין-זאיד הוביל בשנים האחרונות האחרון מעורבות הולכת וגוברת בעניינים אזוריים ו"תפס צד" מול היריב האיראני שנמצא ממש מעבר למימי המפרץ הפרסי.

איחוד האמירויות התחמשה, וממשיכה להתחמש, בנשק בריטי, צרפתי ואמריקאי, ושותפה כיום לברית אזורית אנטי-איראנית יחד עם סעודיה ומצרים. יורש העצר הנסיך מוחמד בין-סלמאן מסעודיה ובין-זאיד מאיחוד האמירויות ידועים כ"זוג החזק" של חצי האי ערב.

איחוד האמירויות מזרימה מיליארדי דולר בסיוע כספי כדי לתמוך בשלטונו של הגנרל עבד אל-פתאח א-סיסי במצרים, ושותפה לשתי המדינות גם ב"מלחמה באמצעות שליח" המתנהלת על אדמות לוב ותימן. בלוב תומכת איחוד האמירויות (לצד סעודיה ומצרים) בכוחותיו של הגנרל חפתר במזרח המדינה, וגם מחמשת אותם לפי הדיווחים מול כוחות הממשלה בטריפולי, הנתמכים על ידי טורקיה. בתימן אפילו היתה איחוד האמירויות מעורבת באופן פיזי, כששלחה כוחות להילחם במורדים החותים הממומנים על ידי איראן, אך בינתיים הסיגה את כוחותיה ועברה לתמיכה מרחוק. במיוחד אחרי ה"אביב הערבי", יש מי שמבקרים את הדיכוי הפוליטי באיחוד האמירויות, שנועד למנוע תסריט דומה לנפילת השלטון במצרים.

כלכלה - מצבורי הנפט השביעיים בגודלם בעולם

הסיבה ליכולת של איחוד האמירויות להתערב מבחינה אזורית היא ההר האדיר של מזומנים שהמדינה יושבת עליו. מדובר באחת המדינות העשירות ביותר בעולם, היושבת על מצבורי נפט גדולים, ושהשכילה לנהל אותם בצורה שמיטיבה עמה, ולא עם תאגידים בינלאומיים (בניגוד לנעשה במדינות אחרות, כמו ניגריה). התמ"ג לראש גבוה ב-80% מהממוצע ב-OECD ועומד על כ-43 אלף דולר לתושב. שווי קרן העושר של המדינה עומד על יותר מ-850 מיליארד דולר. למעשה, המדינה מורכבת משתי אוכלוסיות נפרדות - התושבים המקוריים של האזור וזרם הולך וגובר של תושבים זרים, בעיקר ממדינות דרום-מזרח אסיה הסמוכות - המשמשים בעיקר כעובדים בשכר נמוך-יחסית במגזר השירותים (תיירות, עבודות בית) והבנייה. האוכלוסייה האתנית המקורית היא מיעוט.

איחוד האמירויות גם מנסה לדאוג "ליום שאחרי" הנפט, ולכן השקיעה סכומי עתק בפיתוח המדינה כמוקד עסקי אזורי לתאגידים בינלאומיים, בעזרת חוקי עסקים נוחים ועלויות העסקה זולות, וגם באמצעות בנייה מסיבית של תשתית נוחה שאמורה למשוך אותם. כבר היום נחשבת דובאי ל"בירה עסקית" ורבים מהתאגידים הבינלאומיים מחזיקים בה משרדים.

טכנולוגיה - כור גרעיני לחשמל וגשושית למאדים

לפחות כלפי חוץ, איחוד האמירויות אימצה בשנים האחרונות "חזון ירוק", והביעה מחויבות לאזן לחלוטין את פליטת גזי החממה שלה עד 2050 (אך לא של גזי החממה שנוצרים ממכירת ושריפת מיליארדי חביות הנפט המופקות בה). בתחילת החודש אף חנכה המדינה כור גרעיני לחשמל שנבנה על ידי דרום קוריאה ושמפוקח על ידי הסוכנות הבינלאומיות לאנרגיה אטומית. הכור אמור לספק כרבע מצריכת החשמל שלה, למרות שמדובר בעלות גבוהה הרבה יותר מהשימוש בדלק שהיא עצמה מפיקה. המדינה גם השיקה בשיתוף יפן "משימה למאדים" - גשושית שאמורה להגיע אל הכוכב בשנים הקרובות, כחלק מהתחרות הגלובלית ההולכת וגוברת בתחום החלל. המדינה מינתה כבר ב-2017 "שר לענייני בינה מלאכותית" ומנסה להיות מעורבת במהפכות הטכנולוגיה העכשוויות, כמו התחבורה האוטונומית, באמצעות השקעות גדולות.

תעופה - דובאי הפכה ליעד תיירותי בחורף

כחלק מהדאגה ל"יום שאחרי", ותוך ניצול מיקומה הגיאוגרפי בין אירופה לאסיה (אם כי מעט דרומה מהרצוי) והנפט הזול שלה, מנסות האמירויות השונות בתוך איחוד האמירויות להפוך למוקד תעופה בין בירות אירופה השונות למזרח. חברות התעופה הגדולות של איחוד האמירויות הן Etihad ו-Emirates, שנחשבות לשתיים מהחברות הטובות בעולם והן טסות בעיקר מאירופה לאסיה וליעדים רחוקים יותר, עם עצירה בחצי האי ערב.

במקביל, דובאי מנסה למצב את עצמה כיעד לחופשה אקזוטית, או לפחות חמה, ומבטיחה טמפרטורות גבוהות לנופשי חורף מאירופה. בעזרת השקעות עתק במלונות, באטרקציות לתיירים, וגם פתיחת סניפים מקומיים של מוזיאון הלובר ושל מוזיאונים אחרים, הצליחה איחוד האמירות בתוך כעשור בלבד להציב את עצמה על מפת התיירות. בשנה האחרונה כבר שודרו ברחבי העולם פרסומות ל"דובאי אקספו" - תערוכה עולמית בסגנון הירידים העולמיים הגדולים של תחילת המאה ה-20 - שהיתה אמורה להתקיים באוקטובר 2020 ולמשוך מבקרים מרחבי העולם. התערוכה, שלפי דיווחים קודמים אפילו ישראלים היו אמורים להיות מורשים להיכנס אליה, נדחתה בינתיים בשנה בגלל הקורונה.

חברה ונשים - מקום 120 בעולם

המדינה מתבססת על חוק השריעה, ונשים באופן כללי נמצאות בעמדת נחיתות בהשוואה לגברים באיחוד האמירויות. המדינה נמצאת במקום ה-120 (מתוך 153) המדינות במדד השוויון המגדרי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF). בעוד מדובר במיקום גבוה יותר מרוב המדינות הערביות האחרות, הוא נמצא הרחק מהכיוון הרצוי מבחינת הפורום. בבית הנבחרים הסמלי של איחוד האמירויות (Federal National Council), מעין גוף מייעץ שרק מחצית מחבריו נבחרים, למשל, רק אחד מכל חמישה מחוקקים הוא אשה, ובמשרות הבכירות במגזר הציבורי והפרטי נשים מהוות רק 15%. רק 28% מהנשים במדינה עובדות. במקביל, חוקי הגירושים והחתונה נחשבים לכאלה שמפלים נשים לרעה.

בין הסקנדלים האחרונים בנושא זה נמצאת חטיפת שתיים מבנותיו של האמיר של דובאי, מוחמד בין ראשיד אל מקטום, משום שניסו לחיות חיים עצמאיים. האמיר, בן 70, נשוי לשש נשים ויש לו כ-23 ילדים. אחת מבנותיו, שמסה, ברחה במהלך חופשה משפחתית באנגליה והעיתונים בבריטניה דיווחו כי סוכנים של איחוד האמירויות חטפו אותה חזרה למדינה, שם לפי הדיווחים היא הוכנסה לכלא. לפני כשנתיים ניסתה בת אחרת, לטיפה, לחמוק מאיחוד האמירויות תוך שימוש באופנועי ים, אך נתפסה כמה שבועות לאחר מכן סמוך לגואה שבהודו והוחזרה בכוח לאמירות.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988