הצ"ח: יום השבתון ביום בחירות - רק לבעלי זכות הצבעה

כיום השבתון ביום בחירות חל גם על מי שאינו בעל זכות הצבעה, דבר אשר השית עלויות כלכליות כבדות ובלתי מידתיות על המגזר העסקי

ניר ברקת / צילום: איל יצהר, גלובס
ניר ברקת / צילום: איל יצהר, גלובס

על רקע קדחת הבחירות שפוקדת את ישראל בתקופה האחרונה, והחשש של המגזר העסקי מפני הפסדים של מיליארדים במידה ויוחל יום שבתון כללי נוסף על המשק, הגיש אתמול (ה') ח"כ ניר ברקת (הליכוד) הצעת חוק לפיה יום השבתון ביום בחירות יחול רק על בעלי זכות הצבעה.

מטרת ההצעה, אשר גובשה בשיתוף נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי, לתקן את מה שנתפס כעיוות על ידי המגזר העסקי, לפיו יום השבתון ביום בחירות חל גם על מי שאינו בעל זכות הצבעה, דבר אשר השית עלויות כלכליות כבדות ובלתי מידתיות על המגזר העסקי.

על ההצעה חתומים חברי כנסת נוספים מהקואליציה והאופוזיציה - ח"כ קטי שטרית (הליכוד), עוזי דיין (הליכוד), מיכל שיר (ליכוד), שלמה קרעי (ליכוד), אופיר כץ (ליכוד), יצחק פינדרוס (יהדות התורה), מיכאל מלכיאלי (ש"ס), יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) ואופיר סופר (ימינה).

על פי החוק הקיים, יום הבחירות הינו יום שבתון במטרה לעלות את שיעור ההצבעה, כאשר בעלי העסקים מחויבים לשלם שכר של יום עבודה רגיל לעובדים שלא מתייצבים לעבודה ושכר כפול לעובדים שמתייצבים לעבודה. זאת, ללא קשר אם לעובד יש או אין זכות הצבעה וללא קשר לשאלה אם העובד מתכוון להצביע או לא.

תיקון החוק שהוגש מבקש לקבוע כאמור כי יום השבתון ביום בחירות יחול רק על מי שרשום בפנקס הבוחרים, על מנת לא להחילו על מי שאינם בעלי זכות הצבעה ולהפסיק בגינם את עלות השכר הכפולה.

לדברי ח"כ ניר ברקת, "הזכות לבחור לכנסת בישראל היא זכות יסוד בסיסית, וכל אחד רשאי להחליט אם לממשה. אולם, גם מי שאינו ראשי לממשה נהנה ממנעמי ההטבות המגיעות יחד עם יום זה, ובראש ובראשונה קבלת שכר עבודה כפול. הצעת החוק תמנע מהמגזר העסקי לשאת בעלויות הרבות של יום זה, אשר בשנים האחרונות מגיע לצערנו בתדירות גבוהה, והמשאבים שנחסכו יוכלו להיות מופנים להמשך קידום המשק והכלכלה".

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, מסר כי "המגזר העסקי מימן בשנה וחצי האחרונות, באופן חסר תקדים, 3 מערכות בחירות ארציות בנוסף למערכת בחירות מוניציפאלית- עיוות אשר השית עלויות כבדות מאוד על המגזר העסקי שנאלץ לשלם שכר כפול לעובדים שכלל אין להם זכות בחירה כגון: עובדים זרים ועובדים מתחת לגיל 18. הצעת החוק תסדיר את העיוות אשר מתחזק בעת הזו שבה המגזר העסקי מדמם ומערכת בחירות חמישית נושפת בעורפנו".

בעבר נעשו מספר ניסיונות להעביר תיקוני חקיקה שנועדו לשנות את רוע גזירת יום השבתון עבור המגזר העסקי, ולצמצם את הנזק הכלכלי, ואולם עד כה אף הצעה לא עברה.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי "בשנתיים האחרונות התקיימו בישראל ארבע מערכות בחירות: בחירות מוניציפליות ושלוש מערכות בחירות ארציות.

"החוק קובע יום שבתון בכל מערכת בחירות במטרה לעלות את שיעור ההצבעה, כאשר בעלי העסקים מחויבים לשלם שכר של יום עבודה רגיל לעובדים שלא מתייצבים לעבודה ושכר כפול לעובדים שמתייצבים לעבודה וזאת, באופן אבסורדי, ללא קשר אם לעובד יש אין זכות הצבעה .

"יום השבתון מטיל על המגזר העסקי נטל כלכלי בלתי סביר, כאשר העלות הכוללת בהיבט מאקרו של יום בחירות למעסיקים במגזר הפרטי, עומד על כ-1.5 מיליארד שקל לכל מערכת בחירות, כאשר בשנה וחצי האחרונות נדרש המגזר העסקי לממן באופן חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל, 4 מערכות בחירות כאלו.

"הנטל האמור חל על כולם, לרבות עסקים קטנים ובינוניים, שצריכים לממן מכספם את השיטה הדמוקרטית".

תיקון החוק, מוסבר, מבקש לקבוע כי יום השבתון ביום בחירות לא יחול על מי שאינם בעלי זכות הצבעה והמעסיק לא ייאלץ לשלם להם את עלות השכר הכפולה.

"בשולי הדברים, אזרח בעל זכות הצבעה מחזיק בזכות החוקתית גם שלא להצביע. אשר על כן, בין אם עובד בעל זכות הצבעה הצביע או לא הצביע, חוק זה שבא לתמוך את זכות הבחירה של העובד הינו מידתי ולתכלית ראויה. ואולם, השתת עלויות כלכליות כבדות, בלתי מידתיות ושאינן עונות לתכלית החוק לאפשר מיצוי זכויות אזרחיות בהצבעה, מהווה נטל כבד בלתי ראוי על המעסיקים בתשלום שכר כפול למי שאינו רשום בפנקס הבוחרים", נכתב.