לאחר הפרסום ב"גלובס": נאמני קבוצת "דלהום" שקרסה מבקשים פירוק במקום שיקום

נאמנים הקבוצה, הפועלת בתחום זגגות הרכב ושיווק אוטובוסים ושקרסה עם חובות של כ-137 מיליון שקל, החליטו לסגת מהמתווה לשיקום בשל התנגדות הנושים • המתווה כלל את השבת השליטה בקבוצה לבעל השליטה לשעבר

סניף של קבוצת החברות “דלהום” הפועלת בתחום זגגות הרכב ושיווק אוטובוסים / צילום: מתוך יוטיוב
סניף של קבוצת החברות “דלהום” הפועלת בתחום זגגות הרכב ושיווק אוטובוסים / צילום: מתוך יוטיוב

משנים כיוון: הנאמנים של קבוצת החברות "דלהום" הודיעו לביהמ"ש בסוף השבוע שעבר כי הם חישבו מסלול מחדש, והחליטו לוותר על כוונתם להעביר מתווה לשיקום החברות, שלפיו הן ישובו לידי בעל השליטה הקודם, חמדאן פדילה.

הנאמנים ביקשו מביהמ"ש כי יורה על פירוק הקבוצה, הפועלת בתחום זגגות הרכב, שירותי דרכים ושיווק אוטובוסים, ושנכנסה לפני כחצי שנה להליך חדלות פירעון בגין חובות של כ-137 מיליון שקל. להערכת הנאמנים, יניב הפירוק תשואה נמוכה פי חמישה מזו שהייתה מתקבלת לו היה מקודם המתווה שבו תמכו ושאותו הציע פדילה.

לפי הודעת הנאמנים, השינוי בהחלטתם נובע מההתנגדות העזה מצד הנושים המהותיים ונציג הממונה על חדלות פרעון ושיקום כלכלי  להשבת הקבוצה לשליטת פדילה, שנגדו עלו טענות קשות לזיוף ומרמה לכאורה.

ברקע החלטת הנאמנים עומד גם הפרסום ב"גלובס" על המתווה, שבמסגרתו היה אמור פדילה לקבל בחזרה את השליטה בקבוצת החברות, תמורת סכום פעוט וללא ערבויות אישיות מספקות. חלק מנושי קבוצת החברות הופתעו מהודעת הנאמנים. זאת, מאחר שעד אמצע השבוע שעבר עוד ניסו הנאמנים לקדם את המתווה להצלת החברה, שלה חמישה מרכזי שירות הפרוסים ברחבי הארץ.  

לפי המתווה, היה אמור בעל השליטה להחזיר פחות מ-20% מחובות החברה. זאת, כשרק מיליון שקל מתוך הכספים יוזרמו לחברות בסמוך לאישור המתווה, והיתר בפרישה על פני שש שנים, ובהעמדת ערבות של מיליוני שקלים בודדים בלבד.

מי שצפויים להינזק בעיקר מפירוקה של החברה, הם 55 עובדיה, שרובם המשיכו לעבוד בתקופה שבה הפעילו הנאמנים את החברות. עו"ד אופיר רונן המייצג את העובדים, הדגיש בדיון בביהמ"ש את החשש שלפיו העובדים יתקשו למצוא מקום עבודה חלופי בתקופת הקורונה.

נכשל הניסיון למצוא רוכש

בהודעה האחרונה שהגישו, עדכנו הנאמנים את ביהמ"ש כי לאור התנגדותו של הממונה ושל מספר נושים מהותיים של קבוצת החברות, אין שום טעם להמשיך ולנסות להעביר את המתווה להחזרת החברה לידיו של פדילה.

לצד זאת הזכירו הנאמנים כי כל הניסיונות הקדחתניים הקודמים שלהם למצוא משקיע או רוכש לקבוצה עלו בתוהו, ולכן הם סבורים כי אין שום טעם להמשיך ולנסות למצוא מתווה לשיקום הקבוצה. מכך, ביקשו הנאמנים להסיק כי אין כל ברירה אלא להורות על הפסקה מידית של הפעלת החברות ולתת צו לפירוקן החל מספטמבר הקרוב.

פדילה מצידו מיהר להתנגד לפירוקן המידי של החברות. הוא הודיע באמצעות בא כוחו, עו"ד חובב ביטון, כי הוא מבקש להמשיך להפעיל את החברות  לתקופה של 60 יום נוספים כדי להימנע "מהשמדת ערך שלא תיטיב עם אף אחד מהצדדים הרלוונטיים".

בדיון שנערך באולמה של השופטת עירית וינברג-נוטוביץ לפני כ-10 ימים בלבד, עדיין עמדו הנאמנים על טענתם, שלפיה המתווה שהציע בעל השליטה הוא הדרך היחידה להפעלת החברה, וכי חלופה זו עדיפה לאין שיעור על פני פירוק החברות שבקבוצה.

מינוי חוקר מטעם ביהמ"ש

במישור הטענות החמורות נגד בעל השליטה, הורתה השופטת וינברג-נוטוביץ בדיון האחרון על מינוי רו"ח עופר אלקלעי כחוקר חיצוני מטעם ביהמ"ש. זאת, כדי שיערוך חקירה כלכלית ויתמקד בבדיקה ובחקירה של נסיבות קריסת קבוצת החברות וכניסתו של פדילה לפשיטת רגל. שני שלישים משכרו של החוקר הכלכלי (150 אלף שקל) ימומנו על ידי שניים מהנושים, בנק הפועלים וחברת גמא.

מינויו של אלקלעי והפקדת המשימה לחקור את נסיבות קריסת החברה והתנהלותו של פדלאן, מגיעה אחרי ששורה ארוכה של נושים מהותיים של קבוצת החברות העלתה נגד פדילה מסכת טענות חמורות לזיוף ומרמה לכאורה.

כך, למשל, בנק הפועלים הגיש תלונה במשטרה, שבמסגרתה טען כי "מתעורר חשד לפעולות חמורות שבוצעו לכאורה על ידי פדילה או החברות שבשליטתו, שנעשו לכאורה במטרה להוציא כספים מהבנק על יסוד מצגי שווא, העלמת והברחת ציוד משועבד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ומרמה".

וכך, חברת ההלוואות החברתיות "טריא" טענה כי 26 מיליון השקל שהעבירה לכיסו של בעל השליטה בסמוך לתחילת מועד הליך חדלות הפירעון בעניינו, לא שימשו לצורך רכישת אוטובוסים, כפי שהתחייב.

גם חברת המימון גמא שהלוותה לחברות 2.25 מיליון שקל לצורך רכישת 10 אוטובוסים, העלתה טענות לביצוע עסקאות נוגדות ו"למעשי זיוף חמורים ביותר" מצד אחת מהחברות. לטענתה, החברה שהייתה בבעלות ובניהול פדילה זייפה רישומים במשרד הרישוי וביצעה "פעולות תרמית זדונית להסרת השעבודים שנרשמו לטובת גמא במשרדי הרישוי על עשרה אוטובוסים".

בדיון בתיק שנערך כאמור לפני 10 ימים, ביקש פדילה להגיב לטענות החמורות שהועלו נגדו. "לא גנבתי ולא הברחתי את הכסף", אמר. "שימשיכו לחקור אותי 100 שנה, כי אני יודע את עצמי, לא הברחתי נכסים. אני רוצה לשלם את הכסף מהפעילות (של החברות - מ.ב). אם לא תהיה פעילות - לא אוכל לשלם".

"חייב חמקמק וערמומי"

בנוסף לכל אלה, גם במסגרת תיק פשיטת הרגל של פדילה הועלו נגדו טענות למעשי זיוף בהם נקט לכאורה. זאת, בקשר לניסיון נטען שלו להעביר לבעלותו זכויות בדירה בת"א באמצעות זיוף ומרמה של מסמכים וחתימות.

עו"ד חנן חדד, הנאמן שמונה לפדלאם במסגרת תיק פשיטת הרגל שלו, תמך גם הוא במתווה שקידמו הנאמנים ושנפל לאור התנגדות הנושים והממונה. אולם רק לפני שלושה חודשים, הוא נשמע אחרת לגמרי. בדיון שנערך בעניינו של פדילה בבימ"ש השלום בראשל"צ, אמר עו"ד חדד כי פדילה הוא "חייב חמקמק ערמומי שמתנהג כמו אחרון הנוכלים... שיקר בלי סוף, מסר נתונים שקרים על החובות שלו. חשש מוצק שהוא מתעסק בהלבנת הון וחשבוניות פיקטיביות".

במסגרת המתווה שירד מהפרק, היה אמור פדילה גם לקבל הפטר תמורת הזרמת סכום דומה לקופת פשיטת הרגל, ולא מן הנמנע כי במישור זה עדיין לא ירדה המתווה מעל הפרק.

"תאונה כלכלית לנושים"

הנאמנים מסרו בתגובה כי "מאז חודש פברואר 2020 מפעילים הנאמנים את החברות מכח מינויים על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופטת עירית וינברג נוטוביץ). 

"המדובר בהפעלה מורכבת וסבוכה (הכוללת 5 מרכזי שירות הפרוסים ברחבי הארץ המעניקים שירותי פחחות וזגגות אוטובוסים לחברות המובילות בתחום), הנעשית בעיצומו של משבר הקורונה, כאשר תכליתה להפעיל את קבוצת החברות כ"עסק חי" במטרה למקסם את האפשרות למציאת משקיע או רוכש לפעילות החברות ולאפשר את יציאתן לדרך חדשה, תוך יצירת ערך לנושים ושמירת מקור פרנסתם של כ- 50 עובדים ועשרות ספקים נוספים. 

"חרף האתגרים שהציב מצב החירום במשק, השכילו הנאמנים במשך כל תקופת מינויים לנהל ולהפעיל את החברות תוך שמירה על איזון תקציבי ותוך הותרת חלק הארי של עובדי החברה. 

"בדיון שנערך ביום 5.8.2020 הביעו הנאמנים את עמדתם כי מתווה השיקום המוצע, במקביל לניהול חקירות והעמדת בטוחה ראויה לתשלום סכום של למעלה מ- 4 מיליון ש"ח להבטחת תכנית השיקום, הוא מתווה שראוי להביאו בפני הנושים בפרט בעידן הכלכלי הנוכחי והם סבורים כך עדיין.

"לאור עמדת הממונה ונושים מהותיים (בנק הפועלים, גמא, טריא ואילן דיין) לפיה אין מקום לשקול בשלב זה לדון בהצעת תכנית שיקום בטרם השלמת חקירות בעל השליטה ובהינתן שהמשך הפעלת החברות כרוכה בסיכונים כלכליים לא מבוטלים, הודיעו הנאמנים כי ללא העמדת בטוחות ראויות להמשך ההפעלה, אין טעם בהמשך הפעלת החברות. 

יצוין כי טרם התקבלה החלטה סופית בעניין זה על-ידי כב' בית המשפט ובכוונת הנאמנים לפעול בהתאם להוראותיו".

עו"ד חנן חדד, הנאמן של פדילה, בתיק פשיטת הרגל נגדו, מסר: "מיד שקיבלנו את התיק ביצעו פשיטות פתע במשרדי היחיד. במסגרת זו הוגשו בקשות בהולות והתקבלו צווים להעתקת כל מסמכי הנח"ש של היחיד באמצעות מומחה מחשבים מטעמי. במהלך הפשיטה אף אותר ניסיון של היחיד למחוק נתונים. ביקשנו לבחון, באמצעות מומחה, את החומר שהועתק, כמו גם העברת מיליוני ש"ח מכספי טריא וגמא, בין היתר, לחשבון הפרטי של היחיד בבנק הפועלים. לצורך חקירת החומר פנינו לנושים בבקשה להעמיד מימון מתאים אך לצערנו בנק הפועלים סירב להעמיד מימון לחקירה, טריא הסכימה להעמיד מימון של 20 שעות בלבד וקבוצת דיין 1,000 שקל בלבד. סכומים מגוחכים לכל הדעות.

"ביני לביני פנו נאמני החברות לנאמן היחיד והודיעו כי קיבלו הצעה לרכישת הפעילות העסקית של קבוצת דלהום שיש בה, על פניו, להשיא תמורה גבוהה יותר לנושים על פני פירוק. בתחילה אף הוגשו הצעות של צד ג' שלאחר מכן חזר בו מהצעתו ולפיכך החייב הגיש הצעה מטעמו בסכומים לא מבוטלים של מיליוני שקל שהייתה חובה להביא לידיעת הנושים ובית המשפט.

"בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי הבעתי תרעומת כנגד הנושים שיסרבו להעמיד מימון לביצוע החקירות הנדרשות, ובלחץ בית המשפט הסכימו טריא, גמא ובנק הפועלים להעמיד 50,000 שקל כל אחת (סה"כ 150,000 ש"ח) לביצוע חקירות ליחיד והממצאים שנאספו ונתפסו על ידי.

"בדיון הדגשתי כי יש להרחיק את היחיד ממרכז הפעילות ואף הצעתי להעמיד מנכל אחר במקומו. החלטת בית המשפט למנות רו"ח חוקר, רו"ח עופר אלקלעי, התקבלה בברכה ונאמן היחיד החל בביצוע החקירות בשיתוף עם רו"ח אלקלעי. מדובר בהחלט ב"תאונה כלכלית" קשה למספר נושים ועליהם, בראש ובראשונה, לבצע בדק בית אצלם, כיצד זה הזרימו סכומי עתק ליחיד בנסיבות שנוצרו.