שורט על בואינג, לונג על זום: אסטרטגיית השקעות לימי הקורונה

כשהאנושות נמצאת במגמה של התרחקות פיזית והתקרבות וירטואלית, עולם ההשקעות בחר באסטרטגיה שבהפשטה אפשר להגדיר אותה כ"שורט על בואינג ולונג על זום". איך עובדת "שרשרת ההדבקה של התשואות", מיהן החברות שמרוויחות מהריחוק החברתי - ולאן הולך הכסף?

האמת היא כמובן מורכבת יותר. מניות הטכנולוגיה משקפות מציאות שבה אין היבט בחיינו שאין בו טכנולוגיה, כולל בהיבטים הגשמיים ביותר - מסקס ועד למזון. התובנה הזו, שהריחוק החברתי והעבודה והלמידה מהבית, שמכתיבה מגפת הקורונה, הביאה השנה גל של משקיעים חדשים. המשקיעים הצעירים רואים במניות הטכנולוגיה את מה שהוריהם היו מגדירים כמניות Blue chip - מניות שילוו אותם לפנסיה.

הדוחות הכספיים המתפרסמים בימים אלה בוול סטריט נתנו לתפיסה הזו רוח גבית משמעותית. מרבית חברות הטכנולוגיה הגדולות דיווחו ברבעון האחרון שהן אינן עומדות בעומס הביקושים לאינטרנט, ולכן משקיעות בהרחבת התשתיות. כך למשל, פייסבוק הודיעה שהיא מגדילה את השקעותיה בהקמה ובהרחבה של מרכזי דאטה ל-16 מיליארד דולר. אמזון, מיקרוסופט, טנסנט ועליבאבא לא נשארות מאחור. אף שהן לא התחייבו לסכומים שהן מתכוונות להשקיע, ברור כי מדובר במיליארדים רבים, וזאת לאחר שבשנים האחרונות נעשו השקעות גדולות מאוד בכל הקשור למרכזי נתונים ותשתיות אינטרנט.

לצד המכירות אונליין, שירותי שיחות הוועידה והרשתות החברתיות, ששומרים אותנו קרובים, אחד התחומים שצמחו בצורה החדה ביותר ברבעון החולף היה חברות המשחקים (גיימינג). אלה דיווחו על צמיחה של כ-30% במכירות התוכנה ויותר מ-50% במכירות החומרה והציוד הנלווה. ביחד צמחו המכירות של חברות הגיימינג ברבעון ל-11.6 מיליארד דולר.

במשחקים המקוונים, כל שחקן נמצא בביתו, אבל בחלק גדול מהמשחקים הם נפגשים על המסך עם חברות וחברים אחרים. זה דורש רוחב פס, שבבי זיכרון ועיבוד תמונה וכמובן גם מרחב וירטואלי משותף. הניסיון של חברות הטכנולוגיה לעמד בדרישות אלה ולחדש בתחום, מייצר הזדמנויות השקעה לכל אורך שרשרת האספקה.

הענן נהפך לדבר המוצק ביותר

הנדבך הראשון בשרשרת הוא החברות המספקות את שירותי הענן. הענן נהפך להיות הדבר המוצק ביותר בחיינו. ב-2020 השוק הזה מוערך ב-65-70 מיליארד דולר, והתחזית ל-2021 עומדת על 75-81 מיליארד דולר.

כשבוחנים מי מתפרנס באופן ישיר מהצמיחה בשירותי הענן ובמרכזי המידע, מלבד החברות המספקות אותם, אפשר למצוא שרשרת ארוכה ורווחית, שהחוליות בה הן ספקיות התוכנה, החומרה לסוגיה ואפילו ספקיות אחסון ואנרגיה.

אם אתם רוצים להרוויח מהמגמה, בלי להשקיע בטכנולוגיה, אפשר להשקיע בנדל"ן. בין חברות הנדל"ן שנהנות מהתפתחות הענן, אפשר למצוא כמה וכמה חברות ריט, שההתמחות שלהן היא במרכזי מידע - הן יודעות לספק את החלל, האנרגיה, המיגון הפיזי, וכמו כל השקעת נדל"ן - את המיקום. החברותEquinix ו-Digital Realty Trust הן דוגמאות בולטות בסקטור. שתיהן הניבו יותר מ- 30% עד כה, למי שרכשו את מניותיהן בתחילת השנה.

הביקוש של מרכזי הדאטה לאנרגיה כה משמעותי, עד שהם נהפכו ליעד לחברות שונות מתחום האנרגיה המתחדשת, אפילו כאלה כמו אנרג'יקס, שמגיעות כל הדרך מישראל.

טכנולוגיות ששומרות על קשרים מרחוק

בעולם התוכנה אפשר לייצר רשימה מאוד ארוכה של חברות שנהנות מההשקעות של פייסבוק, אמזון מיקרוסופט והחברות הסיניות בפיתוח הענן ותשתיותיו, אבל נסתפק בשתיים שאולי מוכרות יותר אצלנו בישראל. הראשונה, נייס מערכות, העבירה לענן את מערך השירותים שהיא נותנת בתחום ניתוח הפעילות של מרכזי שרות, ובכך חיזקה את היתרון התחרותי המשמעותי שהיה לה על פני פעילויות אחרות בתחום.

ההזדמנות השנייה היא עקיפה יותר. השרשור אליה מתחיל בחברה שבין לילה למדנו לחבב - חברת Zoom. היכולת שיש לזום לשיתוף מסכים מרובים מגיעה בעצם מטכנולוגיה של חברה ישראלית ותיקה בשם אודיוקודס. וכך, בשרשור, משרד החינוך קונה וובינרים מזום, זום קונה מאמזון פתרון תקשורת אחודה - שקונה מאודיוקודס פתרון לשיתוף מסכים. כשמיליארדי אנשים קונים שירותים שיאפשרו להם לקיים קשרים חברתיים גם כשהם מנותקים, כולם נהנים.

בצד של החומרה, השרשרת מתארכת. הנדבך הראשון שנזכיר, הוא חברות המייצרות שרתים וציוד תקשורת, אבל אלה משלמות ליצרני השבבים, שבתורם משלמים ליצרני המכונות, תוכנות ההפעלה של הציוד ותוכנות המשפרות ביצועים AI (בינה מלאכותית).

ספקיות הענן משלמות ליצרניות שרתים וציוד תקשורת: כמעט כל מי שמשתמש במחשב, התלבט באיזו שהוא שלב בין מחשב מתוצרת DELL, ל-HP או לנובו, אבל חלק משמעותי מהכנסותיהן של חברות אלה מגיע דווקא ממכירת שרתים למרכזי המידע.

הקורונה אמנם הולידה גל של רכישות של מחשבים ניידים, אבל אלה נהפכו כבר לסחורה (Commodity) עם שיעורי רווחיות נמוכים. הכסף הגדול מגיע ממרכזי המידע, וכל יתרון יחסי במהירות העיבוד, בהעברת הנתונים ובצריכת האנרגיה, מתורגם למיליארדי דולרים.

לצד השרתים, מרכזי המידע דורשים כמובן ציוד תקשורת, המאפשר תעבורה יעילה בלי פקקים. בכל זאת, אנחנו לא רוצים שהילדה שמשחקת ב"פורטנייט" או הילד שצופה ב"פרוזן" בנטפליקס, יתעצבנו שהסרט נתקע או שהמשחק קפא. מלאנוקס היא כנראה החברה המוכרת ביותר למשקיעים בישראל בתחום, לצד חברות בינלאומיות כמו סיסקו, נוקיה, אריקסון ואחרות.

יצרניות השרתים וציוד התקשורת משלמות ליצרני השבבים: אם אתם קוראים את הטור הזה מהמחשב הנייד, יש סיכוי לא רע שיש עליו מדבקה של אינטל או סמסונג או חברת שבבים אחרת. המיתוג החכם של אינטל Intel inside - שמשמעותו, לא משנה מי ייצר את המחשב, מה שחשוב הוא שהמעבדים (כלומר, המוח) הוא של אינטל - נותן תמונה טובה לשרשרת הערך.

אנחנו כבר בשכבה השלישית, ועדיין התחרות עזה והחברות המצליחות גורפות מיליארדים. אחריהן יש לפחות עוד חוליה חשובה אחת בשרשרת הזאת, שמייצרת ערך שנדמה כי הוא אינסופי.

יצרניות השבבים משלמות ליצרני המכונות וציוד הבדיקה: אף שנדמה כי יצרניות המכונות הן בתחתית השרשרת, יש שיגידו ששם אפשר למצוא את הזדמנויות ההשקעה המעניינות ביותר. כך למשל, כדאי להסתכל על חברת ASML ההולנדית, שנהפכה לחברה המובילה בעולם בתחום ייצור ואספקה של מכונות לייצור שבבים. כיום החברה מעסיקה כ-26 אלף עובדים, המייצרים מחזור מכירות שנתי של כ-12 מיליארד אירו, עם שיעור רווח נקי של 22.6%. ב-2020 החברה מעריכה שמחזור המכירות יגיע ל-13 מיליארד אירו, ועד לשנת 2025 היא מצפה לראות צמיחה מצטברת במכירות של יותר מ-80%.

החברות Nvidia ,AMD ,TSMC, וגם נובה וקמטק מישראל - אלה עוד שמות של חברות שנהנות מהעובדה שכמעט כולנו כיום עובדים מהבית, לומדים מהבית, משחקים מהבית, מדברים עם חברים מהבית, עושים קניות מהבית - וחייבים, פשוט חייבים, עוד רוחב פס, עוד כוח מחשוב ועוד שירותי ענן.

לכולנו ברור שזה לא הווירוס לבדו. נגיף הקורונה אמנם זירז תהליכים, אבל כמו שהתקופה הזו גרמה לנו לזרז את היכולת לייצר חיסונים, כך היא גורמת לנו לצרוך יותר טכנולוגיה ולהבין שהאופטימיזציה של הזמן שלנו מחייבת רוחב פס.

התגובה של המשקיעים לשינויים שחלו בעקבות התפשטות הקורונה, היתה לקנות את המניות שיאפשרו את האופטימיזציה הזאת - ולהשקיע בחברות שיאפשרו לנו לרכוש את השירותים שאנחנו צריכים. בהיבט הזה, אנחנו באי.בי.אי לפחות סבורים שהמגמה ברורה, לתקופה לא קצרה. 

הכותבים הם אלה אלקלעי, יו"ר אי.בי.אי קרנות נאמנות, וברנרד מנור, מנהל תיקי מניות טכנולוגיה באי.בי.אי. חברת אי.בי.אי בית השקעות בע"מ מנהלת תיקי השקעות. לחברה ו/או לחברות הקשורות לה עשויות להיות החזקה ישירה/עקיפה במניות ובחברות המוזכרות בטור. הכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ או שיווק המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.