דורסנות הרכבת הקלה: הפקעה ללא דיור חלופי

האם ייתכן שביתו של אדם יופקע ללא דיור חלופי? מסתבר שגם בישראל של שנת 2020 זה אפשרי.

סעיף 194 לחוק התכנון והבניה קובע כך: "בהליכי הפקעה מכוח פרק זה לא יפונה בית מגורים שנועד בתוכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית מכוח זכות שבדין או זכות שביושר במועד פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, או, אם רצה הדייר בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר".

לסעיף זה יש מטרה סוציאלית - להבטיח שאדם שנאלץ לפנות את בית מגוריו בגלל הפקעה, לא יושלך לרחוב ללא שתהא לו דירה חלופית. אלא, שסעיף זה מעוגן בחוק התכנון והבניה בלבד, וישנם חוקי הפקעה אחרים שאינם קובעים חובת דיור חלופי - למשל פקודת הקרקעות.

ביהמ"ש העליון קבע לאחרונה בעניין הפקעות הרכבת הקלה בכפר שלם כי על התושבים לפנות כבר כעת את בתיהם על מנת לקדם את הקמת הקו הסגול, ללא שיסופק להם דיור חלופי.

התושבים סירבו למסור את החזקה בקרקע ואף לא אפשרו לנת"ע להיכנס לקרקע. בעקבות זאת, נת"ע הגישה תביעת לפינוי וסילוק ידם מהקרקע. התושבים דרשו כי יסופק להם דיור חלופי כאילו ההפקעה מבוצעת מכוח חוק התכנון והבניה. בנוסף, נטען כי הפקעה ללא דיור חלופי עולה כדי פגם היורש לשורש מעשה ההפקעה.

על פי פקודת הקרקעות, ככלל פיצויי הפקעה בסכום שאינו שנוי במחלוקת, כלומר גרסת הרשויות לשיעור הפיצוי המגיע, ישולמו רק 90 ימים לאחר תפיסת החזקה בקרקע, כאשר לשם תשתיות ציבורית לא נזקקת הרשות כלל לצו בית משפט ובנוסף, אין קשר מיידי בין הפינוי לפיצוי. המשמעות הינה כי אדם שמפונה מביתו ימתין לכספי הפיצויים לאחר שהרשות כבר פינתה אותו מביתו, וייוותר ללא כלום.

במקרה זה של כפר שלם, ביהמ"ש הלך לפי החוק ה"יבש" וקבע כי ההפקעה לא נעשית מכוח חוק התכנון והבניה, ולכן לא מגיע לתושבים דיור חלוף, כשלא ניתנה תשומת לב מיוחדת לעובדה שהאנשים הללו יפונו מביתם ללא דיור חלוף, ולא נבחנה לעומק תכלית סעיף החוק.

מקרה זה מראה כי פקודת הקרקעות היא בגדר חקיקה לא עדכנית, שאינה מותאמת לתוכניות כה משמעותיות. בתוכניות בעלות השפעה כוללת, שיוצרות פגיעה בנסיבות כה דרמטיות, ברור שיינזקו רבים בצורה לא מידתית, ועם כל ההבנה לצורך ביצירת תשתיות ציבוריות ותחבורה יעילה במדינת ישראל, הרי שצריך להקטין את הפגיעה בפרט הסובל. מי שאיתרע מזלו ומצא עצמו מתגורר על תוואי מתוכנן או בסמוך לו, יש ליצור לו פתרונות שתואמים את חוק היסוד ולא להשליכו לרחוב להתמודד מול הרשויות הדורסניות והחזקות.
אנו סבורים כי הדבר מהווה לקונה גדולה בפקודה ויש לתקנה בהקדם האפשרי, זאת לאור התכלית הסוציאלית של דיור חלוף, כאמור, שאנשים לא יישארו ללא קורת גג. ¿

ע"א 4748/19

הכותבים ממשרד עו"ד צבי שוב, מייצגים בעלי קרקעות בתוואי הרכבת קלה, לא ייצגו בתיק זה.