נתניהו התפאר בהישגים כלכליים גם בזמן משבר והרשת הסתערה. אמת או הגזמה?

שני הישגים כלכליים שראש הממשלה בנימין נתניהו התפאר בהם אתמול בערב, בהודעתו הלילית, שוב גררו האשמות שהוא מייפה את הנתונים - שלא לומר מזייף. "אני רוצה להגיד לכם משהו שאני לא בטוח שאתם שומעים באמצעי התקשורת", נתניהו עקץ. "הצעדים שאנחנו נוקטים הביאו את ישראל למקום טוב ביחס למדינות העולם. המיתון שלנו הוא חצי מזה של אירופה. האבטלה בישראל - גם כן מהנמוכות בעולם. וזה בעידן הקורונה כשיש אבטלה בכל העולם".

ההשוואות הבינלאומיות של נתניהו התקבלו בלעג עוד לפני תום הנאום, גם מעיתונאים וגם ממגיבים מן השורה. הבוקר שמענו ביקורות גם במערכת הפוליטית. "נאום רצוף שקרים", האשמים בכאן ב' יו"ר מרצ ניצן הורוביץ, "כולל בנתונים עובדתיים כביכול לגבי אחוז האבטלה - שהוא הגבוה במערב, ההיפך ממה שרה"מ אמר". גם המיתון בישראל, הורוביץ התעקש, "כפול מאירופה". שר הכלכלה עמיר פרץ בחר בראיון ב"רדיו ירושלים" את דרך האמצע: המיתון בישראל באמת חצי מאירופה, הוא אמר, אבל מספר המובטלים כפול.

האמת היא ששני הצדדים מגזימים. נתניהו מנפח את הפערים בין ישראל לעולם, אבל התמונה השחורה שהמבקרים מציירים נשענת על קריאה לא זהירה של המדדים הכלכליים. ננסה להסביר.

"המיתון שלנו הוא חצי מזה של אירופה"

מיתון פירושו שהפעילות הכלכלית מצטמקת, ולרוב מודדים אותו לפי הירידה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג): ככל שהתוצר נמוך בהשוואה לתקופה הקודמת, המיתון יותר חריף. כלכלות מודרניות כמעט תמיד צומחות מרבעון לרבעון, אבל ב-2020, סגרי הקורונה הביאו למיתון ברוב העולם, בעיקר ברבעון השני.

בניגוד גמור לטענה של נתניהו, התקשורת עסקה בהרחבה בירידת התוצר בישראל, וגם סיפקה השוואות לאירופה. אצלנו ב"גלובס", למשל, התנוסס על השער מיום ראשון לפני שבוע המספר "28.7%-" ולצדו נכתב: "התוצר בצניחה חופשית - הנתון החמור מקום המדינה". טור בעמוד 3 הציג השוואה מחמיאה-יחסית של ישראל לעולם. הכותרת הייתה: "ברבעון השני ישראל נפגעה פחות מרוב מערב אירופה".

אף על פי כן, על פי האומדנים הזמינים בינתיים, אין בסיס לטענה של נתניהו שהמיתון באירופה היה כפול מאשר כאן. אמנם, הנתון המקביל בבריטניה מלמד על ירידה של כמעט 60% בתוצר, ובספרד - כ-56%, אבל ברוב המדינות הפגיעה לא הגיעה לממדים כאלה. התוצר בגוש היורו ובמדינות האיחוד בכלל ירד ב-40% בערך. בשוודיה הוא ירד בכ-30%, קרוב לישראל.

כפי שמעיר אסף אוני באותו טור, ההפרש בין ישראל לאירופה ייראה קטן עוד יותר אם נביא בחשבון שהמשק הישראלי צומח בשגרה הרבה יותר מהר מהאירופי, בין היתר בגלל הגידול באוכלוסייה. בלי הקורונה, התוצר בישראל היה צפוי לגדול השנה ב-3.5%, ואילו באירופה רק ב-1.6%. לכן ה"הפסד היחסי" של ישראל גדול ממה שרומזת ההשוואה לרבעון הקודם.

אבל שימו לב: במספרים המפחידים האלה יש משהו מטעה מאוד. 28.7% בישראל ו-40% באירופה הם נתון היפותטי: קצב הירידה השנתי בתוצר. הם מספרים מה יקרה אם שיעור הירידה שנרשם ברבעון השני יימשך כל השנה. הירידה בתוצר ברבעון עצמו הסתכמה בכ-8% בישראל, לעומת ממוצע של 11.7% באיחוד האירופי, אבל אין סיבה להניח שהקצב הזה יימשך. למעשה, לפי התחזיות העדכניות של בנק ישראל, שנת 2020 לא תסתיים בצמיחה שלילית של 28.7% אלא "רק" של 4.5%, ואם יהיה צורך בסגר נוסף - 6%.

הסיבה שקצב השינוי השנתי כיכב בכותרת בישראל היא שהלשכה המרכזית לססטיסטיקה נוהגת לפרסם עדכוני תוצר באמצעות הנתון הזה. לא בכל העולם נוהגים באותה דרך. למשל יורוסטאט האירופית, המקבילה ללמ"ס באיחוד האירופי, משתמשת בשינוי מרבעון לרבעון, ולכן המספרים בפרסומים שלה נראים נמוכים יותר. זה עשוי להסביר את הטעות של הורוביץ, שקבע שהמיתון בישראל היה חריף יותר מבאירופה. ייתכן שהוא השווה בין הקצב השנתי אצלנו לקצב הרבעוני אצלם.

 הירידה-הרבעונית-בתוצר-באירופה-ובישראל

"האבטלה בישראל היא מהנמוכות בעולם"

ממבט שטחי בנתונים הסטטיסטיים, נראה שנתניהו צודק. שיעור האבטלה הרשמי שמפרסמת למ"ס בישראל עמד ביולי על 5.1%, עלייה קלה מ-4.5% שנרשמו ביוני. אם נסתכל בפרסומי OECD לחודש ביוני (לרוב המדינות אין נתון חדש יותר) נגלה שרק בקוריאה הדרומית, בהולנד, בגרמניה, בפולין, ביפן ובצ'כיה הייתה אבטלה נמוכה יותר. הנתון בארה"ב הגיע ל-11.1%; באיחוד האירופי כולו ל-7.1%. ממוצע ה-OECD עומד על כ-8%.

אבל ברור שהמספרים הנמוכים האלה, למרות רשמיותם, מבלבלים מאוד. הם מבוססים על הגדרת האבטלה של ארגון העבודה הבינלאומי, שבה אדם ש"יש לו עבודה לחזור אליה" לא נחשב מובטל. בישראל, התוצאה היא שרבבות אנשים שיצאו לחל"ת לא נכנסים לחישוב האבטלה. אותו הדבר נכון לעובדים שהושבתו בחו"ל בתוכניות כמו "המודל הגרמני".

כיוון שהלמ"ס בישראל מודעת לבעיה, היא מפרסמת בחודשים האחרונים גם נתוני אבטלה רחבים יותר, שכוללים את מי שהקורונה הוציאה לחופשה כפויה. בחישוב הזה, האבטלה בישראל ביולי עמדה על 10.3%. ויש מדד רחב אפילו יותר, שכולל את שתי הקבוצות הקודמות - מובטלים ומחול"תים - וגם מפוטרים שהקורונה גרמה להם להפסיק כליל לחפש עבודה. האחרון עמד ביולי על 12.3% - 0.4% יותר מאשר בחודש הקודם.

מה הנתון המקביל במדינות מערביות אחרות? קשה מאוד לענות על השאלה הזאת, כי תוכניות ההשבתה הכפויה של עובדים משתנות ממדינה למדינה. יורוסטאט מודה שהיא לא סופרת חל"תניקים, ומתייחסת אליהם רק בדוחות שנתיים. בגרמניה אין חל"ת אלא פטנט אחר: העובדים ממשיכים לקבל משכורת מהמעסיק, אבל המימון בא בחלקו מהמדינה. מושג כללי על הפערים בין הנתון הרשמי למציאות אפשר לקבל מבריטניה: הלמ"ס המקומית דיווחה ברבעון השני על כ-1.3 מיליון מובטלים, אבל, רשות המסים הבריטית דיווחה שבסוף יוני, 9.4 מיליון איש (!) קיבלו סיוע ממשלתי שמיועד ליוצאים לחל"ת (furlough).

אם ההשוואה של נתניהו לא הייתה מטעה מספיק, גרף שנפוץ בטוויטר כדי לסתור אותה רק החמיר את המצב. בגרף הופיעו הנתונים החד-ספרתיים מכמה ממדינות אירופה לעומת 21% אבטלה בישראל.

מה קורה פה? הנתון הגבוה מישראל, מבוסס על מדד אבטלה אחר: מספר האנשים שנרשמו בשירות התעסוקה. המספר הזה כולל כל מי שביקש לקבל קצבה כלשהי מביטוח לאומי, ולפי דיווחים הוא מוטה כלפי מעלה בגלל מחול"תים שלא דיווחו שכבר חזרו לעבודה. כך או אחרת, אין טעם להשוות אותו לנתונים האירופיים הרשמיים, שמחושבים בדרך אחרת לחלוטין.

יש להודות ש"גלובס" אולי נושא בחלק מהאחריות לבלבול: ביולי התפרסם בעיתון גרף דומה ששילב בין נתונים משני הסוגים, וצייר תמונה ורודה מדי של המצב באירופה. כשהעמידו אותנו על הטעות פרסמנו טקסט שיישר את ההדורים. מודה ועוזב ירוחם. 

לקריאה נוספת:

"נתוני הצמיחה של ישראל מפחידים, אבל לא כמו אלה של רוב מדינות המערב" - גלובס, 16.8.2020
"התוצר בצמיחה שלילית של 28.7%, הצריכה הפרטית מתרסקת" - גלובס, 16.8.2020
חשבונות לאומיים: אומדן ראשון לתוצר ברבעון הראשון של 2020 - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
התמ"ג באירופה ירד ברבעון השני ב-12.1% - יורוסטאט
נתונים מסקר כוח האדם למחצית השנייה של יולי - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
"בודקים את גלובס: האם האבטלה בישראל הייתה גבוהה פי 3 מבאירופה?" - המשרוקית של גלובס
שיעורי האבטלה ב-OECD - אתר OECD Data
נתוני תוכנית שימור העובדים בתקופת הקורונה לחודש יולי - רשות המסים הבריטית