הקורונה מרימה ראש וישראל מתקרבת לסגר: התחלואה הקשה גבוהה ועולה, שולי הביטחון הולכים ונגמרים

זה לקח רק קצת יותר מחודש; אחרי מסיבות עיתונאים משותפות, סיורים בשטח, תוכניות עבודה ושיח ישיר עם הציבור, הפוליטיקאים החלו לתקוף את פרופ' רוני גמזו, פרויקטור הקורונה, ולהתנגד לקו אותו הוא מתווה. זה התחיל בישיבת הקבינט ביום חמישי, בה הציג גמזו את תוכנית הרמזור עליה עמל לאחרונה, מה שגרר מחלוקת קשה עם חברי הכנסת החרדים והוביל לפיצוץ הישיבה. מודל הרמזור מעניק לכל רשות מקומית צבע בהתאם לרמת התחלואה - מירוק לאדום - שלפיו יקבעו המגבלות אשר יחולו עליה.

בזמן שחברי הכנסת טענו כי המודל עלול ליצור אפליה נגד יישובים חרדיים, משבר משמעותי אחר התעצם ברקע; במהלך ספטמבר, כמדי שנה, נערכים לנסיעה לקברו של הרבי נחמן מברסלב באומן אלפי ישראלים. כשבישראל המגפה אינה דועכת, גמזו טוען שנסיעה המונית של כ-15-20 אלף בני אדם לחגיגות באומן עלולה להוביל לאי שליטה ניהולית, ולהתפרצות רחבה עוד יותר של הקורונה - רגע לפני החורף המאתגר העומד בפתח. גמזו מתנגד בגלוי לטיסות לאומן, וכשהתגלה ששלח מכתב לנשיא אוקראינה בניסיון למנוע את הטיסות, שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן, יצא למתקפה נגדו ואמר: "גמזו צריך להתפטר". ליצמן זכה לגיבוי של ח"כ מיקי זהר, שתקף בחריפות את גמזו, ואמר: "עכשיו הוא צריך להבין שהטיסות לאומן יקרו, וכדאי שיתחיל להיערך לזה במקום לשלוח מכתבים לאוקראינה בניגוד לעמדת רה"מ".

שר הבריאות התייצב לצידו של הפרויקטור, והכריז כי "אחריות לאומית אומרת שהשנה זה לא השנה לטוס לאומן". אך ההתפוצצות הנקודתית בנושא עלולה להיות רק מהמורה אחת בדרכו הארוכה של גמזו לתמרון בין התוכניות והדיונים אל תוך הלילה עם מומחים, אנשי מקצוע ושטח, לבין הפוליטיקאים המקבלים בסופו של דבר את ההחלטות.

העימות של גמזו עם הפוליטיקאים מחזיר במידה רבה את ישראל לרגע המינוי שלו: בזמן שהאמון הציבורי נמצא בשפל ונשמעות טענות על קבלת החלטות לא מקצועיות הנגועות בפוליטיקה, הוחלט למנות גורם מקצועי שבכוחו לרכוש מחדש את אמון הציבור ולרתום אותו להיענות גם לצעדים מרחיקי לכת דוגמת סגר כללי, במידת האפשר. אך כעת, נראה שהפוליטיקאים לא יוותרו על סמכויות הניהול ותמרון המשבר מצידם, בזמן שהם מצמצמים את התפקיד של גמזו נטול הסמכויות לכדי יועץ חיצוני בלבד, הנשחק בין השיקולים השונים שעל שולחנם.

"אין לי כתב מינוי, כתב מינוי רוני גמזו עוד לא קיבל. מצד אחד זה טוב, כי זה אומר שכל הסמכויות נתונות לי, כשיש לי סמכות אחת: להקטין את התחלואה במדינת ישראל, ולכך כל הסמכויות נתונות לי. אחרת, אין לאף אחד מה לחפש כפרויקטור קורונה. עד כה, השרים קיבלו בישיבות הקבינט כל דבר במתווה שלי. הם צריכים להקשיב לי, כי השיקול שלי הוא רק מקצועי. הם צריכים להקשיב גם בהקשר של הרמזור", אמר גמזו ביום שלישי בתדרוך לתקשורת.

בסופו של דבר - יימצא פתרון לסוגיית הטיסות לאומן. ייתכן שגמזו יעדיף לייצר שקט בגזרה הזו ולמצוא מתווה מניח את הדעת בשיתוף הפוליטיקאים, למרות שהשבוע איים בהתפטרות, אם לא יוענקו לו "כל הכלים להפחתת התחלואה". אך יותר מחודש לאחר המינוי, מערך החקירות האפידמיולוגיות רק בשלבי הקמה, מודל הרמזור טרם אושר בממשלה, החלטות המשיכו להתקבל תוך הליכה קדימה ואחורה (למשל, בעניין המסעדות), והתחלואה בישראל לא פוחתת.

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר בצוות המומחים של גמזו אומר כי הוא "מבקש מהפוליטקאים לאפשר לגמזו לבצע את עבודתו; זה הזמן לתת למומחים מתחום בריאות הציבור לעבוד, יחד עם חלקי הציבור השונים לטובת בריאות הציבור. לכן גם צריך סוף סוף לאשר את תוכנית הרמזור שבנה בחכמה פרופ' רוני גמזו, לאחר הדברות ותיקונים רבים בעקבות הקשבה. אל לפוליטיקאים להפריע, להיפך: הם צריכים לסייע לקדם תוכנית חשובה והגיונית זו של הסתכלות דיפרנציאלית והעברת מרכז הכובד להתנהלות הרשויות המקומיות עם תמיכה של השלטון המרכזי".

 התחלואה-בישראל-גבוהה-ביחס-לעולם

מודל הרמזור: כנראה שלא ב-1 בספטמבר

בעוד פחות משבוע תפתח שנת הלימודים, ובאותו יום אמור להיכנס לתוקף מודל הרמזור ולהעביר את ניהול המגפה לרשויות המקומיות. למרות סמיכות הזמנים, עד כה המתווה כלל לא אושר בקבינט הקורונה, שצפוי להתכנס רק ביום ראשון הקרוב אחר הצוהריים. זאת, בזמן שגורמים בממשלה טוענים כי על הפרק ישנן עדיין מחלוקות רבות, כך שייתכן שיישום הרמזור יידחה. לעת עתה, נשלח גמזו לבצע התאמות במודל לדרישת הפוליטיקאים, בשיתוף השלטון המקומי, ולא ברור מהן אותן התאמות שיוצגו, והאם הן יהיו מקובלות על הפוליטיקאים שהתנגדו נחרצות למודל בתצורתו הנוכחית.

למעשה, בעוד שגמזו קיבל על עצמו את תפקיד הפרויקטור כדי להניח תשתיות לניהול רחב של הקורונה מתוך הנחה שהמגפה תלווה אותנו עוד זמן רב ויש ללמוד לתפעל שגרת חיים לצידה, המערך האפידמיולוגי מצוי רק בשלבי הקמה, ומודל הרמזור גם הוא מצוי בקשיים משמעותיים. מומחים מזהירים כי אם לא יעבור מוקד הניהול לרשויות, ישראל תעמוד בפני סכנת סגר. "קבלת החלטות משיקולים פוליטיים בניגוד להמלצות המקצועיות היא זאת שמסכנת אותנו בעלייה בקצב ההדבקות ובסופו של דבר תוביל אותנו להחלטה (השגויה לטעמם של רוב האפידמיולוגים) על סגר. במקום סגר, צריך סכר, אך לצערי נראה שהפוליטיקאים מושכים לכיוון סגר, ולא נוקטים בפעולות הנחוצות עכשיו", מזהיר פרופ' חגי לוין מבית החולים הדסה ובית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית. "איך אפשר באותה נשימה להמליץ על סגר ולאפשר נסיעת המונים להתקהלות חברתית מסוכנת? אין היגיון ואין אחריות. כולנו נשלם את המחיר. ובינתיים, במקום רמזור, גמזו קיבל עצור מהפוליטיקאים".

מערך קטיעת שרשראות ההדבקה, אשר תפעולו עבר לצה"ל, צפוי להתחיל לפעול באופן מלא מבחינת מילוי משימות ב-1 בספטמבר. המערך אחראי על חקירות אפידמיולוגיות, מרכז הדיגום באמצעות הקמת מתחמי דרייב-אין אד-הוק לפי הצורך, ניהול והתייעלות המעבדות ברחבי הארץ והעברת דגימות ממקום למקום לפי יכולות, ותפעול מערך הבידוד במלוניות. כוח האדם במערך עדיין חלקי; כעת משרתים בו 300 חיילי חובה, לצד החוקרים האפידמיולוגיים של משרד הבריאות. למערך יגוייסו גם אנשי מילואים ועובדי רשויות מקומיות, ובהמשך יפעלו בו 2,000 עובדים וחיילים.

מטרת המערך הצה"לי: קטיעת שרשרת ההדבקה בתוך 24-36 שעות, וביצוע יומי של 70 אלף בדיקות - 40 אלף במערכת הבריאות ו-30 אלף במפקדה. צה"ל שואף להגדיל את מספר הבדיקות היומיות, כאשר גם כיום מתבצעות בישראל בדיקות רבות. ביום שני בוצעו יותר מ-32 אלף בדיקות, ובמרבית הימים בשבועות האחרונים מספר הבדיקות לא פחת מ-25 אלף ביום. יחד עם זאת, שיעור המאומתים החיוביים מסך הבדיקות נותר יחסית קבוע, ונע בין 6% ל-8%. בזמן שבערים מסוימות אחוז הבדיקות החיוביות גבוה מאוד, ייתכן כי בערים אחרות נרשמה ירידה דרסטית בשיעור החולים מסך הבדיקות אך היא ממוסכת בשל ביצוען של בדיקות סקר רבות (כלומר, בדיקה רחבה של אנשים ללא סימפטומים, שממילא לא מצפים בהן לשיעור חיוביים גבוה) ואי הפרדה של הנתונים אודותיהן מיתר הבדיקות.

דאגה ממצב התחלואה בישראל 

ביום שלישי התגלו בישראל כמעט 2,000 חולים חדשים, בזמן שמספר החולים במצב קשה עומד על 428 בני אדם, 118 מהם מונשמים. לפני שבוע, הזהיר צוות חוקרים של העברית מפני סיכון גובר להתפרצות מחודשת של קורונה לאחר תקופה של התייצבות. עכשיו, כפסע מהחזרה ללימודים ומחגי תשרי, אומר בדאגה פרופ' דורון גזית, פרופ' לפיזיקה מצוות ניטור המגיפה של האוניברסיטה העברית: "מגמת הירידה בנדבקים המאומתים שהחלה בסוף יולי, וסימנה את בלימת הגל השני נפסקה בשבוע השני של אוגוסט. מקדם ההדבקה מתנדנד סביב ערך של 1. התחלואה הקשה גבוהה וגם עולה לאט לאט. מודל התחזית שלנו מראה שבתחילת ספטמבר יהיו 380-500 חולים קשים".

לפי גזית, מספר החולים הגבוה והעלייה הקבועה במספר החולים הקשים גורמים לסיכון בהתפרצות מחודשת: "והחשש הוא במיוחד למעבר הסף שהוגדר כסף הספיקה של מערכת הבריאות. כלומר, אין שולי בטחון מספקים למערכת הבריאות - מה שמוביל לצורך בצעדים מידיים למניעת הדבקות. זו הסיבה לצורך ביישום מהיר של תוכנית הרמזור באופן מיידי, לצמצום הסיכוי בהתפרצות".

למרות שסגר מיידי של מספר שבועות עשוי לפי גזית לקטוע את ההתפשטות, לדבריו, בשלב הנוכחי (כשלא מזוהה התפרצות מיידית) אפשר לבצע מספר צעדים שיאפשרו למתן את התחלואה לצד ביסוס תשתית לחיים לצד המגיפה. בין הצעדים; יישום קפדני של הגבלת התקהלויות במקומות סגורים, בדומה למצב בסוף יולי, והגבלת מספר מגעים לאדם. בנוסף, מיפוי הדבקה באזורים אדומים, ניצול פוטנציאל ההדבקה המופחת בפעילות חוץ, ניטור הדוק בבתי החולים לזיהוי מיידי של מוקדי התפרצויות ומיקומן, והאצת בניית והפעלת מנגנון קיטוע שרשראות הדבקה - גם אם המנגנון מיושם באופן חלקי בלבד .

פרופסור ערן סגל, ממכון ויצמן למדע, פיתח מדד הבוחן את העלייה במספר החולים במצב קשה באופן שבועי. לפי המדד, גם אם מספר המאומתים יחסית יציב, מדד החולים החדשים במצב קשה עלה ב-30%. בניגוד לשבועות קודמים, העלייה הנוכחית לא השתקפה במדד של סגל - ש"פספס" ב-30%. לפי סגל, "העלייה בקשים החדשים מדאיגה, בעיקר כי היא לא מוסברת על ידי פרופיל המאומתים, ומעידה על אובדן שליטה מסוים". הסבר לכך נעוץ, אולי, בתופעה מדאיגה אותה מציין סגל: צעירים לא רוצים להיבדק, מה שגם מעלה את ההדבקות וגם משקף תמונת מצב שגויה שמקשה על קבלת ההחלטות בדרג הפוליטי. לדברי סגל, "אם מגמת העלייה תימשך, ובעיקר אם תמונת המאומתים לא תשקף את המצב בפועל, כפי שקרה לראשונה השבוע, יצטרכו להטיל הגבלות חמורות יותר. נכון להיום העליה (לפי הקשים) מתונה יחסית, ויש עדיין שולי ביטחון, אבל הם הולכים ונגמרים".