עם שלושה הסדרי חוב והערת "עסק חי" בארזים - מה מחפש מאיר גורביץ באל על?

גבותיהם של רבים מוותיקי שוק ההון המקומי התרוממו ודאי בפליאה עם היוודע דבר התעניינותו של מאיר גורביץ ברכישת השליטה בחברת התעופה הקורסת אל על .

אחרי הכל, מדובר באותו איש עסקים שתחת שליטתו נדרשה חברת הנדל"ן ארזים לשלושה הסדרי חוב בעשור האחרון, כשגירעון בהון העצמי והערת רואי חשבון לגבי "ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי" מלווים באופן קבוע את דוחותיה הכספיים. 

גורביץ, טוענים מקורביו, רואה באל על הזדמנות כלכלית שבה ניתן להרוויח כסף, למרות ואולי בגלל מצבה הנואש של החברה (אשר גם היא נושאת הערת "עסק חי" בדוחותיה). הוא לא מחפש מהלך עוין אלא מבקש לשתף פעולה עם בעלת השליטה הנוכחית, תמי מוזס בורוביץ' (באמצעות חברת כנפיים, או באופן פרטי).

על הפרק, הם יודעים לספר, עומד מתווה להקצאת מניות פרטית בהיקף של 50-70 מיליון דולר שתקנה לגורביץ ולכנפיים\מוזס בורוביץ' החזקה משותפת של 40%-50% מהמניות לאחר ההנפקה המתוכננת לציבור, בהיקף של 150 מיליון דולר.

באשר להסדרי החוב בארזים, הפועלת בשוק הנדל"ן המניב בבריטניה, טוענים מקורביו של גורביץ בתוקף כי היקף החוב של החברה למחזיקי האג"ח ירד מכ-400 מיליון שקל בשנת 2011 (טרם הסדר החוב הראשון) לפחות מ-200 מיליון שקל כיום, וזאת ללא תספורת (חרף הדחיות החוזרות ונשנות במועד תשלומי החוב).

גורביץ עצמו, המתגורר בניו יורק, לא הזרים כסף לחברה בהסדרי החוב שלה, וזאת מתוך הערכתו כי שווי נכסיה נמוך מערך ההתחייבויות, ופרש מהדירקטוריון לאחר השלמת הסדר החוב הראשון של ארזים ב-2012.

הספיק לרשום אקזיט של 75 מיליון שקל בארזים

רק מעטים זוכרים היום כי כמה שנים קודם למשבר האשראי העולמי שריסק את ארזים, נחשב גורביץ ל"אביר הלבן" שהציל את החברה מאיום בפירעון מיידי מצד מחזיקי האג"ח, בגלגולה הקודם של ארזים. היה זה בשנת 1997, עת רכש את השליטה בחברה שנקלעה למצוקה בפחות מ-2 מיליון דולר.

בהמשך, העלה גורביץ את החברה על דרך המלך והצליח לסחוף אחריו משקיעים וגופים מוסדיים שהשקיעו בה סכומים נכבדים. תחת הנהגתו הפכה ארזים לאחת מחברות הנדל"ן הישראליות הבולטות בהשקעותיה בחו"ל, סמל לפעילות ישראלית מוצלחת בממלכה הבריטית.

בשיאה, נסחרה ארזים בשווי של יותר מ-1.1 מיליארד שקל, ומנייתה נכללה במדד ת"א 100. באותה תקופה רשם גורביץ אקזיט נאה כשמכר מניות החברה בסך של כ-75 מיליון שקל.  

בהקשר של התעניינותו הנוכחית באל על, מעניין לציין כי גורביץ (65) אוחז ברישיון טיס, ואף נהג להטיס לעתים קרובות את מטוס המנהלים שרכשה ארזים בימי הזוהר של החברה, טרם קריסת עסקיה במשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008.

מ-500 ליש"ט בכיס לאימפרית נדל"ן בבריטניה

מאיר גורביץ נולד קריית אתא והתייתם מאביו בגיל צעיר. בגיל 15 עזב את ישראל כדי ללמוד בישיבה בגייטסהד, עיירת כורי פחם בצפון אנגליה. כעבור חמש שנים עבר ללונדון ובכיסו 500 ליש"ט שלווה מחבר. בחלק מהסכום רכש מכונית "רנו" ישנה, שעמה החל לסחור בחומרי בניין.

עסקי הסחר שבהם עסק גורביץ במהלך תשע השנים הבאות, פתחו בפניו צוהר לענף הבנייה, וב-1984 הוא נכנס לפעילות רכישה של נדל"ן, תחילה בהיקפים קטנים ומכל הבא ליד. כעבור עשר שנים, כשהוא בוגר שתי מפולות נדל"ן שכמעט ורוקנו את חשבון הבנק שלו, כבר היה בידו פורטפוליו נאה של יותר מעשרה נכסים.

בשלהי 1996 נקרתה בדרכו של גורביץ הזדמנות יוצאת-דופן: בסופה של תקופת שפל בנדל"ן הבריטי, הציע בנק לוידס, אחד הבנקים המובילים במדינה, 73 נכסים המאכלסים את סניפיו ברחבי בריטניה למכירה, תמורת סכום של כ-50 מיליון דולר. הבנק אף הבטיח לרוכש בעסקה לשכור את כל הסניפים לתקופה של 15 שנה קדימה, תמורת שכר-דירה המבטיח תשואה שנתית של 9.6%.

גורביץ, שחיפש מימון לעסקת הנדל"ן, הציע לידידו דאז מוטי זיסר ז"ל להצטרף אליו ברכישה. בתוך שבועיים ארגן זיסר את המימון לעסקה (מבנק הפועלים), והרכישה - שנחשבה בזמנו ליוצאת דופן מבחינת היקפה בעבור יזמים מקומיים בחו"ל - יצאה לדרך. במקביל להשלמת הרכישה, בפברואר 1997 השתלט גורביץ על ארזים חסרת הפעילות שסחבה על גבה צרות למכביר. כעבור שנה וחצי, לאחר שסיים "לכבות שריפות" בחברה, יצק לתוכה את מלוא פעילותו הנדל"נית בבריטניה.

בזכות הידע הרב בנבכי שוק הנדל"ן הבריטי, החל גורביץ במסע רכישות אגרסיבי, הגדיל את הכנסותיה של ארזים והזניק את הרווח הנקי מ-7 מיליון שקל ב-1999 לכדי 162 מיליון שקל ב-2006. במקביל להשקעותיה בבריטניה, נכנסה ארזים להשקעות נכבדות גם בגרמניה, תוך עלייה מתמדת בשיעורי המינוף שלה.

ההשבחה המהירה של שווי נכסי החברה בתקופת הגאות של אמצע העשור הקודם, לא נעלמה מעיני הגופים המוסדיים, שהחלו לשחר אחר השקעות בשוקי הנדל"ן בחו"ל. ראשונה להצטרף לכרכרה של גורביץ הייתה חברת הביטוח הפניקס, שב-2004 הלוותה לארזים 100 מיליון שקל למשך 15 שנה, וקיבלה אופציות הניתנות למימוש ל-10% ממניות החברה (בסופו של דבר נאלצה הפניקס למחוק יותר ממחצית ההלוואה).

באותה שנה חברה חברת ביטוח נוספת, מנורה, לעסקיה של ארזים, באמצעות רכישות משותפות של נדל"ן בגרמניה. מנורה, למזלה, לא נכוותה כמו הפניקס, והספיקה למכור את חלקה בפורטפוליו המשותף לארזים טרם משבר האשראי.

במקביל ללגיטימציה שהעניקו המוסדיים לחברה, צירף גורביץ רכש מבטיח להנהלת ארזים, כשמינה ב-2004 את טלי ירון-אלדר, נציבת מס הכנסה הפורשת, למנכ"לית החברה. 

בשנת 2007 אף דורג גורביץ בתקשורת כ"יעיל" מבין ראשי החברות הנכללות במדד ת"א 100 בשקלול של עלות שכר, תשואת המניה ושווי החברה. אגב, סגנו בדירוג באותה שנה היה לא אחר מלב לבייב, לשעבר בעל השליטה בקבוצת אפריקה ישראל, שכמותו נסק באותן שנים עם הגאות בשוקי הנדל"ן בחו"ל.

הפכה לאחד מסמלי המשבר של 2008 בת"א

עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, בשלהי 2008, התבררו מהלכיו של גורביץ ככאלו שהובילו את ארזים אל עברי פי-פחת. הקריסה בשווי נכסי החברה והוצאות המימון הכבדות הובילו את ארזים להציג הפסדים עצומים, כמו גם לצניחת המניה ולהורדת דירוג האג"ח לרמה הנמוכה ביותר, שמשקפת חדלות פירעון. כל אלה הפכו את חברת הנדל"ן,  שגררה אחריה התחייבויות של למעלה מ-2.5 מיליארד שקל לבנקים, למוסדיים ולמחזיקי האג"ח - לאחד מסמלי המשבר בבורסה של ת"א.   

מאז ארזים לא התאוששה. כבר בתחילת הדיונים מול מחזיקי האג"ח, בהופעה פומבית נדירה, העיד גורביץ על עצמו כי "המפסיד הכי גדול בארזים הוא מאיר גורביץ. ההחזקה שלי במניות הייתה שווה יותר משל כל מחזיקי האג"ח. אשתדל לעשות מה שטוב לחברה כדי שתצליח לעבור את הסערה בשלום. אני קניתי לא מזמן מניות ארזים, אז מה, אני פראייר?".

בשנת 2012, לאחר מגעים שארכו לא פחות משלוש שנים, אישר בית המשפט את הסדר החוב הראשון בין מחזיקי האג"ח לבין ארזים, בהיקף של כ-400 מיליון שקל, שכלל תשלום במזומן של חלק מהחוב ופריסה של יתרתו עד שנת 2016. גורביץ עצמו התנגד להסדר מאחר שהעריך כי ארזים לא תוכל לעמוד בו. בהמשך התברר כי הוא צדק - בשל חוסר יכולתה של ארזים להתאושש, נאלצה החברה לגבש הסדרי חוב גם בשנים 2016 ו-2017.

כך, מי שהייתה אחת מחלוצות ההשקעה הישראלית בנדל"ן בחו"ל מחזיקה היום בשישה מבנים תעשייתיים באנגליה, ששווים ההוגן בדוחות עומד על כ-178 מיליון שקל, ואשר מניבים הכנסות של כ-22 מיליון שקל בשנה. כאמור, את דוחות החברה מלווה הערת "עסק חי", תוך הפניית תשומת לב המשקיעים לגירעון של כ-52 מיליון שקל בהונה העצמי.

כיום נסחרת ארזים בבורסה באמצעות שתי סדרות אג"ח בהיקף מצרפי של יותר מ-150 מיליון שקל, הנושאות תשואות "זבל" דו ספרתיות. זאת לאחר שמניותיה נמחקו מהמסחר לפני כמה שנים, "עקב אי עמידת החברה בדרישה להון עצמי מזערי שבכללי השימור".