הקרקעית היא הגבול: הקורונה משנה את מאזן הכוחות במגזר התעופה

הקיצוצים בעמלות הטיסה מעידים על כך שחברות הלואו-קוסט צפויות כעת לכפות על כל תעשיית התעופה, לרבות נמלי תעופה וחברות תעופה גדולות, לנהל מרוץ אל עבר רצפת המחירים

מטוסי דלתא חונים בשדה התעופה בקנזס סיטי, ארה"ב / צילום: Charlie Riedel, AP
מטוסי דלתא חונים בשדה התעופה בקנזס סיטי, ארה"ב / צילום: Charlie Riedel, AP

הורדת העמלות בתעשיית התעופה חושפת איך המגפה משנה את מאזן הכוח בין חברות תעופה, נמלי תעופה והנוסעים. כמו במקרים רבים בעבר, חברות התעופה המוזלות יכולות להיות בצד המנצח, עם הנוסעים.

כל שלוש חברות שירותי התעופה המלאים בארה"ב - יונייטד איירליינס, אמריקן איירליינס ודלתא איירליינס - וכן חברת הטיסות המוזלות פרונטיר, הודיעו שהן מבטלות את מסי המעבר ברוב טיסות הפנים. המסים הללו היוו 2% עד 3% מהכנסות חברות התעופה בארה"ב ב-2019, לפי אנליסטים של ריימונד ג'יימס.

גביית ההכנסות הצדדיות הללו משירותים "בלי חבילה" הייתה זמן רב מקור רווח חשוב לחברות התעופה, בייחוד אחרי שסאות'ווסט איירליינס וריינאייר השיקו את מודל הטיסות המוזלות בשנות ה-90. חברת הטיסות האולטרה-מוזלות ספיריט איירליינס הפיקה יותר מ-40% ממכירותיה בדרך זו, לפי נתונים של IdeaWorksCompany. האירוניה היא שסאות'ווסט עצמה התנגדה לחליבת הכנסות צדדיות כדי להימנע מלהרתיע נוסעים. כעת, חברות התעופה המסורתיות עשו את כל הדרך לאימוץ העמדה הזו.

זו לא התגלות אסטרטגית פתאומית, אלא כנראה סימן לחולשת כוח המיקוח של כמה שחקנים בתעשיית התעופה בגלל המגפה - כולל חברות התעופה המסורתיות, וגם נמלי תעופה רבים.

מפעילות נמלי תעופה באירופה, כמו פלוגהאפן בציריך ואאנה בספרד, כבר הודיעו על הפחתה זמנית של מסי הנמל, והן תחת לחץ חברות התעופה לעשות יותר מזה.

חברות תעופה מרוויחות לא רק מהטיסות עצמן
 חברות תעופה מרוויחות לא רק מהטיסות עצמן

נמלי התעופה איבדו את כוח המיקוח

עד המגפה, לנמלי התעופה היה בדרך כלל את רוב כוח המיקוח. בארה"ב, אלו שהיו להם מגבלות כושר טיפול בתנועת הנוסעים היוו 3.5% מהסך ו-22% מסך התנועה האווירית ב-2019. המצב באירופה אפילו יותר דרמטי: 25% מנמלי התעופה שדרכם עוברים 73% מהתנועה מסווגים כנמלים עמוסים.

אבל כאשר התעופה העולמית לא צפויה לחזור לגמרי לעצמה עד שנת 2024, נמלי התעופה נשארים עם הרבה שטחים לא פעילים - בייחוד אלו שהיו בעיצומה של התרחבות. כמה פרויקטים, כמו מסלול ההמראה השלישי בהית'רו, יכולים להתעכב לזמן לא מוגבל. פרויקטים אחרים, כמו בלוס אנג'לס, פרנקפורט והונג קונג, כבר התקדמו יותר מדי.

לחברות התעופה, שהיו צפויות בעבר לממן כמעט את כל חשבון ההשקעות הללו, יהיה כעת יותר מינוף לנהל מו"מ. ולנמלי התעופה יש תמריץ טבעי להוזיל מסי נמל כדי למשוך תנועה: 40% מההכנסות שלהם הם ממקורות לא אוויריים, בעיקר קמעונות (חנויות). נמלי תעופה רבים יוכלו עדיין לחלוב את חברות התעופה המסורתיות, שצריכות להגן על ה-hubs שלהן, אבל לנמלי התעופה המשניים זה יהיה הרבה יותר קשה. נמל גטוויק בלונדון ידוע לשמצה בהקשר זה, כי בריטיש איירווייז ווירג'ין אטלנטיק חוזרות להית'רו.

ניתוח עדכני של רישיקה סבג'אני מברקליס מראה שבאירופה מסי הנמל גבוהים ב-20% בנמלי התעופה העמוסים, שמגפת הקורונה רוקנה אותם מפעילות. חברות טיסות מוזלות יכולות כעת להיכנס לבסיסים של החברות המסורתיות, מה שנותן להן גם מינוף לנהל מו"מ עם נמלי התעופה המשניים, וייתן להן עוד חיסכון בעלויות כדי למשוך נוסעי נופש שמחפשים מחירים טובים - הסוג היחיד שטס כעת.

חברות הטיסות המוזלות צפויות כעת לכפות על כל תעשיית התעופה לנהל מרוץ לרצפת המחירים. עד שלא יהיו סימנים ברורים לעלייה בת-קיימא בתנועה האווירית, בייחוד טיסות עסקים, זהו מרוץ שרק חברות הטיסות המוזלות יכולות לנצח בו.