יותר נדבקים, יותר חולים במצב קשה ויותר ערים אדומות: האם מערכת הבריאות בדרך לאי ספיקה?

מספר החולים במצב קשה בדרך ל-500 ומתקרב לקו האדום שהוגדר שמסכן את מערכת הבריאות • האם מודל הרמזור של גמזו יכול לתת מענה להתגברות התחלואה, או שהלחץ של גורמי המקצוע יכריע בסופו של דבר לכיוון סגר • 5 הערות על המגמות המטרידות

חולה קורונה מטופל בבית החולים שיבא / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות
חולה קורונה מטופל בבית החולים שיבא / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

1. הפרמטר הקריטי: חולים במצב קשה

הפרמטר המשמעותי נכון לעכשיו במאב בקורונה הינו מספר החולים במצב קשה. הסיבה ברורה: הם מכריעים לגבי יכולתה של מערכת הבריאות להתמודד עם עומס התחלואה. חולה במצב קשה עשוי להיות מאושפז בבית החולים לפרק זמן ארוך, ולדרוש משאבים רבים, ובהם כוח אדם המצוי במחסור ונדרש להתמודד עם ריבוי משימות.

השבוע אמנם נרשמה עלייה משמעותית במספר המאומתים ליום, כולל שיא של מעל 3,000 חולים חדשים ביום אחד - אך מספר החולים במצב קשה נותר סטטי למדי ואף נרשמה ירידה קלה.

64%-מהמתים-מקורונה-בישראל---בגל-התחלואה-השני
 64%-מהמתים-מקורונה-בישראל---בגל-התחלואה-השני

לפי צוות המומחים של המל"ל, כ-2.5% מהחולים המאומתים הופכים לחולים קשים מזמן אימותם, כך שהגידול במצב החולים עלול להתבטא גם במספר המאושפזים במצב קשה.

פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מומחית בבריאות הציבור ומראשי צוות החוקרים של האוניברסיטה העברית והדסה, מסבירה כי "המצב נראה לא טוב. אנחנו נמצאים בשיא של מקרים, אבל רואים עלייה איטית במספרי הבינוניים והקשים. עם זאת, ישנו קושי לעקוב באופן מסודר אחרי מספר החולים במצב קשה ולנתח את המגמות, שכן יש בעיה עם זרימת נתונים בזמן אמת בשל העיכובים בדיווח.

העדכונים של משרד הבריאות הינם יומיים-שלושה אחורה ומשתנים בדיעבד, באופן שמקשה לנתח בצורה קוהרנטית ומעודכנת את המגמות. אחרי שמתקנים אחורה את עיכובי הדיווח, אנחנו רואים מגמת עלייה בזרם עם החולים במצב בינוני וקשה. אין לנו שולי משחק עם החולים במצב קשה".

■ לשאלה כמה אנשים מתים בישראל הייתה אמורה להיות תשובה פשוטה | המשרוקית

קלדרון-מרגלית מוסיפה, כי "יכול להיות שיש בציבור תחושה שאין פה אויב, ושהבחירה היא בין סגר טוטאלי לפתיחה פרועה. אנחנו צריכים לבצע צעדים נמרצים וחריפים באזורים שבהם יש תחלואה גבוהה. אם לא, נמשיך במגמה הנוכחית שתוביל לעלייה בתמותה, ובתי החולים יצטרכו להתמודד עם מספר חולים עולה. כל צעד שיעשו עכשיו, השפעותיו על התחלואה הקשה תימדד בעוד שבועיים. חייבים להתחיל".

2. מה יגיע קודם - אי ספיקה או סגר?

מקדם ההדבקה (R) נע בסמיכות להגדרה אותה נתן פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו עם כניסתו לתפקיד: 1.05, אך עם מרווח אי-ודאות שיורד ל-0.93 ועולה מעל 1.15.
מספר הנדבקים עולה, ומערכת הבריאות מהלכת על חבל דק ושברירי בניסיונות תמרון בין שצף החולים לבין הרצון לשמור על משק פתוח כמעט לרווחה. עוד לפני עונת החורף, בה צפויה ישראל להתמודד עם תחלואת השפעת העונתית משולבת עם קורונה - הצוותים הרפואיים נמתחים עד הקצה.

בגל הראשון, מערכות בריאות ברחבי העולם - גם במדינות שבהן מערכת הבריאות טובה מאוד דוגמת איטליה וספרד - נאלצו להתמודד עם אי ספיקה של מערכת הבריאות ועם תושבים שלא הצליחו לקבל טיפול הולם.

את הגל הראשון צלחה ישראל בצורה טובה, אך כעת מספר החולים במצב קשה נמצא בשיאו, ומערכת הבריאות עלולה להגיע למצב של אי ספיקה, אם יעלה מספרם על 800 - המספר שהוגדר כקו אדום לאי ספיקה של המערכת.

למרות שהפוליטיקאים יתקשו מאוד להכריז על סגר רחב במצב של חוסר אמון ציבורי, חוקרים המייעצים לממשלה טוענים כי בשלב זה אין ברירה אלא להחמיר את המגבלות מאוד כדי להקל על מערכת הבריאות ולמנוע הידרדרות.

3. אחוז הבדיקות החיוביות בעלייה

אחוז הבדיקות החיוביות מצביע על היקף התחלואה והתפשטותה ברחבי הערים השונות, ועל התחלואה הסמויה אותה המערכת לא מצליחה לאתר. במהלך השבוע הגיע אחוז המאומתים במהלך אחד הימים ל-9.4% מסך הבדיקות - המספר הגבוה ביותר שנרשם עד כה. ביישובים מסוימים אחוז המאומתים גבוה מאוד, למשל 20% בכפר קאסם, ו-19% באלעד.

עלייה באחוז התוצאות החיוביות מסך הבדיקות מחוץ למוקדים אדומים, יכולה לבשר על התפשטות שמערכת הבריאות תתקשה לאתר ולשלוט בה ללא מגבלות נוספות, בזמן שמערכת החינוך פתוחה.

4. הפוליטיקאים יעמדו בלחץ?

מודל הרמזור שאמור להיכנס לתוקפו ביום ראשון הקרוב מפריד בין הערים השונות בישראל, באופן המעניק לכל אחת מהן צבע לפי מדדי התחלואה המקומיים. כך, ייקבעו המגבלות וההקלות באופן פרטני, שיימנעו צעדים קולקטיביים של סגר על השלכותיו הכלכליות החמורות.

רשימת היישובים שיוגדרו אדומים, ככל הנראה, תעמוד על כ-30 מוקדים, בהם גם שכונות בערים. בין הערים האדומות נכללות טייבה, אום אל פחם, נצרת, בני ברק, אלעד וכפר עזה.

ביום רביעי, ביקר גמזו בביתר עלית הנחשבת לעיר אדומה, מתח ביקורת על אכיפת ההגבלות בה, ואמר כי ללא שינוי ניכר בתחלואה בערים האדומות, סגר מלא עלול להיות בלתי נמנע.

מרבית המומחים, מהמל"ל ועד גמזו, סבורים כי ללא סגר על הערים האדומות, למודל הרמזור לא תהיה כל משמעות. ההחלטה נתונה בידיהם של הפוליטיקאים, כאשר גמזו ידרוש מגבלות מקומיות דוגמת סגירת מערכת החינוך, סגר לילי וסגר מוחלט במקומות בהם התחלואה במצב אקוטי.

5. מודל הרמזור: יעזור או לא?

לאורך התקופה האחרונה נתלו אמנם תקוות רבות במודל הרמזור של גמזו, אך צוות המומחים של המל"ל מזהיר כי אין בכוחו להוריד את התחלואה הגבוהה, גם לא בשילוב הדוק עם מערך חקירות אפידמיולוגי, שמידת האפקיטיביות שלו עולה ככל שמספר החולים נמוך יותר.

בהתמודדות יומית עם אלפי חולים, לפי פרופ' אלי וקסמן, ראש הצוות המייעץ למל"ל ולראש הממשלה בנושא הקורונה, מערך החקירות לא יהיה אפקטיבי דיו ויש לשאוף להורדת מספר הנדבקים היומי לכ-200 בני אדם, באמצעות הידוק מגבלות בשלב זה.
לפי מרכז המידע והידע, בקצב התחלואה הנוכחי וללא שינוי במקבלות, יידרשו יותר מ-90 יום להגעה ליעד של 400 מאומתים חדשים ליום. כלומר, היעד הנכסף עודנו רחוק, ומעל הכל: גם אם תכנס ישראל לסגר מקרית שמונה ועד אילת, האם בקצה הסגר, רגע לפני החורף, לא מחכה לנו מציאות זהה - של מערכות קטיעת שרשראות הדבקה שאינן מתפקדות באופן מלא, ויציאה ירוקה לאופק אדום?

רגע לפני שמתקבלות החלטות בנושא, מוטב אילו תונח על השולחן תוכנית מדוקדקת ומקצועית, נטולת שיקולים פוליטיים קצרי טווח ומידיים, שבה כל הקצוות סגורים מראש ומובילים למטרה מוגדרת.