הממשלה דנה בתוכנית המפורטת של שר האוצר לחלוקת התקציב של 11 מיליארד השקלים שאושר בכנסת בחודש שעבר. מדובר בהגדלה של מסגרת התקציב ההמשכי, שנועדה לאפשר לאוצר "לסגור את השנה" ולמנוע קיצוצים נרחבים בתקציבי משרדי הממשלה.
ההערכות הן כי כמחצית מהסכום מיועדת למנוע את הקיצוצים המתוכננים בתקציבים השוטפים, עוד 3.3 מיליארד שקל יועברו לתקציב הביטחון וכ-1.2 מיליארד שקלים יופנו להשלמת תקציב התמיכות של תנועות הנוער, החינוך הממשלכתי-דתי, עמותות השירות הלאומי וצרכים נוספים. השר כ"ץ צפוי לייעד כמה מאות מיליוני שקלים מהיתרה לטובת הנכים ותוספת של כ-400 מיליון שקל אמורה להינתן לישיבות.
לעומת זאת האוצר הבהיר הבוקר כי אין בסיס לפרסומים על כוונה לבצע הפחתה בשיעור המע"מ. גורמים ממשלתיים אמרו ל"גלובס" כי את רעיון ההפחתה העלה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, במסגרת דיון כלכלי שנערך אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני שבועיים. על פי משתתפים בדיון שמחון הציע להפחית את שיעור המע"מ ב-5 נקודות האחוז ל-12% כדי לעודד את הצריכה הפרטית ולהניע את הפעילות הכלכלית במשק. ואולם לדברי אותם גורמים הרעיון עורר התנגדות מצד כל הנוכחים בישיבה, כולל ראש הממשלה עצמו. לטענת אותם גורמים שמחון העלה בישיבה רעיונות נוספים ובהם מענקים מוגדלים למובטלים ולעובדים בחל"ת. במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לשאלות "גלובס" בנושא.
הממשלה התכנסה ביום שלישי לישיבה לצורך אישור התוכנית המפורטת של שר האוצר אך הישיבה הופסקה לפנות בוקר לאחר שהכלכלנית הראשית שירה גרינברג הציגה את הערכותיה לגבי היקף המשבר הכלכלי בארץ ובעולם.
ההוצאות: קיצוץ של 11.4 מיליארד שקל
תוכנית התקציב הרב-שנתית של האוצר מכונה גם הנומרטור. מדובר במסמך שהאוצר היה חייב להציג לממשלה לפי חוק לא יאוחר מ-1 ליוני, אולם הצגתו התעכבה על רקע חוסר הוודאות הכלכלי ובשל המחלוקת בין הליכוד לכחול לבן על אישור תקציב המדינה.
מהתוכנית עולה כי כדי לעמוד במסגרות של תקציב 2021 תידרש הממשלה לבצע קיצוצים בהיקף 11.4 מיליארד שקלים בהוצאותיה השוטפות (שאינן כוללות את ההוצאות המיוחדות לטיפול במשבר הקורונה). באוצר יכולים אולי להתנחם בכך שקצב הגידול בהוצאות נבלם, על רקע המשבר וניהול המדינה ללא תקציב. באוצר מציינים כי נכון להיום ההוצאה הממשלתית צפויה להיות נמוכה בכ-2.7 מיליארד שקלים מכפי שהעריכו בינואר.
השינוי העיקרי בתחזית נובע מקיטון של 3.3 מיליארד שקלים בהוצאה המתוכננת בתקציבי המשרדים החברתיים, שמוסבר ב"השפעות המקרו-כלכליות של משבר הקורונה שהביאו בין היתר לעדכון בתחזית ההוצאה בגין סל הבריאות מחד וירידה בהשתתפות המדינה בגביית ביטוח לאומי". בנוסף מעריכים באוצר כי הוצאות מערכת הביטחון יהיו נמוכות ב-1.8 מיליארד שקלים מכפי שצפו בתחילת השנה - וזאת בהנחה שהתוספת של 3.3 מיליארד שקלים שתקבל מערכת הביטחון במסגרת התקציב המיוחד - תהיה חד-פעמית.
מנגד, עלויות מימון החוב של המדינה צפויות להתייקר במיליארד שקלים כתוצאה מגיוסים בהיקף חסר תקדים שביצע האוצר כדי לממן את תוכניות החילוץ למשק. התייקרות נוספת של 800 מיליון שקלים צפויה בגין האצת פרוייקטים בתחום התחבורה, וחריגה של עוד 500 מיליון שקלים צפוה בתקציבי המשרדים האזרחיים.
האוצר צופה כי בתרחיש אופטימי שנת 2020 תסתיים בגירעון תקציבי של 13.4% ושנת 2021 תסתיים בגירעון של 9.5%. שיעור האבטלה יהיה נמוך מעט מ-10% והתוצר יתכווץ ב-5.1%.
ההכנסות: ירידה של 50 מיליארד שקל
מעבר לכך, חושפות התחזיות המעודכנות של האוצר את היקף הנזק הפיסקלי שגרם משבר הקורונה לישראל, נזק שהשפעותיו יורגשו עוד שנים רבות.
על-פי אומדני האוצר צפויה השנה ירידה של 50 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה, לעומת התחזית שפורסמה בינואר. אם תחול החרפה בצעדי הסגר של הממשלה, הפגיעה תהיה קשה יותר ותגיע ל-63 מיליארד שקל. במבט ל-2021, צופה האוצר ירידה זהה של 50 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה, גם בשנה הבאה, וגם הפעם מדובר בתרחיש האופטימי. התרחיש האופטימי מניח המשך של הפעילות הכלכלית בקצב הנוכחי בעוד שהתרחיש הפסימי מניח החמרה נוספת במגבלות וסגר משמעותי בחורף.
לירידה המצטברת של 100 מיליארד שקל לפחות בהכנסות המדינה בשנים 2020-2021 יש להוסיף את ההוצאות שהמדינה התחייבה להוציא על מנת לסייע למשק להיחלץ מהמשבר. נכון להיום התחייבה המדינה להוציא 81.5 מיליארד שקלים בשנת 2020 ועוד 40 מיליארד שקלים בשנת 2021 - או 121.5 מיליארד בסה"כ. יש לציין כי קצב הביצוע של תוכניות המדינה מפגר אחרי היעדים שנקבעו בפער של כ-15 מיליארד שקלים, נכון לסוף אוגוסט. הירידה בהכנסות בנוסף לעלייה בהוצאות מגיעות לעלות של כ-220 מיליארד שקל.
הנזק לקופת המדינה ממגפת הקורונה לא יסתיים בשנת 2021. על-פי תחזיות הכלכלנית הראשית באוצר, התוצר של המשק הישראלי יחזור לרמתו ערב משבר הקורונה רק בשנת 2021 (בתרחיש האופטימי) או לקראת 2023 (בתרחיש הפסימי). לפי התרחיש האופטימי המשק ייצר בשנת 2023 כ-4% תוצר פחות מכפי שהיה מייצר אלמלא משבר הקורונה ולפי התרחיש הפסימי - כ-10% פחות.
גם-העתיד-עגום-תחזית-המאקרו-של-הכלכלנית-הראשית
"ההוצאה על ריביות ועמלות תקשה על הקצאת כספים לחברה וצמיחה"
ההוצאה הצפויה על תשלומי ריבית ועמלות ועל החזר חוב למוסד לביטוח הלאומי גדלה בממוצע ב-1.9 מיליארד שקל בשנים 2021 עד 2023, וזאת על רקע זינוק חד בהיקפי גיוס החוב השנתיים בעקבות הגירעון שנוצר ממשבר הקורונה, כותבים בסקירה של האוצר. סיבה נוספת היא הגירעון המבני שהשאיר אחריו שר האוצר הקודם משה כחלון. באוצר מזהירים כי "התפתחות זו תקשה על יכולת הממשלה להקצות תקציב מתוך התוספת השנתית להוצאות חברתיות ותומכות צמיחה".
לגבי הגידול בעלויות הפרויקטים בתחום התחבורה כותבים באוצר כי "הגידול נובע, בין היתר, עקב הצמדות רטרואקטיביות בסובסידיה למפעילי תחבורה ציבורית שלא נלקחו בחשבון, עליות במדד תשומות האוטובוסים והרכבת, ההוצאה הצפויה בגין הסכם החומש של רכבת ישראל, שינויים בתזרים פרוייקט הכניסה לירושלים וחריגה באומדני פרויקט המסילה המזרחית".
חריגה נוספת של כ-400 מיליון שקל מיוחסת לתקציב משרד האוצר עצמו ונובעת על-פי כותבי הסקירה "בשל עדכון תזרימי של פרויקטי בינוי וטכנולוגיה וקצב יישום התוכנית האסטרטגית ברשות המסים". משרד ראש הממשלה צפוי לחרוג ב-100 מיליון שקל, סכום שרובו נובע מ"היערכות הלשכה המרכזית לססטיסטיקה לביצוע מפקד האוכלוסין לשנת 2020 ושינוי תזרים בפרויקטים נוספים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
