אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, מדינת ישראל תהפוך בסוף השבוע הקרוב למדינה המפותחת הראשונה בעולם שנכנסת לסגר כללי בפעם השנייה. השאלה הגדולה היא האפקטיביות של הסגר והיכולת שלנו לנצל את הזמן הזה כדי לצאת ממנו מוכנים יותר - כך ששרשרת הכשלים שהביאו אותנו לסגר שני לא תחזור על עצמה. האם זה יקרה? חמש שאלות שנותרו פתוחות.
1. מהם היעדים הכמותיים להפחתת התחלואה
בין ישיבות הממשלה שהתקיימו בשבוע האחרון, סברו מומחים שהובאו בפני הקבינט כי המצב מחמיר וכי יש צורך בצעדים משמעותיים להפחתת התחלואה. אך בזמן שהפוליטיקאים דנו במגבלות כאלו ואחרות, משולחן הדיונים נעדרה תוכנית ארוכת טווח להתמודדות עם התחלואה. מהם היעדים הכמותיים שיוציאו את התושבים מהבתים? עם כמה מאומתים חדשים ביום יכולה להתמודד מערכת הבריאות? המגבלות - ברורות, אך בפני הציבור לא הוצגה תמונה מלאה המשקפת את חומרת המצב ואת מטרות הממשלה.
באין יעדים מדידים, לא נוכל לדעת האם הצלחנו או נכשלנו בפרק הזמן שהוגדר. כשיש מטרות, אפשר לגזור מהן תוכנית ארוכת טווח. "עושים מגבלות, אבל מה רוצים להשיג? צריך להסביר לציבור לאן אנחנו הולכים", מסביר פרופ' אלי וקסמן, ראש הצוות המייעץ למל"ל. "כשנראה שאנחנו בירידה גדולה, נוכל להתחיל להקל את המגבלות. מצד שני, היעדר מטרות מוגדרות ותוכנית מסודרת, עלול להוביל כמעט בוודאות להקלת המגבלות בשל לחצים לפני שנגיע למצב בטוח, ואז אנחנו מסתכנים בחזרה לסגר אחרי זמן לא ארוך".
2. האם התפילות בחללים סגורים לא יפגעו במאמץ
לפעילות בתי הכנסת בתקופת החגים גובש מתווה מיוחד. אי אפשר להפחית בחשיבותם של החגים והתפילה בבתי הכנסת עבור הציבור הישראלי, אך שהייה במקומות סגורים היא מתכון להדבקה, בעוד שבעולם בתי תפילה הפכו לקטליזטור תחלואה שבו התרחשו צברי הדבקה משמעותיים. לפי מסמך שפרסם מרכז המידע והידע למערכה בקורונה השבוע, תפילה ושירה מגדילים את סיכויי ההדבקה בנגיף בחללים סגורים.
לפי המגבלות שאישרה הממשלה, תפילה בחלל סגור, גם בערים אדומות, תתאפשר בקהלים של עד 120 בני אדם בבתי כנסת גדולים, תוך שמירה על מרחק. אך המתווה, בזמן של מאמץ ארצי מרוכז להפחתת התחלואה, יכול דווקא לעכב את השטחת העקומה. "התקהלויות של עשרות ומאות אנשים במקומות סגורים דוגמת בתי הכנסת הן סכנה ממשית להדבקה נרחבת, אשר עלולה לפגוע קשה ביכולת לדכא את התפרצות התחלואה", מסביר וקסמן, "המקומות הכי מסוכנים הם מקומות סגורים עם הרבה אנשים. בתי תפילה מהווים סיכון במצב הזה, בארץ ובחו"ל. זה לא מיוחד לנו".
3. מה יחכה לנו כשנצא מהסגר
ישראל נכנסת לסגר השני אמנם מוכנה יותר, עם כוח אדם רב יותר במערך לקטיעת שרשראות ההדבקה, אך הוא לא צפוי לתפקד באופן מלא לפני 11 בנובמבר, כחודש לאחר המועד הרשמי לסיום המגבלות ההדוקות על כלל הארץ.
את המנדט לתחילת פעולת "מפקדת אלון" לקטיעת שרשראות ההדבקה, קיבל הצבא ב-1 בספטמבר. המטרה הראשית הייתה לסייע היא לסייע למערכה החורפית הקשה שבפתח. המפקדה תפעל באופן מלא רק ב-1 בנובמבר. כיום אין מערכת מידע ממוחשבת שמסייעת בקטיעת שרשראות ההדבקה בטווח של 16-8 שעות. לשם כך, אגף התקשוב של צה"ל פועל כדי לייצר מערכת ממוחשבת לאומית בתוך חודשיים, ולהעבירה לאחר מכן למשרד הבריאות. כיום ישנם במפקדה 1,000 חוקרים, ו-1,000 נוספים מגויסים דרך הרשויות המקומיות. אך הגיוס מתבצע באיטיות, ולכן היום התקבלה ההחלטה לגייס למפקדה עוד 500 חוקרים כדי לזרז את פעילותו הסדירה של המערך. כך או כך, היעד שהציב האלוף אורי גורדין הוא קטיעת שרשראות הדבקה של 400-250 אנשים ביום, ולכן עד תחילת נובמבר, התחלואה היומית בישראל צריכה לרדת באופן דרמטי.
הזרוע הנוספת היא מערכת הבריאות הנדרשת להתמודד עם החולים; אם בגל הראשון חשבנו שמלאי מכונות הנשמה ימנעו את התדרדרות בתי החולים, כעת פרוטוקול הטיפול שונה ופחות חולים מתדרדרים לצורך בהנשמה. אך שחיקת הצוותים היא גדולה, ו-800 חולים במצב קשה מעיבים על יכולתה לתפקד.
פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת הקורונה בהדסה, מסביר כי את הסגר הקרוב צריכה המדינה לנצל כדי לערוך "עיבוי רציני לצוות הטיפול הנמרץ וצוותים מטפלים בכלל, וקודם כול במערך הסיעודי. כיום, ישנן 343 מיטות טיפול נמרץ. כל אחת שמוסבת לקורונה באה תיאורטית על חשבון טיפול נמרץ לא בקורונה. הן לסיעודי והן לרפואי יש לבצע הכשרות זריזות וגיוסים. מבחינת שחיקה, יש מיד להקים ביחד עם הר״י ועדה שתדון בתוספות שכר למי שעובד 150 אחוז, ולייצר מערך של תמיכה פסיכולוגית ומשפחתית לנושאים בנטל".
4. האם אנחנו מבינים שנגמרו ההתקהלויות
בחודשים האחרונים חזרו על עצמן תמונות של חתונות פיראטיות בניגוד להנחיות, אירועים של התקהלות צפופה בחללים סגורים ללא מסכות ועם משתתפים רבים. אך לתקופה קצרה, בזכות מגבלות שהוטלו על התקהלויות ביולי, גם השתקפה תמונה אחרת של שיתוף פעולה ציבורי, שאף נתנה אותותיה והצליחה למתן את התחלואה.
"איסור מיידי וחמור של התקהלויות עם דגש מיוחד על מקומות סגורים, הוביל לירידה בקצב האשפוזים. בתוך כשלושה שבועות, שהתלכדו עם תקופת בין המצרים, ישראל עברה מעלייה אקספוננציאלית בקצב משמעותי, לירידה בקצב ההדבקה, ויציבות בתחלואה הקשה", מסביר פרופ' דורון גזית, מצוות האוניברסיטה העברית והדסה, המנטר את התחלואה לאורך החודשים האחרונים. "לו היינו ממשיכים במגמה זו, את ספטמבר היינו מתחילים עם מספר מאות נדבקים ביום בלבד. תשעה באב ועיד אל אדחא, שאירעו בסוף יולי, סימנו שינוי מצב. הפסקת מגמת הירידה התרחשה בשבוע השני של אוגוסט נבעה ככל הנראה מאוסף של התקהלויות, חתונות ומסיבות, שהיו מוקדי הדבקה, והיוו למעשה התחלה של התפרצות שלישית, בזמן שבתי החולים כבר בעומס משמעותי עם מאות חולים קשים באשפוז. סגר הוכח ככלי שכשהוא מבוצע נכון עוצר מיידית את ההדבקה. בתוך שלושה עד חמישה שבועות ניתן להגיע למצב בו המגפה דועכת בקצב משמעותי. שחרור מבוקר של ההגבלות, לאחר מכן, לאורך מספר שבועות, תוך השארת מגבלות על התקהלויות במקומות סגורים, יוכל למנוע התפרצות מיידית נוספת".
5. איך תסתיים שנת הלימודים
זמן קצר לאחר היציאה מהסגר הראשון, החלו להתרחש צברי הדבקה בבתי ספר ברחבי הארץ. בגימנסיה העברית בירושלים נדבקו יותר מ-200 תלמידים ומורים, ואילו בתי ספר רבים הושבתו או שפעילותם שובשה בשל התפשטות הנגיף בכיתות. את השנה החדשה החלו תלמידי ישראל עם זיכרון עבר-קרוב צורב, אך כשהם מסודרים בקפסולות ובמתווה לימודים תואם שגרת קורונה. אך במהרה החלה התחלואה להתפשט שוב. לפי נתוני משרד הבריאות, מאז פתיחת שנת לימודים בחברה החרדית ובחברה הכללית, חלה עלייה גדולה בהדבקה בקרב בני ה-19-14, כשהעלייה הגדולה ביותר מתרחשת באוכלוסייה הכללית, גם בקרב גילאים צעירים יותר. לפי נתונים שהוצגו לקבינט, מאז 1 בספטמבר, יותר מ-39 אלף תלמידים באו במגע עם חולה מאומת, והוכנסו לבידוד.
הממשלה תיאלץ לשקוד על מתווה לימודים שיצליח להפחית את סיכוני התחלואה במערכת החינוך, ולבלום התפשטות נוספת עם היציאה מן הסגר. בכיתות הנמוכות, א-ב, הלימודים מתקיימים ללא קפסולות ובקבוצות גדולות, ומטבע הדברים למערכת קשה להסתגל למציאות החדשה. אך בין הפטיש לסדן - הורים רבים מתייחסים לשנת הלימודים הנוכחית כ"שנה אבודה", שבה שגרת הלימודים משובשת מאוד, והאמצעים הטכנולוגיים לא מהווים עוגן לימודי טוב מספיק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
