רואי החשבון חייבים לשכה סטטוטורית כמו לשכת עורכי הדין

85% מרואי החשבון בישראל סבורים שהגיע הזמן כי הלשכה תהפוך לסטטוטורית, כפי שנהוג בכל המדינות המפותחות • לשכת רואי חשבון חזקה ובעלת סמכות היא תנאי למשק מתקדם ויעיל

בית לשכת רואו חשבון בישראל / צילום: איל יצהר
בית לשכת רואו חשבון בישראל / צילום: איל יצהר

בכל המדינות המפותחות, למעט מדינת ישראל, לשכת רואי החשבון היא סטטוטורית, בעלת מעמד בחוק; כך על פי נתוני ה-IFAC, ההתאחדות הבינלאומית של רואי החשבון. בכל העולם סבורים שלשכת רואי חשבון חזקה ובעלת סמכות היא תנאי למשק מתקדם ויעיל. רק בישראל - יוק. הלשכה לא מעוגנת בחוק, חסרת סמכויות והשפעה והחברות בה וולונטרית. ובכל זאת, טור שפורסם ב"גלובס" בשבוע שעבר תוקף דווקא את היוזמה לתקן מצב לקוי זה.

הצעת החוק להקמת לשכת רואי חשבון סטטוטורית, שהוגשה שבוע שעבר בידי ח"כ קטי שטרית (הליכוד), מקודמת בימים אלו על ידי ועל ידי חבריי. תכלית ההצעה להצעיד את ענף ראיית החשבון למקום הראוי לו ויתרה מכך - למקום שהמשק הישראלי זקוק לו.

בואו נפנה מבט לעולם. רואה חשבון בגרמניה חייב להיות חבר בלשכת רואי החשבון הגרמנית, הסטטוטורית. ללשכת רו"ח הגרמנית סמכויות רגולטוריות נרחבות. המודל הצרפתי דומה לגרמני, אך ללשכה הצרפתית סמכויות גם בתחום קביעת תקני העבודה המחייבים. במודל הבריטי מואצלות כל סמכויות הפיקוח לאיגודים המקצועיים המייצגים את רואי החשבון.

אפילו בארה"ב, מעוז השוק החופשי, בחינות הרישוי וההסמכה לרו"ח הן באחריות האיגוד המקצועי של רואי החשבון.

ישראל חריגה ביחס לכלכלות שאנו שואפים להידמות להן - לשכת רואי החשבון אינה "נספרת" על ידי הרגולטור. מתוך כ-25 אלף רואי חשבון בישראל, רק כ-12 אלף חברים בלשכה, ולכן אין לה כל סמכות או יכולת להחיל את חוקי האתיקה שהיא קובעת על ציבור רואי החשבון. האם זה רצונה של המדינה? האם מצב זה מקדם את המשק? התשובה שלי, ושל רבים מחבריי, היא לא ולא.

לאן הולך הכסף?

מי שמתנגד ללשכת רואי חשבון סטטוטורית מעוניין להשאיר את יחסי הכוחות כפי שהם כיום. הסמכויות שאנו דורשים לתת ללשכה נמצאות כבר 65 שנים בידי גוף אחר - מועצת רואי החשבון. רואי החשבון מחויבים לשלם אגרה שנתית למועצה בכפייה, על אף שמדובר בגוף הנשלט על ידי פקידי משרד המשפטים, עורכי דין ברובם, אשר לרואי החשבון אין בו כמעט פתחון פה. לפני כחודש הגשתי בקשת מידע: מה נעשה עם מיליוני השקלים הנגבים כל שנה מרואי החשבון, וכיצד הם משמשים לקידום הענף. ונעניתי שמדובר בכספים שמתוקצבים לטובת משרד המשפטים.

הסמכות המוענקת למועצה היא גורפת - מבחני הסמכה, רישוי, דין משמעתי ועוד ועוד. והכל, מבלי הבנה מעמיקה של הענף, ומבלי להכיר בתוצאות השליליות של החלטות המועצה על הענף ועל המשק.

אין להתפלא אם כך ש-85% מרואי החשבון בישראל סבורים שהגיע הזמן כי הלשכה תהפוך לסטטוטורית, כך על פי שני סקרים שערכנו: אחד עם מכון מאגר מוחות בראשות פרופ' כ"ץ, והשני עם "פאנל פוליטיקס" בראשות מנחם לזר. זה לא נובע מאינטרסנטיות צרה.

בכל העולם מכירים בכך שמתן סמכויות בידי הגוף המקצועי של רואי החשבון חיוני למשק. גם לחשבים ומנהלי הכספים שבחברות במשק וכמובן רואה החשבון הניצב בתווך בין רשויות המס ובין העוסק הזעיר, או העסק הבינוני, צריך להיות עצמאי, ולפעול ללא מורא מול גובה המס. חולשת רואי החשבון מול רשויות המס בישראל פוגעת בעסקים הקטנים קודם כל, מעצימה את הביורוקרטיה ופוגעת במשק בכלל.

בשבועות הקרובים נמשיך בקידום הצעת החוק ללשכה סטטוטורית, חרף אלו שמבקשים להשאיר אותנו, רואי החשבון, חלשים ומוחלשים. רואי החשבון כבר הביעו דעתם יותר מפעם אחת שהדרך לחיזוק מעמד המקצוע היא הקמת לשכה סטטוטורית. אנו אוספים את תמיכתם של אלפי רואי חשבון ברחבי הארץ, ויחד נקדם את השינוי לטובת הענף, ולטובת המשק כולו. 

הכותב הוא רואה חשבון, חבר מועצת רואי החשבון ויוזם מהלך החקיקה ללשכה סטטוטורית

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988