רגע לפני הסגר השני, מחירי הדירות ממשיכים לעלות

גלי המכירות ביוני ויולי הביאו גם לעליית מחירי הדירות • כשהבנקים דוחפים וכשהציבור לא חושש מהמגפה, לא צפויים שינויים משמעותיים במחירים בעת הקרובה

דירה למכירה  / צילום: שירי דובר, גלובס
דירה למכירה / צילום: שירי דובר, גלובס

נתוני המדד מצביעים על עליית מחירי דירות בחודשים יוני-יולי ב-1% (אמצע יוני עד אמצע יולי). מדובר בעלייה חודשית גבוהה יחסית, שכמותה לא נראתה בשוק מזה ארבע שנים, אך קשה לומר שמדובר בהפתעה. כחצי שנה לאחר התפרצות הקורונה, נראה שניתן להבחין בדפוס מסוים של שוק הנדל"ן בצל המגפה. המוטיבציה הישראלית לרכוש דירות לא נחלשה, וגם לא הפחידה בעלי דירות ויזמים עד כדי כך שיורידו את מחירי הדירות.

ביטוי לכך ניתן היה לראות כבר בחודש מאי, אז אנשים חזרו לרכוש דירות, אחרי עצירה כמעט מוחלט בשוק, כחלק מההלם הכללי של הגל הראשון במרץ ובאפריל. אותה "תחושה לאומית" שהקורונה אינה נוראה כל כך, החזירה את הרוכשים לשוק, ובאה לידי ביטוי בעיקר בחודשיים שלאחר מכן. ביוני נרשמו 10.9 אלף עסקאות - מה שהציב את החודש הזה כאחד הגבוהים בעשור האחרון כולו. ביולי גם נרשמו מכירות גבוהות.

ריבוי-עסקאות-במחיר-למשתכן-
 ריבוי-עסקאות-במחיר-למשתכן-

גם לבנקים למשכנתאות הייתה תרומה למצב, כשהציבו רשת ביטחון ללווים, בצורה של דחיית משכנתאות. עד כמה המצב אינו מרתיע את המשק, ניתן ללמוד מחלקם של הצעירים בחגיגת הקניות. מדובר במגזר שנחשב ל"כוח קנייה" חלש בהשוואה למשפרי דיור, ואולם חלקם ביולי עמד על 56% מכלל המשק. בחודשים יוני ויולי הם אף המשיכו לרכוש דירות מחיר למשתכן בקצב גבוה (3,500 דירות), מה שמלמד אולי על חשש מסופה של התוכנית ואי בהירות לגבי ההמשך, אך גם שהצעירים לא חוששים לרכוש דירות בזמן הקורונה.

מדד מחירי הדירות החדשות מצדיק - לפחות מבחינת מחירי הדירות הנרכשות - את ההתנהלות הזו. המדד ירד בחודש הנמדד ב-1.3%, ממש בהפוך למדד הראשי. הסיבה לירידה: 44% מהדירות החדשות שנרכשו בחודש הזה היו דירות במחיר למשתכן. "יצוין כי לשיעור העסקאות בתמיכה ממשלתית יש מתאם שלילי עם מדד מחירי דירות חדשות", נכתב בסקירת הלמ"ס, ובמילים אחרות ככל שאחוז הדירות במחיר למשתכן שנרכשו גבוה יותר - מדד מחירי הדירות החדשות מוסיף לרדת.

ירושלים מובילה את עליית המחירים

האזור שהוביל את עליית המחירים בתקופה הנסקרת הוא מחוז ירושלים שבו המחירים עלו ב-2.2%. האם השוק הירושלמי באמת עלה בחדות? למרות המספר הגבוה חייבים לסייג ולציין שמדובר במחוז ה"קופצני" ביותר בארץ, שמאופיין בתנודתיות גבוהה. במהלך השנה האחרונה המחירים בו "קפצו" ואז נרשמה ירידה של ארבעה אחוזים, כך שעד לעלייה כעת, המחיר למעשה היה דומה לזה של יולי 2019.

במחוז חיפה מחירי הדירות רשמו עלייה של כמעט 2%, מה שהציל את המחוז מירידת מחירים שנתית. עליית המחיר השנתית במחוז זה הגיעה ל-0.4% בלבד. לעומת זאת במחוז תל אביב המדד עלה ב-1.3%, ובסך הכל בשנה האחרונה המחוז הזה עלה ב-4.2% - הרמה הגבוהה ביותר מבין המחוזות. אחריו מגיע מחוז המרכז, שרשם עלייה שנתית של 2.9% במחירים, על אף שביולי הוא לא רשם שינוי.

בתקופת החגים קונים פחות דירות

כעת אנו עומדים לפתחו של הסגר השני. האם תמונת הסגר הראשון תחזור על עצמה? נראה, שהסגר הקרב פוגש אותנו במצב רוח שונה. הבהלה שאפפה את הסגר הראשון פגה אצל רבים, לרבות בעלי דירות שכבר אינם בפאניקה, ויודעים שאין צורך להציע את הדירה שלהם למכירה בכל מחיר. תקופת חגי תשרי היא גם תקופה שבאופן מסורתי נערכות בה פחות עסקאות, כך שהסגר לא יתפוס רוכשים או מוכרים בהפתעה, כמו הסגר הראשון.

לפיכך, אם הסגר הראשון של מרץ-אפריל הביא לירידה כוללת של כאחוז במדד מחירי הדירות, ניתן להעריך, כי הסגר השני יפעל בצורה מתונה אף יותר.