האם אולטרסאונד יהיה הדור הבא של טיפול בסרטן

בועה קטנה, מאוד קטנה, מטיילת לה במחזור הדם. היא מחפשת ומוצאת גידול סרטני ונצמדת אל תא סרטני אחד. לפתע בא גל גדול. הוא מרעיד ומרטיט את הבועה, עד שהיא מתפוצצת. בפיצוץ הזה, היא פוערת חור בדופן התא הסרטני, ויש סיכוי טוב שהוא לא ישרוד את זה. זהו העיקרון החדש לגמרי בטיפול בסרטן שפיתחה ד"ר טלי אילוביץ', תחילה במסגרת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, במעבדה של פרופ' קתרין פררה, וכעת באוניברסיטת תל אביב.

דמיון לאופטיקה

"אני מהנדסת חשמל בכל התארים שלי", מפתיעה אילוביץ'. "המחקר שלי בדוקטורט היה בתחום האופטיקה, בתחום המיקרוסקופיה וספציפית בתחום הסופר-רזולוציה, כלומר, הגעה לרזולוציות מאוד מאוד חדות, קטנות מרף העקיפה של האור. את הדמיית האולטרסאונד לא הכרתי אז כל כך, רק מההריונות שלי, אבל יום אחד קראתי מאמר שדיבר על כך שניתן להגיע לסופר-רזולוציה באולטרסאונד, על ידי שימוש במיקרו-בועות מלאות בגז, וכך לראות פרטים מאוד קטנים בהדמיה. ראיתי דמיון בין מה שעשיתי באופטיקה לבית התחום המתפתח הזה של הסופר-רזולוציה באולטרסאונד, וחיפשתי בכוונה מעבדה לפוסט-דוקטורט שעוסקים בה בתחום הזה.

"הגעתי עם כמה רעיונות משלי, ובמעבדה נחשפתי לאולטרסאונד שמשמש לא רק להדמיה, אלא גם לטיפול. 

כמו של חברת אינסייטק, שממקדת קרני אולטרסאונד מכיוונים שונים במקום אחד כדי לצרוב את הרקמה?
"כן, הרעיון הוא דומה: להשתמש באולטרסאונד לא רק כדי לראות, אלא לנצל את האנרגיה שלו כדי לעשות שינוי בגוף".

המיקרו-בועות שבהן משתמשת אילוביץ' הן קטנות יותר מעובי חוט השערה, כך שאפשר להזריק אותן לתוך מחזור הדם. אחרי כמה דקות הן יתפרקו ויתכלו, אבל בדקות הללו אפשר לנצל אותן כדי לפוצץ אותן וליצור נזק לתאים שלידן.

"זה חומר אידיאלי כי הוא לא רדיואקטיבי ולא נשאר בגוף. אנחנו מחברים לכל בועה כזו נוגדן שכבר מוכר בעולם התרופות, שיודע להיצמד מצד אחד לבועה ומצד שני לתא הסרטני. כך אנחנו מוודאים שהבועות צמודות רק לתאים סרטניים ברגע הפיצוץ".

שיטת המכה הכפולה

חלק מהתאים שורדים את הפיצוץ ומתקנים את החור, ויש חשש שהם יחזרו כסרטן אלים יותר. אז מה עושים? אילוביץ' וצוותה פיתחו טכנולוגיה של "מכה כפולה". במקום להזריק רק בועות, הם מזריקים תמיסה המשלבת את הבועות עם חומר שיכול להיכנס לתא ברגע שנוצר בו חור, ולעורר בו מנגנון שמפריש חומרים שמושכים למקום את מערכת החיסון. היא כבר עושה את העבודה ומסלקת את התאים הנוספים.

"התהליך הזה מגביר את פעילות מערכת החיסון נגד כל התאים בגוף שהם מאותו סוג", אומרת אילוביץ'. "בניסוי שערכנו ראינו שכשאנחנו עושים פעולה כזו בגידול אחד, מערכת החיסון תוקפת גם גידול שני, שאליו לא הזרקנו את הבועות. אנחנו מקווים שבשימוש בטכנולוגיה בבני אדם, נוכל לגרום למערכת החיסון לתקוף באופן הזה גם גרורות".

כרגע, הניסוי נערך בעכברים בלבד, ולדברי אילוביץ' ש עדיין עבודה שצריך לעשות כדי שהחומר יתאים לניסויים בבני אדם. בינתיים הוא נבדק בסרטן השד של עכברים, ובתקופה הקרובה ייבדק בסוגי סרטן אחרים. המחקר התפרסם בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences.

הפיצוץ של הבועות כואב?
"אנחנו לא רואים שום סימן אצל העכבר שהטיפול הוא כואב. אנחנו גם לא רואים תופעות לוואי של נזק לתאים שנמצאים ליד התאים שמתו מהפיצוץ".

מלבד טיפול בסרטן, אילוביץ' אומרת שהשיטה שפיתחה יכולה לשמש גם לפתיחת מחסום הדם-מוח, שנועד להגן על המוח אך מפריע לתרופות לחדור אליו. ניפוח של הבועות, ללא פיצוץ שלהן, יכול לפתוח את המחסום באופן זמני ולהעביר תרופות מוכרות וחדשות בצורה טובה יותר ליעדן. 

ד"ר טל אילוביץ'
בת 31, נשואה +3 ● חברת סגל בכיר במחלקה להנדסה ביורפואית באוניברסיטת תל אביב וראש מעבדת המחקר באולטרסאונד ●  המחקר הבא שלי: פתיחה לא פולשנית של מחסום הדם-מוח באמצעות אולטרסאונד ומיקרו-בועות, בין השאר לצורך טיפול בסרטן המוח

מחקר בולט בתחום מחו"ל:
"מאמר על ניסוי קליני שבו ביצעו פתיחת מחסום דם-מוח עם אולטרסאונד ובועות בחולי אלצהיימר. המעבר של הטכנולוגיה לניסויים קליניים היא מבורכת ומבשרת על הבאות"