לפני 40 שנה שני חברים הקימו בית השקעות ברוטשילד. היום הוא הלהיט הגדול בשוק הגמל

שמואל לב ואהוד שילוני הקימו את אנליסט בשנות ה־80 וגם היום, שני בעלי השליטה שמתקרבים לגיל 80 מגיעים בכל יום למשרד בתל אביב, ו"נצמדים למסכי המסחר", לפי מקורבים • עם חיבה לרכישות גדולות בזמן ירידות בשווקים, שבעבר עלתה להם בנטישה המונית של משקיעים, הם מובילים בשנים האחרונות את טבלת התשואות ומציגים 10% בשנה בממוצע • כך הפך בית ההשקעות הוותיק למגייס הלקוחות הכי גדול בשוק הגמל

שמואל לב, מבעלי השליטה, איציק שנידובסקי, המנכ''ל, אהוד שילוני, מבעלי השליטה / צילום: אנליסט יח''צ
שמואל לב, מבעלי השליטה, איציק שנידובסקי, המנכ''ל, אהוד שילוני, מבעלי השליטה / צילום: אנליסט יח''צ

נדמה שהאמירה "צוחק מי שצוחק אחרון" נוצרה במיוחד עבור אנליסט. בית ההשקעות הוותיק, שהוקם לפני 40 שנה, חווה בימים אלה פריחה חסרת תקדים בעסקיו ומגייס עשרות אלפי לקוחות חדשים בכל חודש לקופות הגמל שבניהולו.

בארבע השנים האחרונות, היקף הכספים המנוהלים בבית ההשקעות זינק ביותר מפי 4, לכמעט 100 מיליארד שקל. הפופולריות העצומה לה זוכה בית ההשקעות בקרב חוסכי הגמל היא פרי התשואות הגבוהות שעוקפות את המתחרים, במסלולים הכלליים והמנייתיים, כמעט בכל טווח, מהשנה האחרונה ועד 20 שנים לאחור.

הזינוק בנכסים התגלגל דרך דמי הניהול גם להכנסות החברה, ואלה זינקו ברבעון השני של 2025 ב־53% לסכום של 118 מיליון שקל. הרווח הנקי הרבעוני קפץ ביותר מפי חמישה לסכום של 32.6 מיליון שקל.

המשקיעים בבורסה לא נותרו אדישים ומניית אנליסט השלימה זינוק של 756% ב־5 השנים האחרונות לשווי של 1.55 מיליארד שקל. כך, צמד בעלי השליטה, אהוד שילוני ושמואל לב, מחזיקים במניות בשווי של 450 מיליון שקל כל אחד (29% מהמניות לאחד). יחד עם דיבידנדים ושכר שמשכו השניים לאורך השנים, הם שווים על הנייר כ־650 מיליון שקל כל אחד.

זה לא תמיד היה כך. באמצע העשור הקודם ניהל אנליסט כ־10 מיליארד שקל, וראה כיצד מתחריו עוקפים אותו בזה אחר זה כפועל יוצא של מגמת מיזוגים ורכישות בענף ניהול ההשקעות ותשואות לא מלהיבות. המוניטין של אנליסט נפגע והלקוחות נטשו למתחרים, ובפרט לכוכבי התקופה אלטשולר שחם וילין לפידות.

באותן שנים נדרשו בעלי השליטה באנליסט, אנשי ההשקעות שמואל לב ואהוד שילוני, לצד המנכ"ל איציק שנידובסקי, שהגיע ממיטב לפני 16 שנים, להסביר את הפיגור מול המתחרים. הם טענו שלכל גוף יש תקופות טובות יותר ופחות, הצביעו תדיר על בעיית השיווק באנליסט והדגישו שבסופו של דבר התשואות יתאוששו ויביאו את הכסף הגדול. והם צדקו. בשנים האחרונות כאמור אנליסט מגייסים הון מהצטרפות לקוחות, והם הגוף שגייס הכי הרבה כספי לקוחות בגמל מתחילת השנה עם יותר מ־9.5 מיליארד שקל.

"אנשי השקעות, אבל לא יודעים למנף הצלחה"

גורם בכיר בענף מתאר את לב ושילוני בתור, "אנשי השקעות, זה מה שמעניין אותם, הם ממוקדים בזה ויושבים על המסכים כל היום. זה ה־DNA שהם הטמיעו באנליסט. הם לא משתתפים בפאנלים, בכנסים או באירועי מינגלינג וממעטים מאוד בראיונות לתקשורת, הם ההיפך הגמור מאנשים כמו גילעד אלטשולר, יוסי לוי, יאיר לפידות או צבי סטפק". אבל יש בכך גם חיסרון: "גופים מתחרים טובים יותר בפיתוח עסקי, שיווק ופרסום".

שילוני ולב (בני 80 ו־77 בהתאמה), שניהם בוגרי הנדסת תעשייה וניהול בטכניון, הכירו במהלך עבודה בחברה בת של בנק לאומי. עד היום שניהם דמויות מפתח במערך ההשקעות של אנליסט ובאים כל יום לאותו משרד בשדרות רוטשילד בת"א, מאז שנת 2000.

"הם גדלו רק בצורה אורגנית, בלי מיזוגים ורכישות (למעט קופת גמל קטנה שרכשו ב־2005. נ"א), וזה בניגוד בולט כמעט לכל הענף", מדגיש הגורם. "זה קרה כשבמקביל שני בתי ההשקעות הכי הגדולים בישראל, פריזמה ופסגות, התפרקו וכל הענף עבר שינויים טקטוניים, כמו מיזוג מיטב ודש או רכישת פסגות בידי אלטשולר שחם".

מתחרה בכיר מפרגן להצלחה של אנליסט: "הם עשו תשואות מדהימות ואי אפשר לקחת זאת מהם", אך מוסיף ש"תפעולית הם ברמה נמוכה יחסית, לא יודעים למנף את ההצלחה. עם התשואות שלהם, אנליסט היו צריכים להעביר מהמתחרים הרבה יותר כסף".

בחברה הועסקו בסוף השנה שעברה 268 עובדים, כפול מב־2020, וזאת כדי לנסות לתמוך בקצב גיוס הלקוחות המהיר, אלא שבכל זאת השירות שלהם מדורג נמוך במדד השירות של רשות שוק ההון.

הרוויחו מהנטישה של אלטשולר שחם

מעבר לתשואות החזקות, והגידול במודעות הציבור להשקעות וחיסכון, את הצלחתו חייב אנליסט גם לאירוניה. אם לפני עשור הלקוחות ברחו ממנו לאלטשולר שחם, היום המגמה הפוכה.

הימור כושל של אלטשולר על שוק המניות הסיני, ולאחר מכן שורה של החלטות השקעה שלא השתלמו בינתיים הובילו את בית ההשקעות לתחתית טבלת התשואות. כך, מאז סוף 2021 יצאו מאלטשולר כספי גמל בהיקף של כ־110 מיליארד שקל - יותר מחצי מהכסף שניהל בשיא. בתזמון מושלם, אנליסט בדיוק טיפס לצמרת טבלת התשואות וקלט את הלקוחות לשעבר של אלטשולר. בשנה וחצי האחרונות, הוא הפך למעביר הגדול מהמתחרים בשוק הגמל, ובסך הכל קלט מהם סכום עצום של יותר מ־33 מיליארד שקל בארבע השנים האחרונות.

הגיוסים החריגים והתשואות הגבוהות הביאו לזינוק חריג בהיקף הנכסים המנוהלים של אנליסט, כאמור, פי 4 ב־4 שנים לכמעט 100 מיליארד שקל, 71 מיליארד מתוכם רק בשוק הגמל. כשבוחנים את התשואה ב־10 השנים האחרונות על פי נתוני אתר גמל נט, אנליסט נמצא במקום הראשון במסלולים הכלליים בקרנות ההשתלמות עם 90%, בהשוואה לממוצע בתעשייה של 76%. ב־20 שנה סיפק תשואה של 302%, בהשוואה לממוצע של 252%. התשואה השנתית הממוצעת של אנליסט ב־5 השנים האחרונות היא 10.4%, לעומת 9% בממוצע בתעשייה.

השיטה: הרבה מניות וקניות בירידות

כל גוף השקעות שאי פעם נשאל על כך עונה תמיד שהסיבה לתשואות גבוהות היא אנליזה שונה ומעמיקה, ומנהלי השקעות שהם "תותחים". זה מן הסתם נכון גם אצל שמואל לב ואהוד שילוני, אבל זה לא מספר את כל התמונה.

סוד התשואות הטובות של אנליסט נעוץ במספר דברים נוספים, ואחד מהם הוא העדפה ברורה למניות והתנזרות כמעט מוחלטת מהשקעה בתחום הלא סחיר (ראו מסגרת). ברוב השנים החשיפה המנייתית הכוללת של נכסי הגמל של אנליסט גדולה ביחס למתחרים בפער של 2%־4%, לפי נתוני גמל נט. במסלול המניות הפער בולט במיוחד, כאשר לאורך השנים אחוז המניות במסלול אצל אנליסט נע בטווח צר מאוד של 95%־98%. ואילו אצל גופים אחרים ניתן למצוא תנודתיות של 80%־100%. דוגמה לאמונה במניות ניתן למצוא בראיון שנתן שמואל לב לגלובס לפני שש שנים. "הבן שלי קיבל מתנה לבר מצווה שלו 6,000 שקל. זה היה בשנת 1990 וכשהוא שאל, ייעצתי לו להשקיע את הכסף במניות של חברת הנדל"ן גב ים. היום (ב־2019, נ"א) המתנה הזאת שווה כ־149 אלף שקל ובדרך הוא קיבל הרבה מאוד דיבידנדים, תשואה של 2%־4% לשנה. זו דוגמה טובה לכל הענף הזה על פני כ־30 שנה".

למנהלים יש עצבים של ברזל, ללקוחות פחות

קרן הנאמנות "אנליסט גמישה", שאותה מנהל לב קרוב ל־40 שנה, היא אירוע חריג בפני עצמו שגורם בשוק מגדיר כ"יצור מהמוזיאון". ב־2006 אמר לב לגלובס שהוא מאמין שישיג בקרן תשואה שנתית ריאלית של 9%־18%. "מה שבטוח, בעוד 19 שנה נקיים עוד מפגש ונבדוק".

לא בטוח שלב עצמו זוכר את הציטוט הזה, אבל חזרנו לבדוק האם הציטוט עומד במבחן הזמן ונראה שלב קיים את הבטחתו. בעשר השנים האחרונות הקרן הניבה תשואה ריאלית שנתית מרשימה בהחלט של 9.8% (יותר מ־13% נומינלי), כמעט אחוז וחצי יותר מהקרן החציונית בתעשייה. התשואה המצטברת של הקרן הגמישה, אגב, הסתכמה בעשור האחרון ב־199%, לעומת 175% בממוצע בתעשייה.

מאז היווסדה ב־1987, הקרן ייצרה תשואה ריאלית (בניכוי אינפלציה) של פי 18 על הכסף. (תשואה ריאלית של 7.8%). עם זאת, דמי הניהול בה יקרים למדי ועומדים על 1.9%.

אבל לא רק המשיכה למניות מביאה לתשואות הגבוהות, אלא גם מה שנראה כמו עצבים של ברזל בזמן ירידות. לאורך השנים היו לקרן שנים גרועות מאוד שהגיעו עד לירידות של 60%, אבל גם שנים מצוינות של תשואות של 108%. אנליסט ידועים כגוף שקונה בגדול בזמן ירידות, וכך קרה לדוגמה בשנת 2023. כשהרפורמה המשפטית הסעירה את המדינה ופרוץ המלחמה הפיל את הבורסה, באנליסט קנו מניות ישראליות בסיטונאות. היום, כשתל אביב היא אחת הבורסות המצטיינות בעולם, אפשר לראות שההחלטה הזו השתלמה.

הבעיה היא שההימורים הללו מביאים גם שנים קשות בטבלת התשואות. במשבר הסאב־פריים ב־2008 התרסקה קרן הדגל של שמואל לב, אנליסט גמישה, ב־60%, הרבה יותר מהשוק עצמו. שילוני ניסה להסביר בראיון ההוא לגלובס: "בשוק המניות, הקרן הכי טובה ביקום יורדת פעם בכמה שנים ב־40%־50%".

אבל למשקיעים אין את העמידות של לב ושילוני לירידות. באותו הראיון הם סיפרו: "נכנסנו ערוכים לא טוב למה שהתרחש בפועל. לא הייתה לנו ברירה אלא להמשיך באותה שיטה. ידענו מה עומד מאחורי הנייר, ומה צפוי למשקיע שמחזיק בו לאורך זמן... לא עברנו את המשבר בלי צלקות. עזבו הרבה לקוחות בנקודת זמן מאוד רעה מבחינתם... עשינו כנסי משקיעים מאוקטובר 2008 ועד פברואר 2009. הסברתי לאנשים בצורה כמותית, עם גרפים ודוגמאות של חברות, אבל ההסבר הרציונלי פשוט לא עבד על המשקיעים".

האם החברה תעמוד למכירה?

בניגוד לבתי השקעות אחרים כמו מיטב ואלטשולר שחם, ללב ושילוני אין דור המשך והשאלה היא האם החברה עומדת למכירה. גורמים שמכירים את השניים מעידים כי "כל חצי שנה הם מקבלים טלפון מעיתונאי שאומר שהוא שמע שמוכרים את החברה. בינתיים, הכל מסביב נמכר חוץ מהם".

ניתן להניח כמובן שאנליסט מעניין את חברות הביטוח הגדולות למשל, אלא שהיקף נכסי הגמל שלו כבר גדול מזה של חברות הביטוח מגדל, כלל או מנורה. על השאלה עד מתי הם ימשיכו בחברה התשובה של השניים לא משתנתה כבר 15 שנה: "אנחנו רוצים להמשיך לתמיד, אבל זה לא תמיד עובד. וורן באפט אמר פעם שהוא יפרוש עשר שנים אחרי שהוא ימות. בביזנס שלנו, כל זמן שהראש עובד, ואם אין לך מטרה למכור - זה יכול להימשך".

המפסיד הגדול: המייסד שמכר בנזיד עדשים

ויש גם מפסיד אחד בולט בסיפור של אנליסט: קובי שמר, הצלע השלישית לייסוד החברה. בשנת 2002 מכר שמר את החזקותיו בבית ההשקעות (23%) לשני שותפיו תמורת 17 מיליון שקל בלבד, ובדיסקאונט גדול על מחיר המניה באותם ימים.

מאז השלים שמר אקזיט של עשרות מיליוני שקלים ברשת ארקפה שייסד עם אשתו, הקים את חברת המדדים אלפא ביתא ב־2010 שאף היה לה שת"פ עם אנליסט לזמן קצר וכיום מנהלת שתי קרנות גידור בשם RPS. בנוסף הוא שותף בקרנות "סמארט בטא" של אלטשולר שחם. בעבר טען כי אין לו חרטות על עזיבת אנליסט.