הקוטב הצפוני מתכווץ: כך זה נראה בתמונות

משטח הקרח בקוטב הצפוני נמצא באחד ההיקפים הנמוכים ביותר שנמדדו אי פעם, כשהמצב רק מחמיר משנה לשנה • המשמעות: המרקם הביולוגי של הקוטב עתיד להשתנות, ההתחממות הגלובלית תואץ, גובה פני הים יעלה עוד וחיות רבות יהיו בסכנת הכחדה

כלב ים, ממין פוסה טבעתית, על קרחונים בים באוקיינוס הארקטי. הקרח נמס במהירות מסוכנת / צילום: Daniella Zalcman, גרינפיס
כלב ים, ממין פוסה טבעתית, על קרחונים בים באוקיינוס הארקטי. הקרח נמס במהירות מסוכנת / צילום: Daniella Zalcman, גרינפיס

נזקי משבר האקלים נותנים את אותותיהם בקוטב הצפוני. לפי נתונים חדשים של מרכז נתוני הקרח והשלג הנורווגי, משטח הקרח בקוטב הצפוני הגיעה לנקודת המינימום לשנת 2020 ב-15 בספטמבר ועמד על שטח של 3.74 מיליון קמ"ר. נקודת המינימום שנמדדה השנה היא השנייה הנמוכה ביותר שנמדדה אי פעם, דבר המחזק את מגמת הירידה לטווח הארוך בהיקף הקרח הארקטי. 

זריחה באוקיינוס הארקטי ליד גרינלנד / צילום: Daniella Zalcman, גרינפיס
 זריחה באוקיינוס הארקטי ליד גרינלנד / צילום: Daniella Zalcman, גרינפיס

בכל שנה, הקוטב עובר תקופה מחזורית שבה בקיץ הוא קטן (מינימום) ובחורף הוא גדל (מקסימום). אולם ב-30 השנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה שבה בנקודת המקסימום בכל שנה נהית קטנה משנה לשנה, וכך גם לגבי נקודת המינימום. המשמעות היא שכל המרקם הביולוגי של הקוטב עתיד להשתנות. גובה פני הים עולה ומסכן את בני האדם, בעלי החיים באזור, כמו דובי קוטב למשל, צריכים את הקרח כדי לצוד. עם צמצומו בשנים האחרונות, הם פשוט גוועים ברעב.

טביעות רגל של דובי קוטב על קרחונים באוקיינוס הארקטי. צמצום שטח הקרח מציב את דובי הקוטב בסכנה קיומית / צילום: Daniella Zalcman, גרינפיס
 טביעות רגל של דובי קוטב על קרחונים באוקיינוס הארקטי. צמצום שטח הקרח מציב את דובי הקוטב בסכנה קיומית / צילום: Daniella Zalcman, גרינפיס

14 היקפים הנמוכים ביותר של קרח באזור המדידות, התרחשו כולם ב-14 השנים האחרונות. לאורך העשורים האחרונים, משטח הקרח בים הארקטי נסוג באופן מתמיד וכבר איבד כשני שליש מנפחו.

שחפים נוחתים על קרחון באוקיינוס הארקטי / צילום: Daniella Zalcman, גרינפיס
 שחפים נוחתים על קרחון באוקיינוס הארקטי / צילום: Daniella Zalcman, גרינפיס

לאוקיינוס הארקטי חשיבות מכרעת ליציבות האקלימית

קטבים מתחממים בקצב מהיר פי 2 משאר העולם, כאשר כמות הקרח באזור הארקטי מצויה בירידה קבועה. אוקיינוסים בריאים מונעים פליטות של גזי חממה על ידי ספיגת הפחמן במקום האטמוספירה, ובכך מסייעים להפחתת הנזקים של משבר האקלים. על ידי הגנה על לפחות 30% מהאוקיינוסים באמצעות רשת של שמורות טבע, המערכות האקולוגיות הימיות יכולות לפתח עמידות שתסייע להן להתמודד עם הקצב המהיר של שינויי האקלים. מדענים הצביעו על האוקיינוס הארקטי כאזור בעל עדיפות עליונה להגנה ושימור לאור היותו בעל חשיבות מכרעת ליציבות אקלימית.

האוקיינוס הארקטי נשקף מהספינה של גרינפיס / צילום: Daniella Zalcman, גרינפיס
 האוקיינוס הארקטי נשקף מהספינה של גרינפיס / צילום: Daniella Zalcman, גרינפיס

ספינת גרינפיס שוהה כעת באוקיינוס הארקטי, מתעדת את תהליך נסיגת משטחי הקרח וחוקרת את מערכות החיים הימיות באזור. "היעלמותו המהירה של קרח הים הנה אינדיקטור פוקח עיניים למהירות שבה כדור הארץ שלנו מידרדר. שעה שהקרח נמס, האוקיינוס סופג יותר ויותר חום, מה שהופך את כולנו לחשופים יותר ויותר להשלכות ההרסניות של התמוטטות האקלים", אומרת לורה מילר, מנהלת המאבק להקמת שמורות טבע ימיות מגרינפיס סקנדינביה, אשר נמצאת כעת על סיפונה של ספינת גרינפיס בים הארקטי.

סניפה של גרינפיס באוקיינוס הארקטי. הספינה מתעדת את תהליך נסיגת משטחי הקרח  / צילום: Daniella Zalcman, גרינפיס
 סניפה של גרינפיס באוקיינוס הארקטי. הספינה מתעדת את תהליך נסיגת משטחי הקרח / צילום: Daniella Zalcman, גרינפיס

מחקר חדש שפורסם לאחרונה במגזין המדעי Nature Climate Change, הזהיר: האנושות מעריכה בחסר את קצב התמוססות הקרחונים באוקיינוס הארקטי ובקוטב הצפוני. "העלייה הפתאומית בטמפרטורה שחווים כעת באוקיאנוס הארקטי נצפתה רק בתום עידן הקרח האחרון. במהלך אותה תקופה, ניתוחי ליבות קרח העלו כי הטמפרטורות של שכבות הקרח בגרינלנד עלו מספר פעמים, ובסך הכל בין 10 ל-12 מעלות, לאורך תקופה של 40 עד 100 שנה", הסביר יינס הסברברג כריסטנסן, פרופסור במכון Niels Bohr של אוניברסיטת קופנהגן (NBI) ואחד משותפי המחקר.

דבי הקוטב יהיו קרובים להכחדה עד סוף המאה

התמוססות הקרחונים המואצת היא תולדה של משבר האקלים, אך היא גם דוחפת את המשבר קדימה כאשר גזי חממה שהיו אצורים בקרח, נפלטים החוצה. בנוסף, המשבר בו שרוי הקוטב מאיים על החיות לו הוא משמש בית; בחודש שעבר הזהירו מדענים כי אם לא יינקטו צעדים להאטת משבר האקלים, עד סוף המאה הנוכחית יהיו דובי הקוטב קרובים להכחדה. זאת, בשל התמעטות הקרח הימי בקוטב הצפוני, שתביא לצמצום משמעותי בשטחי המחיה שלהם. דובי הקוטב יידחקו ביבשה, שם אין די מזון עבורם, וכך הם עלולים לגווע לאיטם.

דובי קוטב באוקיינוקס הארקטי בספטמבר 2012. בשמונה השנים האחרונות הקרח נמס אף יותר / צילום: Daniel Beltr?, גרינפיס
 דובי קוטב באוקיינוקס הארקטי בספטמבר 2012. בשמונה השנים האחרונות הקרח נמס אף יותר / צילום: Daniel Beltr?, גרינפיס
דובי קוטב באוקיינוקס הארקטי בספטמבר 2012. בשמונה השנים האחרונות הקרח נמס אף יותר / צילום: Daniel Beltr?, גרינפיס
 דובי קוטב באוקיינוקס הארקטי בספטמבר 2012. בשמונה השנים האחרונות הקרח נמס אף יותר / צילום: Daniel Beltr?, גרינפיס

בקרוב צפויה להיפתח ועידת האו"ם בנושא המגוון הביולוגי, בה הגנה על האוקיינוסים צפוי להיות נושא מרכזי. כיפת הקרח הארקטית היא אוקיינוס קפוא הזקוק להגנה מיידית, ובגרינפיס מדגישים כי על מנהיגי העולם בוועידה להבין את תפקידם החשוב של האוקיינוסים במלחמה נגד משבר האקלים. אוקיינוסים בריאים נחוצים עבור עמים ואוכלוסיות שלמות ברחבי העולם, הנדחקים דרך קבע לשולי סדר העדיפויות העולמי, תוך שהם מושפעים באופן ישיר מהרס האוקיינוסים ושאר שינויי אקלים. "עלינו ללחוץ באופן מיידי על כפתור ההפעלה מחדש באשר לאופנים בהם אנו מתייחסים לזה ולכדור הארץ, על ידי הגנה על לפחות 30% מהאוקיינוסים שלנו עד 2030 על מנת לסייע לעצמנו להתמודד עם התמוטטות אקלימית", אומרים בגרינפיס.

צרו איתנו קשר *5988