שנה לאחר הסבב הקודם: פאפאיה גלובל מגייסת 40 מיליון דולר נוספים

עם גידול צפוי של פי שלושה בהכנסות למרות הקורונה, פאפאיה גלובל גייסה סבב בהובלת סקייל ונצ'רס • "הנחת המוצא שלנו הייתה שצוותים יעבדו מרחוק, ועכשיו השוק הגיע להבנה הזאת", אמרה המנכ"לית עינת גז

עינת גז, עופר הרמן, ראובן דרונג, מייסדי Papaya Global / צילום: איל יצהר, גלובס
עינת גז, עופר הרמן, ראובן דרונג, מייסדי Papaya Global / צילום: איל יצהר, גלובס

פחות משנה לאחר סבב הגיוס הקודם, הודיעה חברת פאפאיה גלובל על גיוס הון של 40 מיליון דולר. החברה, שפיתחה מערכת ענן לניהול שכר גלובלי עבור חברות שמעסיקות עובדים במספר מיקומים ברחבי העולם, גייסה מאז שהוקמה ב-2016 סכום של 95 מיליון דולר. "גיוס הכסף נועד לצורך אסטרטגיה עתידית, והיינו יכולים לבחור את המשקיעים הטובים בעולם", אומרת המנכ"לית עינת גז בשיחה עם "גלובס". גז הקימה את החברה יחד ראובן דרונג ועופר הרמן.

"אני אומרת למשקיעים שלי - אתם בחיים לא תלמדו אותי על פיירול (ניהול שכר), אבל יש לי עוד הרבה מה ללמוד על איך לוקחים חברה להיות גדולה ולהנפקה", הוסיפה גז. "בנוסף, להיות חכם בדיעבד זה תמיד הרבה יותר קל, אבל אנחנו לא רוצים להגיד שעוד שנה כל השוק יהיה במיתון, אף אחד לא ידבר על גיוסים ונגיד לעצמנו שחבל שלא גייסנו. במצב כזה חברה יכולה להיות בסחרור ולעבור ממצב של צמיחה להישרדות. אם ניתן להימנע מתקופה רעה, אז למה לא?". את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן סקייל ונצ'רס והשתתפו בו גם זרוע ההשקעות של Workday, חברת ענק בתחום משאבי האנוש, וכן כלל טק והמשקיעים הקיימים, הקרנות אינסייט, בסמר, גרופ11, דינמיק לופ ו-New Era.

גז סיפרה כי בתחילת משבר הקורונה הורידה החברה תחזיות. "בתחילת השנה הכרזנו שההכנסות שלנו יגדלו פי שלושה, הורדנו לגידול של פי 1.5 והחזרנו לתחזית המקורית. נסיים את השנה עם הכנסות של יותר מ-20 מיליון דולר. אחד הדברים המדהימים שקרו זה שהצלחנו למכור מרחוק, מה שפעם היה נראה בלתי אפשרי. הפתיע אותי שזה עבד", היא אומרת. מספר העובדים של החברה גדל מ-100-110 עובדים לכ-150 כיום - 10 עובדים חדשים גויסו באוסטין, על בסיס סטארט-אפ שנסגר; ושאר העובדים הגיעו מרכישת חברת מנטש, שפיתחה פלטפורמה לניהול העובדים בארגון, ונתקלה בקשיים.

"הדעה שלנו על איך דברים צריכים להתנהל לא השתנתה בשלוש-ארבע השנים האחרונות, אבל בעקבות הקורונה, השוק גם הגיע להבנה הזאת. הנחת המוצא שלנו הייתה שצוותים יעבדו יותר מרחוק, עוד לפני הקורונה, מכיוון שהטאלנט נגמר ויש הבנה שלוקליזציה היא אחד הדברים החשובים בהצלחת חברה. סין זאת דוגמה טובה כי כל מי שניסה למכור בסין באמצעות אנשי מכירות אמריקאיים נבעט החוצה. נושא הפיירול לא מקבל את תשומת הלב כפי שנותנים למשל למערכות IT שנופלות או ליכולת של ארגון להיות מוגן מפני מתקפות סייבר.

"אם אומרים לך מחר שעובדים של חברת ענק בטריטוריה מסוימת לא קיבלו שכר - הנזק הוא גדול פי כמה וכמה - זה משפיע על עובדים ברמה האישית, זה נזק למותג ויש אחריות חוקית מאוד משמעותית, וזה לא תרחיש מופרך כי בסוף יש אדם אחד בארגון שאחראי להניע את זה. אנחנו כבר כמה שנים אומרים שלא יכול להיות שזה יהיה תהליך ידני, כי יש שם הרבה חשיפה. ועכשיו בקורונה מבינים שזה לא מופרך שהאדם שאחראי לא יוכל לטפל בכך, בין אם מכיוון שהוא חולה, או כי הוא בבית ואין לו את הניירות והקלסרים שהוא צריך", מסבירה גז.