הסיבה האמיתית שבגללה רקדו בישיבות החרדיות במוצאי יום כיפור

הבחורים בני ה-17 ו-18 מהחברה החרדית נשארו בישיבות במשך חודש וחצי ברציפות, במתווה מיוחד ומחמיר של משרד הבריאות, שאכן הסתיים במספר נדבקים מזערי • ריקודי השמחה שלהם במוצאי יום הכיפורים לא היו זלזול בהנחיות אלא דווקא ביטוי לשמירה על כללי הבריאות

תלמידי ישיבה בבני ברק / צילום: Oded Balilty, Associated Press
תלמידי ישיבה בבני ברק / צילום: Oded Balilty, Associated Press

במוצאי יום כיפור הוצגו ברשתות ובכלי התקשורת סרטונים בהם נראו תלמידי ישיבות רוקדים ביחד לצלילי תזמורת, מה שהתקבל בטעות כהפרה בוטה של כללי הריחוק של משרד הבריאות. אליבא דאמת, התלמידים הביעו את שמחתם על עמידתם בהצלחה באתגר מורכב שעברו, והריקודים המשותפים תאמו לחלוטין את ההנחיות.

עם תחילת משבר הקורונה עולם הישיבות החרדי חטף זעזוע משמעותי. ראשי הישיבות קיבלו הנחיות ממשרד הבריאות לסגור את מוסדותיהם, אך בשל החשיבות העליונה של ערך לימוד התורה הורו מנהיגי המגזר להמשיך את הלימודים תחת כללי זהירות מחמירים. במהלך חודשי הקיץ הלימודים בישיבות קרטעו, ובוועד הישיבות החלו בתיאומים מול משרד הבריאות ליצירת "מתווה הקפסולות" שיאפשר לימודים סדירים בשנת הלימודים החדשה שבפתח.

זמן אלול הוא הקצר מבין שלושת זמני הלימוד שמרכיבים שנת הלימודים הישיבתי, הוא נמשך מראש חודש אלול ומסתיים במוצאי יום כיפור. בשנה רגילה הוא נחשב לזמן "החם" של השנה - שמשמעותו זמן המוקדש ללימוד אינטנסיבי ומעמיק ללא הסחות דעת וכמעט ללא יציאות מהישיבה. בשל המתווה המיוחד הגיעו התלמידים לישיבה שבוע לפני המועד הקבוע ועם הגיעם עברו מיד בדיקת קורונה, לאחר הבדיקה פוזרו התלמידים לקפסולות קטנות של 2-3 תלמידים והם שוכנו בחדרים נפרדים. נאסר עליהם לצאת מחדרם שלא לצורך דחוף. כעבור מספר ימים כאשר התברר שאף אחד מהתלמידים אינו מפתח תסמינים, הם עברו בדיקת קורונה נוספת. רק אחרי שהתברר באופן מוחלט שהתלמידים אינם חולים הותר להם להתרועע וללמוד יחד בבית המדרש המשותף.

במקביל, על הורי התלמידים נאסר להיפגש עם ילדיהם. הקשר היחיד שהתאפשר היה באמצעות הטלפון או בצעקות מעבר לגדרות מתחם הישיבה. לאורך כל התקופה, התלמידים לא יצאו לשבתות הביתה וגם לא השתתפו באירועים משפחתיים. במקרים חריגים כמו טיפול רפואי דחוף הולבש התלמיד בחליפת הגנה ובאמצעות רכב סטרילי הובל והוחזר מהטיפול.

בכל מקום שהתעורר חשד קל שאחד התלמידים מפתח תסמינים הוא בודד בתוך מתחם הישיבה עד שהתברר בוודאות שהוא אינו חולה קורונה, במידה והוא התגלה כחולה הוא נשאר בבידוד מלא עד שהחלים.

בישיבות רבות נדרשו ההורים להפקיד בידי ההנהלה צ'ק ביטחון בסך אלפי שקלים כדי לוודא שהתלמידים יתנהלו לפי הנהלים שנקבעו.

את המתווה הזה אימצו 167 ישיבות בהם לומדים כשלושים אלף תלמידים. לפי דברי הרב בנימין כהן הממונה מטעם ועד הישיבות על יישום המתווה: "בישיבות שלא הצטרפו למתווה נדבקו קרוב לששת אלפי תלמידים, רק שניים מתוכם אושפזו ומצבם טוב. למרות מספר הנדבקים הגבוה העובדה שהתלמידים נותרו במסגרות הישיבתיות ולא בביתם מנעו את שרשרת ההדבקה בקהילה וההתפרצות הייתה בשליטה".

האתגר עבור התלמידים וההורים היה גדול. בפרט בשביל התלמידים בני השבע עשרה שזה עתה התחילו את דרכם בישיבה גבוהה ובבת אחת נזרקו למציאות שמעולם לא התנסו בה. מאידך, האתגר המשותף יצר אווירה מיוחדת שהביא לקשר אמיץ בין התלמידים ובינם לצוות הישיבה שנדרש לנהל את ענייני הישיבה בשלט רחוק, כולם היו חדורי מטרה לצלוח את הקשיים ולהשלים את הזמן בלימוד תורה רציף ללא הפרעות. הורים הגיעו אף מרחוק והעבירו חבילות של ממתקים ועוגות כדי לעודד את הבנים וכך שבוע אחר שבוע נלחמו התלמידים בקשיי הבידוד ובתנאים הלא קלים שנגזרים משהיה במקום אחד ללא אפשרות יציאה.

תפילות יום כיפור בישיבה הם רגע שיא בכל שנה. אך השנה חשו הבחורים שהם עברו מסע שונה ומיוחד שחישל ורומם אותם. עם קול השופר בסיום התפילה המתח התפוגג והפך לשמחה אדירה ולריקודים סוערים. המשימה הושלמה בהצלחה. 

הכותב הוא מנהל CIC - מרכז מידע חרדי