"בפרשה שלפניי - אֵין תוֹם - וְאֵין לֵב. במקרה שלפניי - כָּבָה הָאוֹר" - כך כתב שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב עודד מאור, שדחה בקשות של שלושה חייבים מחברת "רונית גלפו בע"מ" לטיפול בילדים עם אוטיזם ובעיות נוספות להכריז עליהם כפושטי רגל.
ארבעת החייבים הם המנכ"לית טובה אלעזר, לשעבר מנהלת תשע החברות של מנפאואר ישראל, שנגדה הוגשו 48 תביעות חוב בסכום כולל של מעל 21 מיליון שקל; תמר רום-גרינשטיין, שעבדה בחברה ופעלה לגיוס כספים, והוגשו כנגדה 21 תביעות חוב בסכום כולל של כ-5 מיליון שקלים; וסיגל נוי, שעבדה גם היא בחברה ופעלה לגיוס כספים והוגשו כנגדה 147 תביעות חוב בסכום כולל של כ-48 מיליון שקל. הרביעי הוא חן אופיר, בן זוגה של סיגל נוי, שעבד בחברה ופעל לגיוס כספים, והוגשו כנגדו 136 תביעות בסכום של כ-40 מיליון שקל.
מאור החליט לבטל את הליך פשיטת הרגל של אלעזר, נוי ואופיר, אך אישר את ההליך ביחס לתמר רום-גרינשטיין.
"ההבטחות פרחו יחד עם מיליוני השקלים"
גלפו שהוגדרה כ"גורו" הגתה רעיון שנועד לשיטתה "להציל" ילדים, נוער וצעירים מלקויות למידה, הפרעות קשות והיפראקטיביות, דיכאון, התמכרויות ואוטיזם - באמצעות "תקשור רוחני".
השופט עודד מאור כתב בפתח פסק הדין כי "מדובר בפרשה עגומה בה אנשים משכילים, מוכשרים, כריזמתיים, בעלי אינטליגנציה גבוהה, ניצלו את טוב ליבם של אנשים תמימים ואת כמיהתם של הורים לילדים עם אוטיזם, שמוכנים לעשות הכול, ואפילו להביא לילדיהם אבנים מהירח, כמאמר השיר, כדי להפוך את העולם לפחות מבולבל עבורם. להבטחות לא היה כיסוי, וכך נעלמו ופרחו להן, יחד עם מיליוני השקלים שקיבלו החייבים".
לדברי מאור, כספי "הלוואות הגישור" שגייסו הארבעה שימשו ל"נהנתנות ובזבזנות שלא ידעה שובע; ההלוואות לא הושבו, והחייבים הותירו שובל של חובות בסכומי עתק, ונושים רבים שנאלצים להתמודד עם חסרון כיס, צורך להתמודד מול החזר כספים ועוגמת נפש".
"מעבר לאמירות כלליות וסתמיות, הצהרות ריקות מתוכן על הצלחות ורעיונות לתוכניות כלל עולמיות", כתב מאור, "החייבים לא הציגו מסמך שיש בו כדי ללמד על ‘מחקרים’ או פעולות שעשתה החברה כדי לפתח את ‘הקוד’ או את ‘קוד האוטיזם’ או לשווקו. הרי אותו רעיון של ‘קוד האוטיזם’ מבוסס אך ורק על יכולותיה הרוחניות של רונית גלפו, כך שלא ברורים אילו מחקרים יש לבצע, אך זו אינה השאלה היחידה שנותרה סתומה בפרשה זו", אמר השופט מאור.
15 מיליון שקל על לינה במלונות בארה"ב
המנהלת המיוחדת, עו"ד אלונה בומגרטן, הכינה תסקיר מפורט עניינם של כל אחד מהחייבים. מתוך המסמכים עולה כי גלפו הוציאה בין השנים 2015-2012, לא פחות מ-15 מיליון שקל מכספי החברה עבור הוצאות לינה בלבד בבתי מלון מפוארים בארצות הברית. אולם עשרות מיליוני שקלים נוספים שהגיעו כאמור מהלוואות של אנשים פרטיים נעלמו, ואף אחד לא יודע מה עלה בגורלם.
בתגובתם טענו אלעזר ויתר החייבים שהכסף שימש למחקר ולפגישות עם משקיעים. החייבים טענו כי החברה קרסה והם נקלעו לחדלות פירעון רק בשל העובדה כי בפברואר 2015 הוגשה תביעה כספית בסך 1.7 מיליון שקלים כנגד החברה, בעלי מניותיה וחלק מהחייבים, ולצידה בקשה להטלת עיקול זמני, זאת "רגע לפני קטיפת הפירות שעבדנו עליהם כל כך הרבה שנים".
השופט מאור מעלה פקפוק רב בטענות החייבים, זאת בין היתר לאור העובדה כי סעד זמני במעמד צד אחד לא ניתן וזמן קצר לאחר מכן ניתן צו עיקול זמני בהסכמת כל הנתבעים. עוד כתב מאור כי "מדובר בשנת 2015, שלוש שנים לאחר שהחלו החייבים לגייס מיליוני שקלים מהלוואות. הכספים היו בידיהם ולכאורה מצבה של החברה היה אמור להיות משופר, החייבים לא הבהירו, אם כן, מה השימוש שנעשה בכספים, היכן הכספים, ואיך נעלמו".
השופט עודד מאור / צילום: איל יצהר, גלובס
הנושים שהעידו בהליך טענו כי הופעל עליהם לחץ בלתי סביר להעביר הלוואות בסכומי עתק. "מההתנגדויות שהוגשו עלתה תמונה עגומה כי רונית גלפו והחייבים - כולם - ניצלו לרעה את התלות הרגשית של מי מבין הנושים, ואת האמון המלא והעיוור שרחשו להם ולרעיון, ניצלו את מצוקתם הרגשית של הנושים, שחלקם הורים לילדים עם אוטיזם או בעלי קשיים התנהגותיים אחרים, ולחצו עליהם שיעמידו לטובת פעילות החברה הלוואות, ונשמעו קולות על ידי הנושים שהחייבים לא בחלו באמצעים והפעילו לחץ בלתי סביר וקיצוני כלפיהם".
חלק מן הנושים העידו בדמעות על העוול שנעשה להם. אולם לדברי השופט מאור, לא נראה כי הדבר גרם לחרטה אצל המנכ"לית אלעזר. "את הדברים הקשים שמעו גם החייבים ונותרו שווי נפש; שמעה אותם טובה אלעזר בפנים קפואות ובמבט קר, כאילו הדברים נוגעים לאחר".
לדברי מאור, "התרשמתי מאישה רהוטה, שבחרה ביודעין ובכוונת מכוון, שלא לספר את האמת ולא לגלות את העובדות. אלעזר עמדה בבית המשפט ואך הפריחה לאוויר סיסמאות חלולות וריקות מתוכן, תוך שהיא בוחרת שלא לענות עניינית על אף שאלה שנשאלה. התרשמותי היא כי החייבת טובה אלעזר ביקשה להוליך את בית המשפט בכחש ובנפתולי המלל הריק. התרשמתי שהיא הבינה גם הבינה את מעשיה, עשתה את המעשים ביודעין ובעיניים פקוחות ולא בחלה לרדוף אחר הכסף למטרה עלומה, אולי רק כדי לרצות את רונית גלפו".
טובה אלעזר מסרה בתגובה: "לצערנו הרב, פסק הדין שגוי ומתבסס על חלקי שמועות וסיפורים של אנשים, שלא נבדקו ולא נחקרו, ובמחי יד מוחק עשייה אמיתית ורצינית של שנים רבות שהביאה מענה למצוקות של ילדים ונוער. כמו כן, פסק הדין מוחק חיים של אנשים ששמו את כל רכושם וזמנם כדי ליצור כלים שמאפשרים שינוי. אנחנו מצטערים שהשמועות היו חזקות יותר מהאמת. כמובן שאנחנו לומדים את פסק הדין ושוקלים לערער עליו, כך שהאמת המשפטית תהיה זהה לאמת העובדתית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
