פרס נובל לשלום הוענק לארגון ההומניטרי של האו"ם שנאבק ברעב

בבורסת השמות עלו מספר אנשים שכיככבו השנה בכותרות, בהם גרטה טונברג, אלכסיי נבלני האופוזיציונר הרוסי ואף דונלד טראמפ

פרס הנובל / צילום: Shutterstock
פרס הנובל / צילום: Shutterstock

פרס נובל לשלום הוענק הבוקר לתוכנית המזון של האו"ם, הנאבקת ברעב העולמי ומגישה סיוע הומניטרי עולמי לבני אדם המתמודדים עם רעב קשה. בזמן שחיסון לקורונה איננו נראה באופק, בעיית הרעב הולכת ומחריפה, ועל כן וועדת פרס הנובל ביקשה להעניק את הפרס לארגון הנלחם ברעב ולהציב זרקור על בעיה הולכת וגוברת המאיימת על אוכלוסיות גדולות.

תוכנית המזון העולמית מסייעת לכ-97 מיליון בני אדם ב-88 מדינות ברחבי העולם מדי שנה, כאשר אחד מכל תשעה בני אדם בעולם סובל מרעב או מחוסר ביטחון תזונתי. "הצורך בסולידריות בינלאומית ובשיתוף פעולה בין מדינות ניכר יותר מאי-פעם", אמרה היום יושבת ראש ועדת פרס הנובל, בריט רייס-אנדרסן. "מחסור במזון הוא אחד הגורמים לסכסוכים ולמלחמות, בשל המאבק על משאבים, ולתוכנית המזון העולמית תפקיד מפתח בקידום שיתוף פעולה גלובלי, והפיכת ביטחון תזונתי לכלי לשלום".

יותר מ-300 מועמדים הוגשו השנה לפרס נובל לשלום, בהם כ-100 ארגונים שונים. כמדי שנה, בשבוע האחרון היו ספקולציות רבות בנוגע למועמדים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לזכות בנובל, ודווקא הארגון הזוכה - נותר מתחת לרדאר ולא נחשב למועמד בחשיפה גבוהה. ההימורים התמקדו בפעילת האקלים השוודית גרטה תונברג, פעילי המאבק בהונג קונג, ארגון הבריאות העולמי, ומנהיג האופוזיציה ברוסיה - אלכסיי נבלני. בסופו של דבר, כאמור, זכה דווקא ארגון האו"ם. הזכייה בפרס נובל איננה רק סימבולית, ולצידה גם מענק כספי בסכום של 1.1 מיליון דולר במזומן. הכסף יופנה כעת לתוכנית המזון ולמאבק ברעב במדינות מוחלשות בזמן משבר הקורונה.

הבחירה בהענקת פרס לארגון ממוסד, נחשבת לשמרנית למדי. פעילי סביבה ברחבי העולם קיוו לבחירתה של גרטה תונברג בת ה-17, שהציתה מחאה עולמית נגד אוזלת ידם של המנהיגים בנוגע לטיפול במשבר האקלים. הבחירה להעניק את הפרס היוקרתי ביותר דווקא לארגון הזוכה למימון עולמי ולא לפעילות של יחידים, מובילה השנה גם לביקורת על שמרנות ורצון להימנע מבחירה קונטרוברסלית.

ערן וינטרוב, מנכ״ל עמותת הסיוע ״לתת״, הגיב לזכייה ואמר היום; ״הענקת פרס נובל לשלום לתכנית המזון העולמית (WFP) מעידה על האקוטיות של בעיית הרעב, בעיקר באפריקה, ואי הביטחון התזונתי ברחבי העולם, כמו גם את החשש שהתפרצות הקורונה והמשבר הכלכלי העולמי יחריפו וירחיבו את היקף התופעה״.

לדבריו של וינטרוב, ״בישראל לפי המוסד לביטוח לאומי חיות 513,000 משפחות ו-252,000 משפחות באי ביטחון תזונתי חמור, בשעה שעשרות אלפי משפחות עלולות להצטרף למעגל המצוקה ולהידרדר לעוני עקב אובדן פרנסה, הקיפאון של המשק והמיתון אליו אנו נכנסים. הענקת פרס נובל לטיפול ברעב ואי ביטחון תזונתי צריכה לשמש קריאת השכמה לממשלת ישראל, להקצות את המשאבים הדרושים לטיפול בנושא בבסיס תקציב המדינה הקרוב, על מנת לסייע למאות אלפי ישראלים לקבל נגישות לצורך הבסיסי ביותר הדרוש לקיום מאוזן ותקין - מזון״.