גולדמן זקס ממליץ למכור שקלים - "גידור לניצחון של ביידן"

השקל התחזק בשבוע שעבר מול הדולר האמריקאי בכ-1.5%, יותר מכל מטבע אחר מלבד הוון הדרום קוריאני • לאחר התערבות מועטה בחודש ספטמבר, בגולדמן מעריכים כי בנק ישראל יתערב כדי למנוע מהשקל מלהמשיך ולהתחזק וזאת "לאור הניתוק בין התנודות בשערו לבין ההתפתחויות בכלכלה המקומית"

ג’ו ביידן, המועמד הדמוקרטי לנשיאות וסגן נשיא ארה”ב לשעבר, בעצרת בחירות במדינת דלוור   / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס
ג’ו ביידן, המועמד הדמוקרטי לנשיאות וסגן נשיא ארה”ב לשעבר, בעצרת בחירות במדינת דלוור / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

שער השקל הישראלי "מנותק מהתפתחויות בכלכלה המקומית" אך עשוי להיות מושפע לרעה דווקא מניצחון של ג'ו ביידן בבחירות לנשיאות ארה"ב, כך מעריך בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זקס. בסקירה שבועית ללקוחותיו שהופצה אתמול (ו') ממליצים האנליסטים של גולדמן זקס ללקוחותיהם למכור שקלים, כגידור מפני אפשרות של ניצחון דמוקרטי סוחף בבחירות לנשיאות ארה"ב.

הסקירה נפתחת בציון העובדה שהשקל התחזק בשבוע שעבר מול הדולר האמריקאי בכ-1.5%, יותר מכל מטבע אחר מלבד הוון הדרום קוריאני. בגודלמן מדגישים כי ההתחזקות הזו באה למרות העובדה ש"המשק הישראלי נכנס לסגר שני, למרות שמצבו עוד קודם לכן נראה שברירי". ההסבר, על-פי האנליסטים של גולדמן זקס הוא "שהמגמות בשער השקל נקבעות פחות על-פי מצב הכלכלה המקומית ויותר על-פי גורמים חיצוניים כמו מחירי מניות הטכנולוגיה הנסחרות בנאסד"ק, שעלו בשבוע שעבר". מסקנתם של האנליסטים היא כי "הקשר החזק בין השקל ומניות הטכנולוגיה יכול לגרום לחולשה בשקל בתרחיש של ניצחון דמוקרטי סוחף (Blue sweep, רוב דמוקרטי בסנאט ובבית הנבחרים) בנובמבר" ירידות שצפויות לאור העובדה שביידן נתפס כמי שיביא לבית הלבן צעדים כמו העלאות במס החברות והידוק הרגולציה על הפעילות בענפים הטכנולוגיה.

הנעלם העיקרי מבחינת גולדמן זקס הוא מה תהיה תגובתו של בנק ישראל להתחזקות נוספת בשער השקל מול הדולר. בבנק מציינים כי היקף ההתערבות של בנק ישראל פחת מאד בחודש ספטמבר - הבנק המרכזי של ישראל רכש במהלך חודש זה מט"ח בהיקף של 280 מיליון דולר בלבד - זאת לעומת רכישות בהיקף של יותר מ-14 מיליארד דולר מתחילת השנה. מצד שני בגולדמן מעריכים כי בנק ישראל יתערב כדי למנוע מהשקל מלהמשיך ולהתחזק וזאת "לאור הניתוק בין התנודות בשערו לבין ההתפתחויות בכלכלה המקומית" ומשום כך הם סבורים ששער השקל אינו צפוי להתחזק עוד יותר בתקופה הקרובה.

אפשר לציין בהקשר לכך, תופעה שאינה מוסברת בסקירה של גולדמן זקס, והיא שעליות חדות בשערי המניות בארה"ב מחייבות את המוסדיים בישראל (בתי השקעות וחברות ביטוח) להגדיל בהתאם את הגידור המט"חי של השקעותיהם בחו"ל - צעד ששקול לרכישת שקלים - ומדובר בתנועות פיננסיות בהיקפים משמעותיים יותר מהתערבויות בנק ישראל במסחר במט"ח, לאור שיעור החיסכון הגבוה יחסית בישראל. באופן דומה פועלים המוסדיים בכיוון ההפוך בעקבות ירידות חדות בשווקי ההון בחו"ל - פעולה שמביאה להיחלשות השקל מול הדולר ומשלימה את ההסבר לקורלציה החזקה שיש בין שער השקל ומחירי ניירות הערך הזרים.

צרו איתנו קשר *5988