ענקיות הטכנולוגיה נישאות על גלי הקורונה ומבצרות את השליטה בשוק

שוק הטכנולוגיה נהנה מרוח גבית חזקה, שתגבר ותלך עם הזמן הודות לחברות-העל בתחום • כיצד מבצרות ענקיות ההייטק את שליטתן בשוק, וכיצד על המשקיעים להיחשף לאותן חברות?

פרויקט של מיקרוסופט באיי אוקרני שבסקוטלנד, שבמסגרתו הותקנה חוות שרתים על קרקעית הים / צילום: Jonathan Banks, רויטרס
פרויקט של מיקרוסופט באיי אוקרני שבסקוטלנד, שבמסגרתו הותקנה חוות שרתים על קרקעית הים / צילום: Jonathan Banks, רויטרס

בשלוש השנים האחרונות אוחסנו בעולם יותר נתונים מכל הנתונים שאוחסנו מאז המצאת המחשב ועד 2017, על פי סקירה שפרסמה באחרונה ענקית הטכנולוגיה האמריקאית אמזון. מדוע שומר העולם על כל נתון קטן, שלעתים נראה לא משמעותי? חשבתם פעם מדוע בסופרמרקט ממוקם הלחם דווקא במדף מסוים? או למה החלב מוצב קרוב לביצים? התשובה לכל השאלות האלה היא דאטה.

כאשר לסופרמרקט יש את כל הנתונים לגבי הרגלי הצריכה של הלקוחות שלו, הוא יכול להבין היכן למקם כל מוצר. למשל, אם הנתונים מצביעים כי רוב הלקוחות שנכנסים לחנות קונים לחם וחלב בין שאר המוצרים, יש כמה אסטרטגיות אפשריות: האחת, לשים את הלחם והחלב קרוב זה לזה, תוך יצירת מקסימום נוחות ללקוח; אפשרות אחרת היא לשים את הלחם והחלב בשתי הפינות הכי רחוקות של החנות, כדי לגרום ללקוחות להסתובב בין כל המדפים ובכך להגדיל את כמות המוצרים בסל הקניות שלהם.

כל חברות הענק בענף הטכנולוגיה, כמו גוגל, אמזון, פייסבוק ומיקרוסופט, מנסות להגדיל את מסד הנתונים שלהן - ובסופו של דבר, לתרגם אותו להכנסות. כך למשל, חברת ווטסאפ, שבידיה אחת מאפליקציות המסרים המיידיים הפופולריות בעולם, נרכשה על ידי פייסבוק בסכום של לא פחות מ-19 מיליארד דולר, עבור מה? הרי כיום המשתמשים הפרטיים לא משלמים אפילו דולר אחד עבור שירות הודעות כמו וואטסאפ, וכמו שאומרים - אם אתה לא יודע מה המוצר, אתה המוצר. התשובה היא כמובן שסכום העתק שולם עבור הדאטה.

וואטסאפ מעבירה כ-41.7 מיליון הודעות ב-60 שניות בממוצע - כמות אסטרונומית של מידע בכל יום. האלגוריתם של פייסבוק סורק את התוכן שמועבר על ידי אפליקציית המסרונים ובוחן את ההקלדות של המשתמשים, ועל ידי כך מזהה את הטעמים שלהם. לפי תוכן זה יודעת פייסבוק לנתב לנו את הפרסומות בכל הפלטפורמות שנמצאות בשליטתה - פייסבוק, אינסטגרם ועוד - ובכך להתאים את התוכן בצורה המיטבית למשתמש.

חברות רבות עוברות לעבודה בענן

הרצון לנצל את הפוטנציאל הטמון בדאטה הגולמית מייצר סביבו לא מעט תת-התמחויות, כמו ניתוח נתונים, אחסון, שיווק, מכירות - וכמובן אבטחה. בשל ריבוי הנתונים ועלות הטיפול וההחזקה שלהם, חברות רבות עוברות לעבודה בענן. כלומר, כל נתוני הארגון נמצאים על גבי מחשבים מרוחקים. כך למעשה, חוסך הארגון את עלויות השרתים, החשמל, צוות העובדים ועוד. בתחום זה אפשר לדבר על מגמה עולמית, כאשר חברות קטנות לצד תאגידי ענק נוקטים אותה אסטרטגיה.

ביצועי מגזר הענן מול ענקיות הטכנולוגיה בשנה האחרונה
 ביצועי מגזר הענן מול ענקיות הטכנולוגיה בשנה האחרונה

העבודה של החברות בענן לא מסתכמת בשמירת נתוני הארגון בשרתי האירוח. ישנם כמה מודלים לעבודה בענן, כאשר המשוכלל והמתקדם ביותר הוא מודל SAAS - Software As A Service, או בעברית, התוכנה כשירות. אם בעבר נאלץ הארגון לקנות תוכנות, ובמקרה הצורך להחליפן בהתאם לשינויים והצרכים המשתנים, כיום כבר אין צורך בכך. עולם הכלים מאפשר לארגון לשכור את התוכנות ולבצע בהן התאמה אישית משתנה לארגון, לשלם רק לפי הצריכה, לקבל תמיכה והדרכה ועוד.

ענקיות הטכנולוגיה מבינות את כיווני השוק ומנווטות את עצמן לשם. כך למשל, שוק הגיימינג שצובר תאוצה רבה עובר גם הוא שינויים בדמות פרויקטXcloud של מיקרוסופט, שמתחרה מול Xbox של מיקרוסופט עצמה ומול Google Stadia של גוגל - פרויקטים שלוקחים את שוק הגיימינג לענן. הצרכן לא ימשיך לרכוש קונסולות משחקים, ואף לא את המחשב עצמו - מהטלוויזיה החכמה הוא יחובר לענן ויוכל לשחק בכל משחק שקיים.

תחום הענן מתפתח ומתחדש כל הזמן, והשחקניות המרכזיות לא עוצרות לרגע. התקורות הגדולות ביותר בהחזקת חוות שרתים הן שטחי האחסון והצורך לקרר אותם בשל החום הרב הנפלט בעת עבודת השרתים. החברות הגדולות בתחום כבר מצאו פתרונות של הקמת חוות שרתים במדינות קרות, כמו פינלנד ושבדיה, אבל הגדילה לעשות מיקרוסופט, שב-2018, במסגרת שבוע חשיבה שבו מעלים עובדי החברה רעיונות, הניחה מרכז נתונים עם 865 שרתים על קרקעית הים, סמוך לאיי אורקני שבסקוטלנד. לפני כמה חודשים הוציאו צוללנים את חוות השרתים מהים, ומצאו כי זהו אכן פתרון פרקטי, החוסך גם באנרגיה בעזרת הקירור טבעי, גם בשטחי אחסון יקרים, ונוסף על כך, שומר על יציבות השרתים לאורך זמן, ללא צורך בטיפול שוטף.

נגיף הקורונה האיץ תהליכים טכנולוגיים

ולא רק מעבר לענן, ענף הטכנולוגיה משתנה ומתחדש במהירות, גם נגיף הקורונה הביא איתו האצת תהליכים. הטכנולוגיות החדשניות והשינויים התכופים מביאים עמם גם אתגרים חדשים, כמו הצורך הגובר באבטחת הדאטה.

השינוי באורח החיים נובע בעיקר מאילוץ העבודה מרחוק, המגדיל את סיכוני אבטחת המידע בשל חיבור מחשבים פרטיים לרשת, שיתוף קבצים רגישים וכדומה, מספר מכשירים המחוברים לרשת הגדל והולך באופן עקבי (באמצעות טכנולוגיית IoT - אינטרנט של הדברים), והמסחר המקוון שממשיך לצמוח. כל אלה ועוד דורשים פתרונות אבטחה יצירתיים בשל הנזק מתקיפה אפשרית, מכיוון שמדובר בנתונים הכי רגישים של הצרכן הסופי - לא רק נתונים על הרגלי הצריכה, אלא גם נתונים פיננסיים, רפואיים ועוד.

המעבר לעבודה בענן משנה גם את שוק אבטחת המידע. שיטת ה-SAAS חוסכת ללקוח גם את הצורך בהשקעה באבטחת המידע, מכיוון שחברת הענן מספקת לו אבטחה עד נקודת הקצה בתנאי התוכנה כשירות. החברות משנות סדרי עולם כך, שאין להן צורך יותר בתוכנות המיושנות המותקנות אצלן המוחלפות בשירות ענן המותאם אישית לצורכי רמת האבטחה שלהן. אין ספק שעולם אבטחת הענן הוא הנישה ה"חמה" ביותר בתחום.

עולם אבטחת הסייבר מאופיין כיום כשוק של ענקים וגמדים, כאשר מצד אחד עומדות חברות הענק הוותיקות - ומנגד חברות סטארט-אפ רבות הקמות בכל העולם, לרוב על ידי יזמים צעירים בעלי כשרון עולה בתחום התכנות ורעיונות חדשניים המתודלקים על ידי חלום האקזיט הגדול.

ביצועי מדד מניות הסייבר מול מדד מחשוב הענן
 ביצועי מדד מניות הסייבר מול מדד מחשוב הענן

ענף הטכנולוגיה ושוק אבטחת המידע נהנים כיום מרוח גבית חזקה, שתגבר ותלך עם הזמן, הודות לחברות-העל בתחום. חברות אלה מייצרות לעצמן הגנות חזקות בדמות תזרים מזומנים, המספק יכולות רכישת וסילוק מתחרים, פלטפורמות מגוונות שמספקות את כל הפתרונות, וכמובן מאגר נתונים אדיר - ובכך הן ממשיכות ליהנות מכורח הנסיבות.

כך, רק לפני כשבוע התבשרנו על עוד אקזיט ישראלי בתחום, כשענקית הטכנולוגיה והתקשורת סיסקו הודיעה על רכישת חברת פורטשיפט הישראלית, המפתחת פלטפורמות להגנה ושליטה של תשתיות ענן.

בהתאם להמשך צמיחת השוק יימשכו גם האקזיטים בתחום, וזאת מכיוון שהחברות הוותיקות והגדולות לא יכולות להרשות לעצמן לאבד יתרון תחרותי לחברות קטנה וחדשות, ועם הררי מזומנים בקופות ותשואה אפסית להון, הן ימשיכו למגר כל תחרות נגדן.

שלוש החברות השולטות בשוק הן גוגל, מיקרוסופט ואמזון. גוגל שולטת בשוק באמצעות פלטפורמת הענן שלה, בעלת נתח שוק של כ-7%, עם הכנסות של כ-4.3 מיליארד דולר בשנת 2019. עם לקוחותיה הבולטים ניתן למנות את חברות הענק האמריקאיות דיסני וקולגייט. מיקרוסופט, באמצעות Microsoft Azure, מחזיקה בנתח של כ-26% בשוק הענן, עם הכנסות של כ-16 מיליארד דולר בשנת 2019.

בעלת השליטה העיקרית בתחום הענן היא אמזון, ששולטת בשוק באמצעות AWS -Amazon Web Services. אמזון היא בעלת נתח שוק של כ-60%, עם הכנסות מתחום הענן של כ-35 מיליארד דולר בשנת 2019. עם לקוחותיה אפשר למנות את נטפליקס, אקספידיה, סיילספורס, פיליפס ועוד חברות גדולות רבות בעולם.

עבור קהל המשקיעים, החזקת מניותיהן של חברות אלה או חברות אחרות מסוגן, בעלות "יתרון נתונים" בלתי עביר, צריכה להיות חלק בסיסי בתיק ההשקעות.

הכותבים הם מ"מ מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקים ומנהל השקעות באילים קרנות נאמנות - שתיהן חברות מקבוצת אינפיניטי-אילים. המידע המוצג בטור זה הוא על דעת הכותבים בלבד. הכתוב ניתן כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או מיסוי וכן אין לראות בו המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה או מכירה או החזקה של ניירות ערך או נכסים פיננסיים או מוצרים פנסיוניים, לרבות אלו שהוזכרו בטור. הכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

צרו איתנו קשר *5988