עיתונאים שחושפים את עמדתם הפוליטית ברשת פוגעים במקצוע

הרשתות החברתיות, ובמיוחד טוויטר, הפכו לזירת קרב בה עיתונאים המזוהים לחלוטין עם קו פוליטי ומפלגתי מסוים, מנהלים ללא הרף התכתשויות עם המחנה הנגדי • העיתונאים הללו פוגעים באמינותם המקצועית ובסופו של דבר בעיתונות כולה שמאבדת את אמון הציבור

כוחן של הרשתות החברתיות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
כוחן של הרשתות החברתיות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

אנחנו חיים בעידן בו המציאות עולה על כל דמיון, אבל יותר מזה: ה"פייק" עולה על כל דמיון. הסדר הישן שבו מקומה של העיתונות היה ברור מאוד חלף מזמן. העיתונות של היום איבדה את המונופול על המידע ועל הפרשנות, והיא ניצבת מול חשדנות הולכת וגוברת מצד קהל הצרכנים שלה - הצופים, המאזינים והקוראים.

דווקא בזמנים כאלה שבהם עולות לאוויר שוב ושוב ידיעות שקריות לחלוטין (הרי כל אדם, גם אם אינו עיתונאי, מפיץ מידע בקלות), כאשר הציבור נחשף לידיעות נטולות כל בסיס עובדתי ועבודה עיתונאית אמיתית, חשוב שהתקשורת העיתונאית תנסח מחדש את מקומה הראוי במרחב המוצף, ותתאים את עצמה לעידן ללא גבולות, שבו הגבול בין שקר לאמת הפך למתעתע במיוחד. זו המטרה, והדרך אליה, אני יכולה להבטיח, אינה עוברת ברשתות החברתיות.

יש בישראל המון עיתונאים מצוינים וחסרי פניות - זו עובדה. אבל כשחלק מחבריהם למקצוע, מנהלים קמפיינים ברשת, או מזוהים לחלוטין עם קו פוליטי/מפלגתי מסוים ומתכתשים ללא הרף עם המחנה הנגדי, הם פוגעים באמינותם המקצועית.

"הרשתות החברתיות מוסיפות בנזין למדורה בשיח הציבורי. עיתונאים ועיתונאיות שמככבים בהן, צריכים וצריכות לזכור שהם לא מייצגים את עצמם, ואין דבר כזה דעה פרטית. הם מייצגים את המקום שבו הם עובדים, את המוניטין שהם צברו. לאמון שמתערער בכלי התקשורת אין הורה יחיד, אולם הוא קשור לשיח הכמעט אלים בין התקשורת והמערכת הפוליטית. בואו ניקח את ההשפעה שיש לכם העיתונאים ונוריד את הלהבות, אחריכם יגיעו גם רבים מהציבור" - אלה דברים שאמרתי על במת ועידת המשפיעים של חדשות 12, כבר לפני כשנה, בספטמבר 2019.

המוקד הנפיץ ביותר של התופעה עליה דיברתי הוא טוויטר, שבו מתעוררת מדי יום זירת התגוששות צבעונית, לעיתים בצבעים פוליטיים - התכתשויות שבעיניי אין להן תרומה משמעותית לעשייה העיתונאית. אפילו חלק מהעיתונאים המצליחים לשמור על ממלכתיות ונמנעים מביטוי דעות אישיות בכלי התקשורת המסורתי שבו הם מועסקים (כפי שחוק הרשות השנייה מחייב בגופים הכפופים לו), נופלים בחלקם להתפרצויות והתנגחויות מיותרות ברשתות החברתיות. קריאתי לשינוי כיוון לא נענתה, אבל כיום לפחות יש לה מצטרפים חשובים.

בחודש שעבר פורסם כי המנכ"ל החדש של ה-BBC בבריטניה, טים דייבי, החליט כי עיתונאי הרוצה להביע את דעותיו הפוליטיות ברשתות החברתיות לא יוכל יותר לעבוד בארגון, וכללי הבעת הדעה במדיה החברתית הנוגעים לעובדיו ישונו דרמטית. יש שיגידו: זהו שוד ושבר. השתקה. ימים חשוכים. ואני אומרת: לא ולא. אלה בשורות מבורכות.

האחריות המוטלת על התקשורת העיתונאית המסורתית בימים אלה כבדה מתמיד. תפקידה, שרק התחדד בעידן הפוסט-אמת, הוא להדגיש את חובת הנאמנות שלה לציבור ואת אי ההטיה שלה - לכן, חובה על כלי התקשורת לבצע בדק בית מקיף ברמה היומיומית ולהקפיד להשמיע קול צלול וישר בין חדשות מפוברקות, קמפיינים מסחריים ומהלכים תקשורתיים שעומדת מאחוריהם עומדות אג'נדות. התוואי העדכני הזה מחייב חשיבה מחודשת ביחס לנקודת האיזון, שאבדה במרוצת השנים בין עוד ציוץ בטוויטר לפוסט בפייסבוק.

כלי התקשורת זקוקים לרגולציה וולונטרית, שתאפשר להם קיום מקצועי תקין ורלוונטיות גם בעידן הנוכחי. על התקשורת לחזור למקום הטבעי של דיווח עיתונאי לא מוטה, ישיר, שקוף. המידע חייב להיות חף מאינטרסים או מהטיות מוקדמות. הציבור חייב לדעת, שאין עיתונאי שיפגין יחס שונה לנמענים שונים עקב עמדתו הפוליטית. חייבים להחזיר לתקשורת את קולה האמין, ולפיכך ההפרדה בין פרשנות לבין ידיעה עיתונאית צריכה להיות מובחנת יותר מתמיד, כפי שגם כללי האתיקה של הרשות השנייה מחייבים במישרין.

בפועל, במקום שעיתונאים מהמדיה המסורתית ישפיעו על המדיה החברתית, מתרחש התהליך ההפוך - הציבור שנחשף לאותם עיתונאים במדיה החברתית, צופה ומאזין להם דרך פריזמת העמדות הפוליטיות שלהם במדיה החברתית. התוצאה: כללי המדיה החברתית (נכון יותר, היעדרם) משפיעים על התקשורת המסורתית, צובעים את המידע הנמסר בה, וחותרים תחת הלגיטימציה שלה.

אם התקשורת לא תפסע בדרכים אלה, היא תמצא שהאמון בה נשמט, ובמקום שהתקשורת תרים את עצמה, תביט על הזירה ממעל ותדווח, היא תמצא את עצמה כחלק מדייסת הפוסט-אמת. לכן, אני קוראת לאנשי התקשורת בישראל ללא כחל ושרק - אנא, בחרו בעיתונות ולא בשיח הפוליטי, העדיפו את העובדות על הדעות, וצמצמו פעילות ברשתות שמנסות לעשות הון על גבכם. אתן ואתם ודאי זוכרים עבור מי אתם באמת עובדים: הציבור. 

הכותבת היא יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

צרו איתנו קשר *5988