הקורונה דרסה את חוקי העבודה, והיקף הפיטורים של נשים בהריון מזנק

עובד ניקיון באחד מבנייני המשרדים המפוארים בתל אביב, חשב שהוא הצליח לחמוק מהשפעותיה ההרסניות של הקורונה הכלכלית. בעוד שמרבית חבריו לעבודה הוצאו לחל"ת (חופשה ללא תשלום) או הועברו על ידי חברת כוח האדם שבה הם עובדים למקום אחר, עובד הניקיון ב' נותר לעבוד באותו מקום עבודה ובאותו היקף משרה כפי שהיה גם לפני הגבלות הממשלה שהוטלו בצל התפשטות הנגיף.

■ נשים סובלות מהפליה גם בלי הקורונה, המשבר החריף את מצבן | חן מענית

ואז הגיע ליד ב' תלוש המשכורת החודשי, והוא הבין שהשמחה שלו הייתה מוקדמת: מעיון בתלוש התברר לו שמעסיקו הפסיק להפריש עבורו לקרן הפנסיה את מלוא הכספים שבהם הוא מחויב על פי חוק. כך קרה גם בחודשים שלאחר מכן, וכל העת שמע ב' הבטחות לפיהן מדובר בתקלה זמנית שנובעת מהבלבול שחל עקב משבר הקורונה, שממש בקרוב תתוקן.

הקורונה הכלכלית ממשיכה לפגוע בשוק העבודה, ומחזירה אותו שנים לאחור. כפי שעולה מהודעות של מספר ארגוני עובדים שנפוצו בשבועות האחרונים ושיחות עם עורכי דין מתחום דיני העבודה שערך "גלובס", ב' ממש לא לבד. דווקא בימים שבהם העובדים החלשים במשק זקוקים יותר מתמיד להגנה, ובזמן שמעסיקים רבים מרשים לעצמם להפר את חוקי העבודה יותר מאשר בעבר - מינהל האכיפה בזרוע העבודה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הפכה למשותקת כמעט לגמרי. המינהל, אשר בימים שבשגרה מבטיח את זכויותיהם הבסיסיות של מאות אלפי עובדים במשק, בדגש על החלשים שבהם, נאלץ כעת להותיר עובדים מנוצלים בפני שוקת שבורה.

 הקורונה פגעה אנושות באכיפת חוקי העבודה

12 עיצומים כספיים מאז תחילת הקורונה

לפי החלטות הממשלה לאורך השנים, האוכלוסיות שבהן אמור לטפל מינהל האכיפה באמצעות הטלת עיצומים כספיים מנהליים על מעסיקים מפרי חוק, הן אלו המשתכרות את השכר הנמוך ביותר במשק: עובדי הקבלן, שומרים, עובדי ניקיון, המגזרים החרדים והערבים, עובדים זרים ועובדים שאינם מאוגדים.

בשנים האחרונות גם האכיפה בקרב עובדי הבניין עלתה מדרגה, ואף בוצעו פעילות אכיפה יזומה נרחבות בתחום הפרשות המעסיק לפנסיה. החוקים שבהם מתמקדת האכיפה המנהלית הם ברובם חוקים "משפיעי שכר", כמו חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה וכיו"ב.

ואולם, מהנתונים שמפרסמת זרוע העבודה במשרד העבודה עולה, כי מאז פרוץ משבר הקורונה הופסקו כמעט לחלוטין האכיפה המנהלית והטלת העיצומים על מעסיקים שהפרו את חוקי העבודה הקוגנטיים (חוקים שלפי הדין לא ניתן לשנות, גם לא באמצעות חוזה אישי או בכל דרך אחרת, מ"ב).

כל זאת, בניגוד מוחלט למגמה שאפיינה את נתוני האכיפה של המשרד בשנים האחרונות. הקנסות והעיצומים הכספיים הלכו והאמירו עד לכדי 3,283 עיצומים שהוטלו על מעסיקים בסכום של כ-172 במיליון שקל בשנת 2019.

בהשוואה לשנת 2018, מדובר בזינוק של כ-450% במספר העיצומים (729 בשנת 2018), ושל קצת יותר מ-200% בסכום העיצומים הכולל (82 מיליון שקל).

ואז הגיעו שנת 2020 והביאה עימה את משבר הקורונה. למרות שהשנה עדיין בעיצומה, כבר עכשיו ברור כי נתוני האכיפה לשנה זו יהיו נמוכים דרמטית מהשנים הקודמות, כפי שגם אישרו ל"גלובס" גורמים במשרד העבודה.

כך, בתשעת החודשים שחלפו עד כה מתחילת שנת 2020, הוטלו 54 עיצומים כספיים בלבד, ורק 12 מהם הוטלו במהלך חצי השנה האחרונה.

כשביקשנו לברר מדוע דווקא עכשיו נרשמת ירידה תלולה בנתוני האכיפה של חוקי העבודה, בשיאו של משבר כלכלי חמור שמשפיע גם על המוטיבציה של מעסיקים לשמור על חוקי העבודה וזכויותיהם של עובדיהם הנגזרים מהם, נדהמנו לגלות כי למרות חשיבותו הברורה, מתפקד מינהל האכיפה כבר תקופה ארוכה תחת מחסור חמור של כוח אדם. מהבירור שערכנו עולה כי כיום מאוישים רק 55% מהתקנים המוקצים למפקחי עבודה במינהל.

לדברי מאיר דוד, מי שעומד בראש מינה האכיפה והסדרה במשרד העבודה, "ההפסקה הכמעט מוחלטת באכיפה המנהלית היא תולדה של צורך אקוטי לטפל באוכלוסיית העובדים שנפגעה בעקבות משבר הקורונה, אשר לאור ‘השמיכה הקצרה' לא הייתה כל ברירה אלא להסיט אליה את כוח האדם של מינהל האכיפה".

לדבריו, "כיום מתפקד מינהל האכיפה עם מחסור בכוח אדם של 38 מפקחים לעומת מה שהיה לו בשנים שקדמו לה, אז תוקננו 86 תקנים לטובת מפקחים של חוקי עבודה. "היו עובדים שעזבו, ולא קיבלנו לאגף מחליפים עבורם. כשיש לך פחות 38 מפקחים, אתה יכול לאכוף פחות".
"לאחרונה המצב אפילו החמיר עם עזיבתם של מספר עובדים נוספים, ובמקביל הגיע מבול של בקשות להוציא לחל"ת של נשים בתקופה מוגנת (נשים בהיריון ובחופשת לידה, מ"ב), עקב משבר הקורונה.

"רק בשבוע האחרון קיבלנו מעל 720 בקשות להוציא נשים בהיריון ובחופשת לידה לחל"ת, כשמתחילת המשבר אנחנו עומדים על 15 אלף בקשות כאלה".

לפי המידע שנמסר ל"גלובס", כ-90% מבקשות הוצאה לחל"ת לנשים בהיריון או נשים הנמצאות בחופשת לידה שהגישו מעסיקים בתקופת הקורונה אושרו. זאת, לאור העובדה שמדובר בבקשות מעסקים שנסגרו לאור המשבר ופיטרו או הוציאו לחל"ת עובדים נוספים, ולא רק נשים מוגנות.

כמה בקשות כאלה היום מתקבלות בשנה, טרום משבר הקורונה?
"בשנה רגילה אנחנו מקבלים במשך כל השנה בממוצע כ-1,000 בקשות של מעסיקים להוצאה לחל"ת או פיטורים של נשים בהיריון או בחופשת לידה. לא הייתה לנו ברירה, היינו חייבים להסיט את רוב כוח האדם שיטפל בבקשות האלה. בנסיבות שנוצרו, הפכה אוכלוסיית הנשים המוגנות לאוכלוסייה שדרושה לה הגנה מוגברת, ולכן עיקר עיסקונו בימים אלה הוא בהגנה עליהן. אם לא היינו שם בשבילן, היו נשים רבות מאוד נפגעות".

"כל הבקשות להשלמת פערי כוח אדם נדחו"

ומה קורה בינתיים עם יתר העובדים החלשים והלא מאורגנים במשק, כמו למשל עובדי ניקיון ושמירה וקבוצות נוספות של עובדים שלרוב מועסקים באמצעות חברות כוח אדם?
לדברי דוד, "המשכנו בפעולות אכיפה רק במקרים שבהם היה חשד ממשי להפרות, ובמקרים שכבר מצאנו הפרות בעבר.

"ההשפעה העיקרית היא שאני לא עורך בכלל אכיפה יזומה מאז חודש מרץ - שבימים כתיקונם מרכיבה 60% מסך פעולות האכיפה שלנו. בימים אלה, אני נאלץ לטפל רק בחלק קטן מהתלונות", הוא מוסיף.

האם המחסור האקוטי במפקחים הוא תוצאה של בעיות תקציביות?
"מתחילת שנת 2019, מאז שבעצם לא הייתה ממשלה קבועה, ועכשיו בשנת 2020 כשאין תקציב - כל גיוס שאני רוצה לעשות צריך לעבור דרך ועדת חריגים באוצר. עד היום במשך שנה וחצי אישרה לי ועדת החריגים באוצר לגייס תקן אחד בלבד, שלא קשור לאכיפה. כל הבקשות שלנו להשלים את הפערים בכוח האדם נדחו".

ואם היה כוח אדם - היה במה לטפל? אולי משום שיש יותר עובדים מובטלים ובחל"ת גם יורד הצורך לאכוף את חוקי העבודה?
"אין עלייה דרמטית במספר התלונות, אבל גם אין ירידה. יש הרבה במה לטפל".