משרד האוצר | ניתוח

שר אוצר בניוטרל: הישיבה האחרונה, הסולחה וההבטחה - מאחורי הקלעים של הדרמה באוצר

ההחלטה לחלק מענקים למובטלים הביאה את טרנר לקצה והיא הודיעה לכ"ץ על התפטרות כבר בחמישי שעבר • כ"ץ, שנאלץ לחפש מחליף ומהר, בחר בערן יעקב, למרות שבתחילת הדרך לא הסתדרו • איך יתנהל האוצר והאם להבטחות שהעבודה על התקציב תחל בקרוב, יש על מה להישען?

1. הישיבה האחרונה של טרנר

מנכ"לית האוצר קרן טרנר אייל הודיעה לשר האוצר ישראל כ"ץ על החלטתה לעזוב את התפקיד כבר ביום ה' בשבוע שעבר. באותו יום נערך דיון מקצועי בראשותו של כ"ץ בנושא המענקים למובטלים, שהוא מבקש לחלק. הדרג המקצועי באוצר מתנגד למענקים האלה. לדעתו, כבר היום מערכת התמריצים איננה מעודדת חזרה לעבודה. בעלי העסקים מתלוננים שהם לא מצליחים לגייס עובדים, כשהמדינה מבטיחה חל"ת עד יוני 2021.

טרנר, שהתנגדה בעבר בדיונים להצעות כמו המענקים שחולקו לכל אזרח, שתקה הפעם. אבל, בסוף היום החליטה שזהו, נמאס לה. זה לא היה "קש ששבר את גב הגמל", זה היה ייאוש מהמצב.

שר האוצר הדף היום את כל הטענות. "אין לפרישה שום קשר לתקציב למדיניות ולתהנהלות משרד האוצר", כתב כ"ץ ביום שאחרי פרישת טרנר בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו. "לא אתייחס לרכילות בשם מקורבים ולמתקפות תקשורתיות בעלות אינטרס... כמובן שהמציאות מול 'כחול-לבן' והשיתוק ההדדי בחלק מהתחומים מקשה על כולם, בייחוד בענייני חוקי ההסדרים והרפורמות החשובות שאני רוצה לקדם והם מונעים, אבל הצלחתי לנווט ולהעביר עד היום את כל ההחלטות המרכזיות שיזמתי".

קרן טרנר / צילום: אייל פישר
 קרן טרנר / צילום: אייל פישר

עזיבתה של טרנר נעשתה בהודעה מוסכמת, ולא במכתב פיטורים זועם ומאשים, אבל היא פוגעת בכ"ץ ובאוצר יותר מעזיבתו של שאול מרידור, למשל. זה לא רק בגלל שטרנר באה לאוצר בהזמנתו של כ"ץ, כמשרת אמון וכאדם הקרוב ביותר לשר, אלא גם בגלל ששימשה כדבק שמחבר בין הבכירים במשרד לשר ובינם לבין עצמם, ובין הקהילה העסקית לבין האוצר.

הוא עבדה בפרופיל נמוך, ללא אגו ומחלה לא פעם על כבודה. למשל, כשכ"ץ העיר לה בנוכחות בכירים אחרים, או כשראש הממשלה בנימין נתניהו דאג לא להזמין אותה לדיונים כלכליים בלשכתו, שאליהם הוזמנו בכירי משרדה. אם אדם ממלכתי וענייני כמוה נשבר אחרי פחות מארבעה חודשים - זה אומר הרבה על יכולת התפקוד של בכירי האוצר.

2. עלייתו לצמרת של ערן יעקב

את מקומה של טרנר ימלא מנהל רשות המסים ערן יעקב. בתחילת כהונתו, כ"ץ לא דיבר עם יעקב, אלא דרך טרנר. אבל, יעקב הצליח לבנות יחסי אמון עם כ"ץ. ליעקב יש יכולת יוצאת דופן לעבוד עם אנשים מכל סוג ואופי. אלה החדשות הטובות. החדשות הפחות טובות הן שיעקב ממשיך בינתיים לנהל במקביל את רשות המסים - ואי אפשר לומר שהוא השלים את משימותיו שם בהצלחה יתירה.

נכון שאנחנו נמצאים במשבר חסר תקדים ושרשות המסים נדרשת לבצע מעל ומעבר - אך עדיין הביקורת על תפקוד הרשות בסיוע לעסקים ולעצמאים שנפגעו במשבר נשמעת כמעט מכל עבר. גם ראש הממשלה העיר ליעקב בישיבת זום מפורסמת שערך עם ראשי רשויות מקומיות והביך אותו, כשאילץ אותו בשידור חי להבטיח שהסיוע יועבר למבקשים בתוך לא יותר מיממה.

למנות את יעקב לממלא מקום מנכ"ל האוצר דומה למינוי אלוף פיקוד הדרום לממלא מקום הרמטכ"ל, בעיצומו של מבצע צבאי ברצועת עזה. יותר מכל הבחירה בו מעידה על המצוקה שבה נתון האוצר.

ערן יעקב / צילום: יונתן בלום, גלובס
 ערן יעקב / צילום: יונתן בלום, גלובס

3. מלאכת התקציב רחוקה מביצוע

מאז מרץ 2018 לא עבר בישראל תקציב מדינה ולא חוק הסדרים. אף רפורמה ואף שינוי מבני לא נחקקו בכנסת. האם מה שלא קרה שלוש שנים יקרה בחודשיים וחצי שנותרו עד לסוף השנה?

כ"ץ חוזר ומודיע לציבור שהנחה את הדרג המקצועי לקדם חוקי הסדרים ותקציב מדינה. אבל מעבר לנעשה בין קירות האוצר, אין שום אינדיקציה לתזוזה כלשהי במערכת הפוליטית. זאת אותה המערכת שאמורה לקחת את התקציב ואת ההסדרים שנלווים אליו ולהעביר אותם דרך הממשלה אל הכנסת. איפה הממשלה? איפה הקבינט החברתי הכלכלי? איפה ועדת השרים לחקיקה? הכל בקיפאון מוחלט.

אם היה נדמה למישהו שכ"ץ עלה על מסלול התנגשות חזיתית מול נתניהו - הבהיר כ"ץ בימים האחרונים כי אין לו שום כוונות כאלה. לאחר שהודיע כי לא ייתן למיליוני אנשים להגיע לחרפת רעב בגלל "החלטות לא נכונות של משרד הבריאות", מיהר כ"ץ ליישר קו עם ראש הממשלה בנושא החשוב באמת בעיניו - העברת תקציב המדינה 2021.

כ"ץ נצמד בכל כוחו ללוח זמנים המקורי של נתניהו, שדוחה את אישור התקציב בכנסת למרץ ומספק בכך שריון לנקודת היציאה שנתניהו מבקש לשמר ביחסיו מול לבן.

גם בפוסט שלו בפייסבוק היום לא שכח כ"ץ לפרגן לנתניהו על שיתוף הפעולה, הנעשה "בדרך הנכונה ביותר", בעודו מטיל על כחול לבן את מלוא האשמה על העיכוב באישור תקציב ובחקיקת "חוקי ההסדרים".

לפני שכ"ץ מניח את הצעת התקציב על שולחן הממשלה, משרד האוצר צריך לעבור אצל ראש הממשלה לאישור מסגרות התקציב, יעד הגירעון, תקרת ההוצאה. לפני שהוא מניח את חוק ההסדרים על שולחן הממשלה, האוצר צריך להציג לראש הממשלה את הרפורמות המתוכננות. הוא צריך להפיץ לשרים תזכירי חוק, לעבוד עליהם מול משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה ולאשר אותם בקבינט החברתי-כלכלי.

כל התהליך הזה לא הותנע. אף תזכיר לא הופץ, אף דיון לא נקבע. כל מה שיש זה הנחיות חוזרות ונשנות של שר האוצר לפקידי משרדו להתחיל לקדם את התקציב המדינה. רק גבעה קטנה מפרידה בין בניין האוצר ברחוב קפלן 1 לבין משכן הכנסת. אבל אפילו את הדרך הקצרה הזאת אי אפשר לעבור עם מכונית שתיבת ההילוכים שלה נמצאת בניוטרל.

שר האוצר ישראל כ"ץ אופטימי. הוא אומר שיש לו סיכומים פוליטיים שיאפשרו לו להעביר בממשלה תקציב וחוק הסדרים. אם לא את כל החוק אז לפחות את חלקו. ואם לא את חלקו, אז לפחות את החוקים שאפשר להעביר בתמיכת שרי הימין ואם גם את מקצת החוקים האלה אי אפשר יהיה, אז לפחות את החוקים שבתחום סמכותו כשר האוצר - מסים, חקיקה פיננסית, הייטק, משהו כמו רבע מהחוק המקורי. השאלה למה שהשרים האחרים יתמכו בחוקים של שר האוצר אם הם לא יכולים לאשר את החוקים שבתחום סמכותם.

4. לנצח יישארו ממלאי מקום?

לא רק תהליך אישור התקציב נמצא בניוטרל גם תהליך מינויי הבכירים מתנהל רק על הנייר. כ"ץ הודיע ביום שישי כי בחר ביהלי רוטנברג לתפקיד החשב הכללי הבא. רוטנברג מועמד ראוי ולכ"ץ מגיע כל הקרדיט על הבחירה בו. הבעיה ששר המשפטים אבי ניסנקורן כבר הודיע שכל המינויים המחייבים אישור ממשלה יעברו ביחד - או שלא יעבור אף אחד. לראש הממשלה אין שום כוונה להסכים למינוי פרקליט מדינה שימונה על-ידי שר מ'כחול לבן', כך שנכון לעכשיו אף מינוי לא עובר בממשלה - ואם יוכרזו בחירות תיחסם אפשרות לאשר מינויים עד להקמת הממשלה הבאה.

מהחודש הבא ועד להודעה חדשה ינוהל האוצר על-ידי שלושה ממלאי מקום: ממלא מקום מנכ"ל, ממלא מקום חשב כללי וממונה על תקציבים בפועל. זה לא משרד קורס ולא משרד מפורק אבל ככה לא מחלצים את מדינת ישראל מהמשבר הכלכלי הכי עמוק שהיה כאן.