"איך אני מצדיק שכר לימוד של 35 אלף שקל, אם הרצאות בזום יש אצל כולם?"

רפי גמיש, מנכ"ל המכללה למינהל, מנסה להסביר איך פותחים שנה אקדמית עם סטודנטים שלא יכולים לשלם, שהבטיחו להם יחס אישי וכיתות קטנות

רפי גמיש, מנכ"ל המכללה למינהל / צילום: שלומי יוסף, גלובס
רפי גמיש, מנכ"ל המכללה למינהל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

רפי גמיש, מנכ"ל המכללה למינהל, איך עוברים עליכם ימי הקורונה? מה ההתמודדות העיקרית?
האתגר של הקורונה פוגש אותנו בכמה מישורים. גם פיננסית - כמכללה פרטית שאינה מתוקצבת, במצב שבו רוב הסטודנטים מצאו את עצמם בלי יכולת לשלם; גם טכנולוגית - מעבר מהיר לעולם הלמידה המקוונת, גם אתגרים פדגוגיים, ועוד.

ברמה הטכנית לא היה קשה, כי הקורונה האיצה תהליכים שכבר התחלנו ממילא. אבל עכשיו היינו צריכים להעביר לאונליין 500-600 קורסים מהיום למחר, וצריך למצוא דרכים גם לשמור על הרמה וגם ליצור עניין, ובאופן טבעי יש מרצים שעוברים מסך יותר טוב מאחרים, אז צריך לעזור ולהדריך.

אז מה עשיתם?
דבר ראשון - הורדת שכר לכולם. המשאבים שפינינו הלכו לסטודנטים. התקשרנו אחד-אחד לכל הסטודנטים שהתקשו בתשלומים, ותפרנו לכל אחד "חליפה" משלו. הלוואות בלי ריבית (המכללה ספגה את הריבית), פריסת תשלומים, הקמנו קרן מלגות.

אבל הבעיה שלי היא לא רק הסטודנטים שאין להם, אלא גם אלה שיש להם, אבל אומרים - ובצדק מבחינתם - לא על זה שילמנו. הבטיחו לנו יחס אישי, כיתות קטנות, חוויה חברתית. הרצאות בזום יש אצל כולם. איך אני מצדיק שכר לימוד של 35 אלף שקל, שהוא גבוה יותר מאשר במוסדות המתוקצבים? כאמור, עבדנו חזק על היחס האישי. ראינו שסטודנט לא נכנס למערכת המתוקשבת, פנינו אליו לברר איפה הקושי. הקמנו מערך סיוע לבעלי לקויות למידה, שירות פסיכולוגי לסטודנטים, מערך של מנטורינג. 

את השנה אנחנו פותחים במתכונת משולבת. מביאים סטודנטים לקמפוס ליום אחד בשבוע בשיטת הקפסולות, וגם הרצאות מקוונות. בזכות הטכנולוגיה, התפנה זמן למרצים והם יכולים להשקיע אותו בתלמידים לעזרה של אחד על אחד. כל מרצה מקבל קבוצה של 30 סטודנטים שהוא מלווה אישית. מכל הסיפור הזה יצאנו נשכרים. אני מאמין שהקורונה עשתה לאקדמיה רק טוב.

השראה (1)

ארבעת הילדים שלי, בני 6-12, שאני לומד מהם המון. צורת חשיבה, דרכים לפתור בעיות. זה עוזר לי להבין את הסטודנטים שלנו, שגם הם קצת ילדים, בני 20-21. אנחנו בני דור המעבר, חווינו את מהפכת האינטרנט. הם נולדו לזה.

לא מזמן הייתי אצל חברים. הייתה שם ילדה בת שנתיים שישבה ודפדפה  ביוטיוב. היא בקושי יודעת לדבר ובוודאי שלא לקרוא, אבל היא יודעת למצוא ביוטיוב את הסרטון שהיא אוהבת, ומבינה איך להפעיל את האלגוריתם שמקפיץ לה את המעבר מסרטון לסרטון. 

השראה (2)

אילון מאסק. אני אוהב את הדרך שבה הוא ממציא את עצמו בכל פעם מחדש, בכל פעם טורף את הקלפים ומייצר חידוש. הוא לא מייצר מוצר חדש אלא קטגוריה חדשה, "שיבוש" חדש, שוק חדש. זה דבר שאני מנסה ליישם בחיים ובעבודה.