בועות במקום קפסולות: כך הגיעה ניו זילנד ל-40 מאומתים בלבד

תושבי ניו זילנד התבקשו ליצור לעצמם "בועה" - רשימה מוגדרת וסגורה של בני משפחה, חברים וקולגות שאיתם ורק איתם נפגשו לאורך תקופה ארוכה • ניו זילנד נקטה בסגר רחב וכולל ולאחר מכן סגר נקודתי ושמה דגש על הסברה ועל סיוע כלכלי. כך זה עבד

בדיקות קורונה נערכות בין הלקוחות הממתינים בתור לסופרים בניו זילנד. תוכנית ניהולית מקיפה וברורה שיושמה מהרגע הראשון / צילום: Mark Baker, Associated Press
בדיקות קורונה נערכות בין הלקוחות הממתינים בתור לסופרים בניו זילנד. תוכנית ניהולית מקיפה וברורה שיושמה מהרגע הראשון / צילום: Mark Baker, Associated Press

בסדרת כתבות "גלובס" סוקר מדינות, ערים ומחוזות שמתמודדים עם הנגיף המתעתע. התחנה היומית היא ניו זילנד שכבר במאי דיווחה על אפס הדבקה ובאוגוסט הודיעה שהביסה מחדש את הקורונה, לאחר גל שני. בעת הזו חשוב לנו לומר שכל הנתונים נכונים לעת שבה נכתבו וכך צריך להתייחס אליהם. כנראה שבתקופה הקרובה עדיין לא נוכל לדבר במונחים של "לנצח" את הקורונה. להביס זמנית אולי, לשטח את העקומה, אם תרצו. הקורונה מלמדת את כולנו שיעור בצניעות ואנחנו מזכירים זאת לא רק לכם הקוראים, אלא גם לעצמנו

במשך חודשים רבים הממשלה בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, מנסה למצוא דרך לנהל חיים לצד מגפת הקורונה, הפושה באוכלוסייה באין חיסון. בניו זילנד, מדינת איים המונה פחות מ-5 מיליון בני אדם, בחרו בשיטה אחרת: שאיפה לאפס הדבקה בקהילה. בחודש מאי יצאה ניו זילנד מסגר שנמשך 102 ימים, לאחר יישום תוכנית הדרגתית ברורה, ודיווחה על אפס מקרי הדבקה בקהילה. באוגוסט התפרץ גל שני בעיר אוקלנד, המונה 1.5 מיליון תושבים, והיא נכנסה לסגר חוזר שנמשך כשלושה שבועות. לאחר 12 ימים ללא דיווח על מקרי הדבקה חדשים, הוסר הסגר וראשת הממשלה ג'סינדה ארדרן, הודיעה שמדינתה הביסה מחדש את הקורונה.

הממשלה הניו זילנדית לא שלחה את תושבי המדינה לחגוג, אלא הדגישה: יש לנהוג בזהירות, גם אם נראה שהנגיף המתעתע איננו בשטח. "התפרצות מחודשת של הנגיף היא לא הדאגה היחידה שלנו, אלא גם התפרצות מחודשת של השאננות", אמרה ארדרן, והדגישה שעל הניו זילנדים לעמוד על המשמר. עד כה, במשך כשמונה חודשים, אותרו בניו זילנד רק 1,874 מקרי קורונה, ו-25 בני אדם מצאו את מותם. וכעת, בסך הכל, במדינה ישנם פחות מ-40 מאומתים פעילים.

ג'סינדה ארדרן, ראשת ממשלת ניו זילנד  / צילום: Nick Perry, Associated Press
 ג'סינדה ארדרן, ראשת ממשלת ניו זילנד / צילום: Nick Perry, Associated Press

ה"שיטה" של ניו זילנד נעוצה בתוכנית ניהולית מקיפה וברורה שיושמה מן הרגע הראשון, אם תרצו "תורת לחימה אפידמיולוגית-אזרחית". לכך הצטרפה תוכנית כלכלית ברורה, סבלנות אזרחית ואמון בצעדי הממשלה שהתנהלה בשקיפות מלאה מול האזרחים והסבירה את ההיגיון מאחורי כל צעד. מה הפלא, אם כן, שבתחילת השבוע שטפו את כלי התקשורת בעולם תמונות ממשחק רוגבי באצטדיון עמוס באלפי צופים, כאילו אין קורונה.

אחד היסודות בשיטה הוא "בועות" - בשל ההבנה שההתמודדות עם הקורונה צריכה להתנקז לרמה הקהילתית, הממשלה שלחה את האזרחים ליצור לעצמם "בועה" שתלווה אותם בזמן מגבלות הקורונה; קבוצה קטנה ומוגדרת של בני משפחה וחברים איתם מותר להיפגש, ורק איתם. כך, קטן משמעותית מספר האינטראקציות שמקיים אדם, והרשויות הצליחו לעקוב אחר מגעים ביעילות ולקטוע שרשראות הדבקה. כך, איזנו את הצורך להקטין את החשיפה לקורונה עם הצורך באינטראקציה חברתית, מה שאיפשר לאנשים פגיעים ובודדים לקיים קשרים חברתיים ולהימנע מהלחץ הנפשי אליו מובילה המגפה, ולהיאחז בחוסן הקהילתי שלהם כחלק אינהרנטי בהתמודדות.

ההבדל בין בועה לבין קפסולה

ה"בועות" שונות בתכלית משיטת הקפסולות הישראלית. בעוד שהבועות מגדירות אינטראקציות ברורות ויחידות שהתרחבו בזהירות רבה, הקפסולה הישראלית מקטינה באופן נקודתי מפגשים באופן משתנה - אך בסופו של דבר לא מגבילה את מספר האינטראקציות לאדם. בבוקר תוכלו להיפגש עם עשרה אנשים ללמידה בכיתה סגורה, אחר הצהריים עם אחרים בחוג, בערב בהופעה, ובין לבין לארוחות משותפות. כך, מתקשות הרשויות לעקוב אחר התפרצויות תחלואה ולקטוע את שרשראות ההדבקה, ודאי כאשר התחלואה מפושטת באוכלוסייה.

"הבועות אצלנו היו מאוד מאוד מצומצמות ולא הייתה כמעט השקה ביניהן", מספר ד"ר אורי שטיינפלד, רופא משפחה המתגורר ועובד בניו זילנד. "מבנה הבועות שלנו מרכיב חשוב בזמן הסגרים. נשארים בבית, לא מתראים עם חברים ואנשים שלא שייכים לבועה, ניתן לצאת מהבית לעבודה חיונית, קניות ושירות רפואי. היציאה מהבית היא ברגל בלבד. בכל ערב אנשים הוציאו כיסאות לרחוב וישבו עם בקבוק מים וקשקשו, דאגו האחד לשני ותמכו בקשישים. בועה יכולה לתפקד ביעילות רק אם האוכלוסייה ממושמעת ופועלת באחריות וערבות בין אדם לחברו".

רעיון הבועה הפך את הבנת הריחוק הפיזי לעניין מוחשי, שיעזור לניו זילנדים להבין את ההתנהלות בתוך שגרת הקורונה החדשה. בידוד גורם ללחץ ועשוי להפחית את שיתוף הפעולה של הציבור, אך בועה עשויה לטפח חוסן על ידי צמצום תחושת הבידוד, בייחוד בקרב אנשים החיים לבדם תוך שמירה על הבריאות. אלו המתגוררים לבדם יכלו לבקר או להיפגש עם אדם אחר שמתבודד וגר באותה שכונה או קהילה, ככל שהצדדים לא מתראים עם אנשים נוספים ומוגבלים לבועה שיצרו לעצמם.

הבועות לא הוגבלו במספר האנשים, שכן בניו זילנד ישנן משפחות מאוריות מרובות ילדים ונפשות, והמשפחות היו חופשיות ליצור בועה ככל שאיננה מתמזגת ונשמרת לעצמה. בנוסף, האזרחים התבקשו לערוך רישום של המפגשים ביניהם, כדי לסייע לרשויות לערוך מעקב אפידמיולוגי בעת הצורך. וכשעברה ניו זילנד בין ארבעת שלבי תוכנית ההתמודדות, גם הבועות התרחבו והסתגלו למצב החדש, כשהן נפתחות אט אט, עד כדי אפשרות ליצירת בועה משותפת עם אוסטרליה השכנה.

כבר בחודש מאי, סוציולוגים מאוניברסיטאות אוקספורד וציריך, הסבירו בנוגע לקונספט הבועות: מעגל סגור של אינטראקציות הוא שיטה יעילה להגבלת התפשטות הנגיף, וזוהי אפשרות נהדרת עבור מדינות להתמודדות עם המגפה ו"יציאה" ממנה. פר בלוק, אחד מעורכי המחקר, הסביר כי שיטת הבועות מעודדת את החברים בה לשמור על בריאותם של הסובבים אותם ולגלות אחריות: "בועה של עשרה אנשים יכולה לעבוד. אבל הוספה של 9 אנשים לרשת שלך, מגדילה את הסיכויים שמישהו מהם יידבק בקורונה בחנות הסמוכה, וייפגע בבועה. ההצלחה והכישלון של תפיסת הבועה, תלויה לא רק בפעילות שלי, אלא במעשי האחרים בבועה, וזו שאלה של סולידריות". ואמנם, הוא מדגיש כי פתיחה מלאה מחדש של הכלכלה והחיים החברתיים בשלב מוקדם מדי - יהפכו את הבועה לחסרת טעם.

הסגר הוסר רק לאחר שהושגה שליטה

להתפרצות השנייה והנקודתית, הגיעה ניו זילנד מתורגלת. הפעילות הייתה מהירה מאוד, ועד שלא הושגה שליטה על ההתפרצות ונקטעה שרשרת ההדבקה, הסגר לא הוסר. "בתחילה נשמעו קולות על חיים לצד הקורונה והצורך לקבל את העובדה שלא תושג שליטה. אבל ההיענות הציבורית ואכיפת ההנחיות העמידו את האלימינציה כמטרה די מהר", מספר ד"ר שטיינפלד.

ומה באשר למערכת הבריאות הניו זילנדית? לפי שטיינפלד, "מערכת הבריאות בניו זילנד חלשה ומצומצמת מזו הישראלית. אין פה מיטות טיפול נמרץ רבות. היתרון שלנו הוא שרוב הרפואה נעשית ע״י מרפאות הקהילה ביומיום ולשם מופנים המון משאבים. זה איפשר לנו לבצע אדפטציה למערך בדיקות סקר ואיתור מאומתים חדשים. כל מרפאה למדה מאחרת וקיבלה מרחב תמרון עצמאי ליכולותיה. המעבדות הרפואיות שופרו וכוח הבדיקה גדל משמעותית - על ידי הצטיידות נכונה, התמגנות טובה של הצוותים, ערנותם והצמדות להנחיות הכלליות. כל אף מנוזל נדגם ובוצעו גם המון בדיקות סקר של הצוותים עצמם - הצלחנו לזהות מוקדם ובעזרת המערך האפידמיולוגי שהקים ראש מערך הבריאות שהוא אפידמיולוג חסר השתייכות פוליטית. קטענו את השרשראות די מהר ובהצלחה. גם היום דורשים מאיתנו להמשיך ולבדוק ככל שניתן כדי למצוא את ההתפרצות הבאה . משבר הקורונה תפס את ניו זילנד עם ראשת ממשלה מלאת חמלה, רהוטה ואכפתית מאין כמוה. השיח בניו-זילנד הוא כיצד מתקנים ומשתפרים ולא מי אשם". 

צרו איתנו קשר *5988