מנדלבליט סוגר את תיק המניות של נתניהו: "אין בנמצא תשתית ראייתית המצדיקה פתיחה בחקירה"

היועמ"ש מתח ביקורת חריפה על קבלת ההחלטות בפרשת הצוללות ועל ההתנהלות בכל הנוגע להליך הרכש של הצוללות וכלי השיט • מנדלבליט מציין כי נתניהו אכן קיבל טובת הנאה משמעותית ממיליקובסקי בשנת 2007, אולם קבע כי אין לחקור את נתניהו בגין קבלת שוחד: "לא נמצאה אינדיקציה לקיומו של אינטרס רלוונטי"

היועמ"ש אביחי מנדלבליט וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילומים: איל יצהר, תמר מצפי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
היועמ"ש אביחי מנדלבליט וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילומים: איל יצהר, תמר מצפי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע הערב כי הוא סוגר את תיק הבדיקה הפלילית בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לפרשת המניות. לצד סגירת התיק, מותח היועמ"ש ביקורת חריפה על ההתנהלות בכל הנוגע להליך הרכש של הצוללות וכלי השיט.

בהודעה המפורטת ששיגר אביחי מנדלבליט לראש הממשלה בנימין נתניהו הוא מפרט את נימוקיו לסגירת התיק. "החלטתי דנן עוסקת בשאלה האם קיימת תשתית ראייתית המצדיקה פתיחה בחקירה פלילית נגד נתניהו בעניין נוסף, חמישי במספר, אשר במוקד שלו מצויה רכישת זכויות שביצע נתניהו בשנת 2007 בשותפות שבבעלות בן דודו, ומי שהיטיב עם נתניהו לאורך שנים, איש העסקים האמריקני נתן מיליקובסקי ובני משפחתו הקרובים. רכישה אשר הניבה רווח משמעותי לנתניהו, נוכח פער גדול בין מחיר רכישת הזכויות בשנת 2007 לבין מחיר מכירתן בשנת 2010.

"בחנתי האם התשתית הראייתית שמונחת בפניי - אשר כוללת מידע שהתקבל ממספר רשויות, וכן גרסאות מעורבים בהן גרסאות נתניהו ומיליקובסקי כפי שנמסרה בתיקים אחרים אך בנושאים משיקים - מעלה חשד סביר לכך שבוצעו על ידי נתניהו, אגב רכישת המניות, החזקתן ובהמשך מכירתן, עבירות פליליות ובהן עבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים של עובד ציבור".

מנדלבליט כתב כי "לאחר בחינת התשתית הראייתית שנאספה במסגרת הבדיקה שבוצעה, ומכלול העמדות שהובאו בפניי, מצאתי כי יש לקבל את המלצתם הדומה של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל - ניצב יגאל בן-שלום, פרקליטות המדינה, שניתנה על דעת שני המשנים לפרקליט המדינה שעסקו בנושא - גב' ליאת בן-ארי ומר שלמה (מומי) למברגר, והמשנים ליועץ המשפטי לממשלה - מר רז נזרי וגב' עמית מררי, ולפיה אין בנסיבות העניין תשתית מספקת כדי להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד נתניהו".

"אין בנמצא תשתית ראייתית המצדיקה פתיחה בחקירה"

בהחלטת מנדלבליט נכתב כי בחודש אוגוסט 2007 השקיע נתניהו בשותפות NMSD, כך שבין השנים 2010-2007 החזיק ב-1.7% מהזכויות בשותפות NMSD, אשר כאמור, החזיקה במועדים אלה ב-61% מסידריפט, כך שנתניהו החזיק בעקיפין ב-1% מסידריפט. בדיווחיו של נתניהו למבקר המדינה ולוועדה למתן היתרים במשרד מבקר המדינה צוין, כי ביום 26.8.2007 נתניהו השקיע בשותפות 600,000 דולר.

עוד במסגרת דיווחיו של נתניהו למבקר המדינה, מסר נתניהו כי ביום 29.11.2010 מכר את חלקו בשותפות NMSD בסכום של 4.47 מיליון דולר. חלקו של נתניהו נמכר לשותפות אחרת שבבעלות משפחת מיליקובסקי, וזאת בצמוד וכחלק מהעסקה שנזכרה לעיל שבה נמכרו כל הזכויות בסידריפט ובסי.ג'י לגראפטק.

מנדלבליט מציין כי נתניהו דיווח על החזקת הזכויות בשותפות NMSD בהצהרותיו העיתיות למבקר המדינה בשנים 2009 ו-2010, ואף דיווח על הרווח ממכירת המניות בהצהרתו לשנת 2011.

מנדלבליט כותב כי "הן משטרת ישראל והן פרקליטות המדינה בחנו, בשים לב למכלול הנתונים שמצוי כעת בידי רשויות האכיפה, האם נכון לעת הזו קיימת תשתית ראייתית המצדיקה לפתוח בחקירה פלילית. הבחינה נעשתה בכל גוף לעצמו, ולאחר מכן גם בישיבות משותפות. לאחר בחינת הדברים הוצגה בפניי, כאמור לעיל, מסקנתם הדומה, ולפיה אין בנמצא תשתית ראייתית המצדיקה פתיחה בחקירה בפרשת המניות או שינוי העמדה ביחס לנתניהו בפרשת כלי השייט.

"עוד הוסיפו פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל, כי גם אם האינדיקציות הראייתיות הקיימות היו איתנות יותר, נוכח הזמן הרב שחלף מהמעשים הנדונים ועד המועד שבו הדברים הובאו לפתחה של מערכת אכיפת החוק, אין תוחלת להעמקת חקר בנושא בכלים של חקירה פלילית. כאמור, אני סבור כי יש לקבל עמדה זו מנימוקיהם אשר להלן אעמוד על עיקריהם".

מנדלבליט מציין כי נתניהו אכן קיבל טובת הנאה משמעותית ממיליקובסקי בשנת 2007, אולם קבע כי אין לחקור את נתניהו בגין קבלת שוחד. "זאת בעיקר משום שלא נמצאה אינדיקציה לקיומו של אינטרס רלוונטי של מיליקובסקי שאותו הוא היה עשוי לבקש לקדם באמצעות נתניהו, אשר כיהן באותה עת כחבר כנסת ויו"ר האופוזיציה, ולשם כך נתן לו טובת הנאה.

"לעניין זה נמצא, כאמור, כי רק בחלוף למעלה משלוש שנים, בשנים 2011-2010, החלה פעילות עסקית מסוימת של מיליקובסקי בישראל. בנוסף, גם אם מערכת היחסים המשפחתית הקרובה בין נתניהו למיליקובסקי, אינה שוללת אפשרות מבחינה עקרונית של מערכת יחסים שוחדית; הרי שבשים לב לגרסתם של השניים בדבר "מסורת" של תמיכה ארוכת שנים של מיליקובסקי בנתניהו, נמצא שלהעדר היכולת להצביע על אינטרס מוחשי שביקש מיליקובסקי לקדם באמצעות מתן טובת ההנאה, יש משמעות של ממש".

מנדלבליט הוסיף כי קיימים קשיים משמעותיים במישור חלוף הזמן, שהרי חלפו כ-13 שנים ממועד רכישת הזכויות בשותפות. לצד שאלות משמעותיות של התיישנות מהותית שבהכרח מתעוררות במצב דברים זה, חלוף הזמן המשמעותי משפיע עד מאוד גם על תוחלתה של חקירה פלילית למצות את בירור העניין, ובעיקר קושי בהגעה לעדים ובאיסוף מסמכים אשר חלק ממשי מהם מעבר לים.

"האם מתעורר חשד סביר לפיו נתניהו פעל בניגוד עניינים?"

מנדלבליט מסביר מדוע החליט שלא לפתוח בחקירה אף בגין הפרת אמונים מצד עצם קבלת טובת ההנאה ממיליקובסקי. "עבירת העוון של מרמה והפרת אמונים, שהיא הרלוונטית לענייננו, כבר התיישנה מבחינת הדין הפלילי מספר שנים לפני המועד בו הובא הדבר לפתחה של מערכת אכיפת החוק. בנסיבות אלה, קיבלתי, כאמור, את המלצת משטרת ישראל ופרקליטות המדינה כי המסד הראייתי בנושא אינו מצדיק חקירה, וזאת גם בשים לב לטענה אודות מערכת היחסים הייחודית בין מיליקובסקי לנתניהו כמתואר, ולאור הזמן הרב שחלף המשפיע מאוד על האפשרות להגיע לחקר האמת, ובפרט לאור קיומה של התיישנות מהותית. אם לחדד לעניין ההתיישנות, קבלת טובת ההנאה אפשרית על ידי נתניהו ממיליקובסקי, הובאה לבחינת מערכת אכיפת החוק כאשר העבירה שהיא עשויה לגבש כבר התיישנה מספר שנים קודם לכן מבחינת הדין הפלילי".

מנדלבליט הוסיף והתייחס לשאלה האם פרשת המניות עשויה להחשיד את נתניהו בתיק 3000, פרשת כלי השיט. "נבחן האם יש תשתית ראייתית המלמדת על השפעה הדדית בין יחסיו של נתניהו ומיליקובסקי לבין נושאים שונים שנחקרו במסגרת פרשת "כלי השייט", באופן המצדיק חקירה פלילית. במוקד חיבור אפשרי זה בין נושא המניות לנושא כלי השייט ניצבה השאלה האם על רקע קשריו המשפחתיים והעסקיים של נתניהו עם מיליקובסקי, טובות ההנאה שצמחו לו מקשר זה והחזקתו בזכויות בשותפות עד לשנת 2010, פעל נתניהו במסגרת הליכי הרכש של כלי שייט מטיסנקרופ לטובת מיליקובסקי. היינו, האם מתעורר חשד סביר לפיו נתניהו פעל בניגוד עניינים?"

מנדלבליט טען בהחלטת הסגירה כי לא נמצאה כל ראיה לכך, וכי לא ניתן לפתוח בחקירה על סמך השערות בלבד. "נמצא על פי המידע שבידנו כי הזיקה בין מיליקובסקי לבין עסקאות בתחום כלי השייט של טיסנקרופ היא זיקה כלכלית מעורפלת שאינה מבססת תשתית נדרשת לפתיחה בחקירה. כאמור, גראפטק מייצרת רכיב המשמש בתהליך ייצור פלדה שאותו רוכשת גם טיסנקרופ, שמייצרת מגוון מוצרים המבוססים על פלדה, ושמבחינת גראפטק, טיסנקרופ היא לקוח משמעותי. אך כלל לא ברור האם ניתן לקשור נתונים אלה לענייננו. גם בהנחה שחברת גראפטק יכולה הייתה להפיק, בעקיפין, רווחים כלשהם כתוצאה מעסקה שמבוצעת על ידי טיסנקרופ מול מדינת ישראל, בהינתן היקף השימושים של טיסנקרופ בפלדה במגוון עסקיה, היותה של גראפטק ספק של רכיב אחד מבין הרכיבים שמשמשים בייצור פלדה, והיותו של מיליקובסקי אחד מבעלי המניות בגראפטק, יש קושי להצביע על אינטרס מיוחד בעסקאות כלי השייט דווקא".

"חללים שלא ניתן למלא במקרה הזה באמצעות הנחות, השערות ואמירות כלליות"

מנדלבליט התייחס גם למודעות נתניהו לזיקה כלכלית בין עסקי מיליקובסקי לבין עסקאות כלי שייט של מדינת ישראל מול טיסנקרופ. לדבריו, בכל הנוגע למישור זה " התמונה הראייתית חסרה אף יותר; אין בפנינו אינדיקציה ראייתית לכך שנתניהו ידע שמיליקובסקי מכהן כדירקטור בגראפטק, או שהוא מחזיק במניותיה אחרי שנת 2010, וממילא אין כל אינדיקציה ראייתית לכך שנתניהו ידע שגראפטק סוחרת עם טיסנקרופ. אם כך, טענה לפיה נתניהו ידע שקידום עסקאות מול טיסנקרופ עשויה להועיל למיליקובסקי מבחינה כספית אין לה, בתשתית הראייתית הקיימת, על מה שתסמוך. אף שגרסה זו עשויה להיראות על פני הדברים כמוקשית, זוהי העדות המצויה בפנינו".

עוד הוסיף מנדלבליט כי "כאשר מיליקובסקי נחקר על הנושא, הוא מסר כי נתניהו ידע באופן כללי בלבד כי הוא עוסק בתחום הפלדה, והוסיף שספק אם נתניהו ידע במה בדיוק עוסקות החברות שבבעלותו. כמו כן תיאר מיליקובסקי כי כאשר עדכן את נתניהו על מכירת אחזקותיו בשנת 2010, נתניהו לא שאל פרטים על העסקה והוסיף כי הוא מניח שלנתניהו אין "כל כך עניין בזה". גם גרסה זו, בשים לב ליחסי הקרבה בין השניים ולקשר העסקי הקודם בשותפות, עשויה להיראות על פני הדברים כמוקשית, אך זוהי העדות המצויה בפנינו".

מנדלבליט הוסיף והרחיק את החשדות מנתניהו בכך שכתב כי העסקה לרכש "הצוללת השישית" שנחתמה בחודש מרץ 2012 - היא העסקה הראשונה בהקשר הנדון שבוצעה תחת כהונתו של נתניהו כראש הממשלה, הייתה למעשה מימוש של הסכם אופציה שכרתה מדינת ישראל מול המספנות שבבעלות התאגיד עוד בשנת 2005. "קרי, ראשיתה של עסקה זו מצוי מספר שנים קודם לתחילת כהונתו של נתניהו כראש ממשלה. בנוסף לכך עולה מהממצאים כי נתניהו המשיך לפעול לרכישת כלי שייט נוספים מטיסנקרופ גם לאחר עזיבתו של מיליקובסקי את חברת גראפטק".

לאור כל זאת מציין מנדלבליט כי "בהתאם להמלצת כלל הגורמים שהיו מעורבים בבחינת העניין, מצאתי שאין תשתית ראייתית מספקת לביסוס חשד שנתניהו היה מודע לכך שלפעולותיו בנושא כלי השייט עשויות להיות השלכות כספיות על מיליקובסקי, ולנוכח זאת הרי שאין מקום לחקירה פלילית בנושא".

מנדלבליט הוסיף וציין כי אין באמור בעתירת התנועה לאיכות השלטון שנזכרה לעיל ובתצהירים שצורפו לה כדי לשנות באופן מהותי מהתמונה הכללית שהצטיירה במישור הפלילי בעניין הקשר בין נתניהו למיליקובסקי, או בעניין מעורבותו הנטענת של נתניהו "במנגנון העמלות" שנחקר בפרשת כלי השייט.

לדברי מנדלבליט "העתירה והתצהירים עוסקים, על פי האמור בהם, בעיקר בטענות לחוסר תקינות מינהלי שורשי בהליכים שסבבו את ההחלטות באשר להצטיידות המדינה בכלי שייט. חלק מן הטענות הללו שעולות בעתירה - שמצויות בעיקרן במישור המנהל התקין ונורמות ההתנהלות בשדה הציבורי - חופפות, במידה זו או אחרת, לתמונה שהצטיירה במסגרת החקירה הפלילית בתיק 3000. עם זאת, העתירה והתצהירים אינם כוללים אינדיקציות ראייתית ממשיות כלשהן אשר יש בהן להעצים את החשד נגד נתניהו בכל הנוגע למעורבותו בעבירות פליליות לכאורה שביצעו אחרים במסגרת פרשת כלי השייט ובכל הנוגע למערכת יחסיו עם בן דודו מליקובסקי. זאת נוכח ההכרח - המתחייב, בנסיבות העניין, לצורך קיומה של חקירה פלילית, להצביע, למצער, על חשד סביר לקיומם של היסודות העובדתיים, ולקיומה של מודעות מצדו של נתניהו כי מי מהמקורבים לו עשויים ליהנות, באופן פסול, מהחלטות שהוא מקבל או מפעולות שהוא מבצע.

"ההתנהלות הבלתי תקינה הנטענת, אשר משתקפת, בין היתר, מעדויות רבות שנמסרו במסגרת תיק 3000 ובנטען בתצהירים האמורים, מעלה אמנם תמונה מדאיגה, אך אינה מהווה, בפני עצמה, בנסיבות העניין, טעם מספיק לפתיחה בחקירה פלילית. דהיינו, שאלות כבדות משקל שעולות מהעדויות והתצהירים, ואשר נותרו לעת הזו ללא מענה, אינן מצויות לפתחה של מערכת אכיפת החוק, העוסקת אך בבירור חשדות המצויים בשדה הפלילי".

לדברי מנדלבליט, "חומר הראיות שהונח בפניי ביחס לעסקאות כלי השייט כולל טענות כבדות משקל וזאת מפי גורמים בכירים במערכת הציבורית, ובעלי ניסיון רב. חלקן של הטענות מתוארות מפי 'כלי ראשון'. הטענות מציגות, על פני הדברים, התנהלות שאינה עומדת בסטנדרטים ראויים של רשות ציבורית העוסקת בנושא כה משמעותי לאינטרסים לאומיים של מדינת ישראל. אולם, כאמור, מקובלת עליי, אפוא, עמדתם הדומה של כלל הגורמים שנדרשו לעניין, הן במשטרת ישראל והן בפרקליטות המדינה כי עת תשתית זו נבחנת במשקפי "המשפט הפלילי", דהיינו: שאלת התגבשותו של חשד סביר לביצוע עבירות פליליות, מתברר כי נכון לעת הזו פעורים בה חללים בסוגיות החשובות ביותר לשם גיבוש תזה פלילית.

"את החללים הללו לא ניתן למלא במקרה הזה באמצעות הנחות, השערות ואמירות כלליות אודות רכיבים עובדתיים שהתגבשו או מודעות בכוח של נתניהו להיבטים שונים. ולכך מצטרפים הקשיים המשמעותיים לאסוף מידע באמצעות חקירה פלילית, בשים לב לכך שמדובר בנושאים פיננסים הנוגעים לחברות, חלקן פרטיות, במדינות הים, ובשים לב לחלוף הזמן המשמעותי, וכן להיבטים של התיישנות מהותית, שבנושאים מסוימים חלה, לכל הפחות, עוד לפני שהנושא הובא לפתחה של מערכת אכיפת החוק".

בסופו של דבר כתב מנדלבליט כי "אני סבור כי יש לקבל את המלצתם הדומה של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל - ניצב יגאל בן-שלום, פרקליטות המדינה, שניתנה על דעת שני המשנים לפרקליט המדינה שעסקו בנושא - גב' ליאת בן-ארי ומר שלמה (מומי) למברגר, והמשנים ליועץ המשפטי לממשלה - מר רז נזרי וגב' עמית מררי, ולפיה אין בנסיבות העניין תשתית מספקת כדי להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד נתניהו, וכך אני מחליט".

צרו איתנו קשר *5988