מתווה הגנים שלא השתנה הוא אסון שמחכה להתרחש. שוב

הורים בכל הארץ נצמדו לחדשות אתמול בנשימה עצורה כדי לדעת האם גני הילדים יחזרו לפעול בשבוע הבא. ההורים חיכו להודעה שתשחרר אותם מכלא שמשמעותו הזנחה צולבת של ילדים ועבודה במקרה הטוב, או חוסר יכולים לעבוד ולהתפרנס בכלל, במקרה הרע. כאשר הממשלה הכריזה שהגנים יחזרו לפעול, נשמו ההורים לרווחה. אבל, אחרי רגע השמחה הראשון, הם החלו לשאול בזהירות - מהו המתווה החדש לחזרה לגנים? האם נכתבה תוכנית שתמנע את שרשרת הבידודים הבלתי נגמרת ואת התחלואה המסוכנת הפוטנציאלית? אך שום מתווה חדש לא פורסם.

היום בבוקר אושר מה שבעצם הבנו כבר אתמול. במשך חודש, לא נעשה דבר. הגנים ימשיכו לפעול במתכונת של שישה ימים בשבוע עם צוות הכולל גננת, סייעת, גננת משלימה, סייעת משלימה, במקרים רבים גם סייעת רפואית או התנהגותית (עליה באמת אין אפשרות לוותר), גננת צהרון, סייעת צהרון ועד 35 ילדים. בדרך כלל כל אנשי הצוות מגיעים מחוץ לשכונה שבה נמצא הגן, לעיתים קרובות בתחבורה ציבורית, ולעיתים קרובות תוך ערבוב בין ערים אדומות לאחרות.

יש כמה שינויים. על פי המתווה החדש, הגננת המשלימה תוכל לעבוד 'רק' בשלושה גנים, ולא בשישה. ניתן יהיה לערבב ילדים 'רק' מ-3 צהרונים שונים. והגננות והסייעות יתבקשו (אך לא יחוייבו) לעבור בדיקת קורונה לפני תחילת הפעילות. לא ברור באיזו תדירות יעברו אותה אחרי כן. בניגוד לעבר, נאמר כעת כי גם על הגננות לעטות מסיכות, וזהו צעד מבורך, אך הוא שוב מטיל את כל האחריות למניעת המחלה על הגננות, בלי לשנות דבר במערכת, למרות שהיה לה כל כך הרבה זמן להתארגן.

שבימי השיא של המגיפה נדבקים בקורונה מאות ילדים ביום

מה אתם רוצים? יאמר משרד החינוך. הרי אתם ההורים אלה שזעקו שגני הילדים כמעט ואינם מדבקים. ואכן, על פי הנתונים, ילדים בגילאים של עד שש מהווים רק כ-2%-3% מהתחלואה, בעוד חלקם באוכלוסיה הוא כ-9%. אולם, עדיין המשמעות היא שבימי השיא של המגיפה, אליהם אנחנו צפויים לחזור כנראה בקרוב, נדבקים בקורונה מאות ילדים ביום. המחלה שלהם בדרך כלל קלה מאוד, אבל יש יוצאי דופן וכעת מאושפזים, למשל, בבית החולים קפלן, שלושה ילדים שלקו בתסמונת מסוכנת של הלב שזוהתה כתופעת לוואי של קורונה.

ילדים יכולים גם לדבק הלאה - כנראה פחות ממבוגרים, אך פוטנציאל ההדבקה קיים. אף אחד לא יודע בדיוק לאיזה חלק בהדבקה הילדים אחראים. זו שאלה שנחקרת בימים אלה והדעות סותרות, אך ברור לגמרי שזה אפשרי.

כעת אנחנו מחזירים כחצי מיליון ילדים למסגרות שמהוות התקהלות לכל דבר, ללא מסיכות. כאשר מדובר במספרים כאלה, במגע יומיומי צמוד, גם אם שיעורי ההדבקה נמוכים מאשר במבוגרים, עדיין מדובר בסכנה.

שרשרת בלתי נגמרת של בידודים

ומלבד הסכנה, צפויה גם שרשרת בלתי נגמרת של בידודים. מאז נפתחו מוסדות החינוך ממאי עד יולי ושוב בספטמבר, קשה למצוא הורה שלא עבר בידוד עם לפחות אחד מילדיו, ובמקרים רבים בידוד לילד בגיל הגן בעצם גוזר בידוד לכל המשפחה. ב-8 בספטמבר, כשבוע אחרי פתיחת שנת הלימודים אחרי חופשת הקיץ, 25 אלף תלמידים היו בבידוד וכ-347 בתי ספר נסגרו.

אמנם המצב הזה אמור להשתפר כעת משמעותית כאשר רק ילדי הגנים חוזרים ללימודים, אך עדיין ענן השבתת החיים מהיום למחר ולמשך ימים ארוכים, ממשיך לרחף מעל כל הורה במשק, וסבירותו לא נמוכה.

האם מישהו בכלל הקדיש לעניין מחשבה בחודש האחרון?

השאלה האמיתית היא - למה? האפשרויות לפתוח את הגנים במתווים חלופיים הן רבות. אפשר לוותר על הגננת המשלימה, אם נותנים לכל הגננות יום חופש ביום שישי, במקום באמצע השבוע. אפשר להיעזר בגננות המשלימות לתגבר גנים שהגננות שלהן מעדיפות שלא להגיע משום שהן בקבוצת סיכון. ניתן להעביר חלק משמעותי מן הפעילות לאוויר הפתוח, בעיקר בחודשים הקרובים הנעימים - העיריות יכולות לתחום מתחמים ייעודיים לגנים בתוך הגינות העירוניות. ניתן ליצור קפסולות, אחת בהובלת גננת והשניה בהובלת סייעת, כאשר הגננת והסייעת מתחלפות אחת לשבוע. אין מגבלה למצוא מתחם פיזי לקפסולה אם חלק משמעותי מן הפעילות הוא בחוץ. רצוי למנוע הגעה של אנשי צוות מאזורים אדומים לירוקים, ואולי גם להיפך - בינתיים זה לא חלק מהמתווה.

ברור כי לכל שינוי כזה יש מחיר, שהוא גיהנום למי שעוסק בעבודת שיבוץ כוח אדם ויש לגבותו גם בפיצוי למי שעבודתו תיפגע ובתשלום נוסף למי שיועסק יותר מהרגיל. אך משרדים ממשלתיים ושירותים ממשלתיים צריכים להיות מסוגלים בעת מגיפה להיות גמישים ולנקוט גם בצעדים מסובכים. המתווה הנוכחי מעלה את השאלה האם מישהו בכלל הקדיש לעניין מחשבה בחודש האחרון?

שלא תבינו אותנו לא נכון. בגלל הצורך להתפרנס ולשמור על שפיות ההורים והילדים גם יחד, אתם תראו את כולנו צובאים על השער ב-7:34 ביום ראשון. אבל אנחנו נעשה זאת בחשש גדול, ובידיעה שהולך להיות למהלך מחיר כבד. זה לא היה חייב להיות כך. ניתן היה לאזן טוב יותר בין הצורך בהפעלת גני הילדים לבין הסיכון.